שתף קטע נבחר

 

להיות פגוע נפש באפריקה

רוב פגועי הנפש ביבשת אינם זוכים לטיפול, ובמקום זאת הם מתהלכים נטושים ברחובות, נקשרים בחבלים או נזרקים לכלא. בסנגל, מדינה בת 14 מיליון תושבים, יש רק 30 פסיכיאטרים: "גם כשמצב החולים משתפר המשפחות לא רוצות אותם, ולנו אין מקום"

בשדרה שטופת שמש בדקאר, בירת סנגל, נשמות אבודות תועות בין המוני כלי הרכב. לעתים הן ממלמלות לעצמן, לעתים מקבצות נדבות – אבל כל העיר מתעלמת.

 

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

 

פאפה ממדו דיאנה, סוציולוג שכתב מאמר אקדמי בנושא, אומר שאין נתונים רשמיים על מספר הסנגלים פגועי הנפש הנטושים שמסתובבים ברחובות, אבל להערכתו מספרם בשבילי דקאר הולך וגדל. "כל בוקר הם נפגשים, נוברים בפחים בחיפוש אחר אוכל ואז מתפזרים ברחבי הבירה, כל אחד לבדו. עבור החולים שיש להם משפחה – היעדר כסף הוא הסיבה העיקרית לכך שהם נטושים ברחוב".

אפריקה סנגל פגועי נפש חולי נפש חולה נפש מחלת נפש (צילום: AFP)
פרופסור איידה סילה. "רבים מפגועי הנפש כאן מתאבדים או נרצחים"(צילום: AFP)
 

ברחבי סנגל יש רק חמישה מוסדות המטפלים במחלות נפש, בכלל זה שתי מחלקות פסיכיאטריות בבירה דקאר. לדברי מומחה, בסנגל יש 14 מיליון תושבים – אבל רק כ-30 פסיכיאטרים.

 

מומחים אומרים כי ברחבי יבשת אפריקה מחלות נפש אינן זוכות בדרך כלל לטיפול. מחקר שנערך בדרום אפריקה העלה שכ-75% מפגועי הנפש במדינה אינם זוכים לעזרה, ומחקרים שנערכו באתיופיה ובניגריה העלו שבהן השיעור גבוה עוד יותר – כ-90%.

 

סנגל היא כוח כלכלי מרכזי באזור ומוקד משיכה למשקיעים ולתיירים, ובכל זאת – התנופה הכלכלית שממנה היא נהנית לא הובילה לגידול בהשקעה בבריאות הנפש. באופן בלתי נמנע, המשאבים מוקצים בראש ובראשונה למחלות הנתפשות כמחלות פיזיות יותר כגון מלריה ואיידס.

 

איידה סילה, ראש היחידה הפסיכיאטרית של בית החולים פאן בדקאר, מספרת שהיא הפסיכיאטרית האישה הראשונה בסנגל. ביחידה שלה יש רק שמונה מיטות, וכולן ריקות. כמה נשים מחכות בתור לבדיקה אצלה, ראשן מושפל.

 

סילה מספרת שמטופלים מגיעים אליה רק כאשר הרשויות מתערבות, כלומר כשהמשטרה או מכבי האש פועלים מתוקף צו מעצר. הפסיכיאטר הסנגלי ז'אן טינה מעיד כי ההפרעות השכיחות ביותר בקרב מטופלים הן סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון.

אפריקה סנגל פגועי נפש חולי נפש חולה נפש מחלת נפש (צילום: AFP)
סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. בכניסה לבית החולים פאן(צילום: AFP)

"אנחנו יכולים להרגיש שחלק מהמטופלים רוצים להיות פה", מעידה סילה. "ברגע שמצבם מתייצב העובדים הסוציאליים מחפשים את משפחותיהם כי אין לנו מספיק מקום בשבילם, אבל חלק מההורים לא רוצים אותם בחזרה. יש משפחות עשירות שרוצות לשלם לנו כדי שנמשיך להחזיק אותם כאן". לדבריה העובדה שמשפחות דוחות את פגועי הנפש רק מחמירה את מצבם.

 

האלימות נגד פגועי הנפש נרחבת. "רק הבוקר פגשתי גבר שבני משפחתו קשרו את ידיו בחבל", מספרת סילה. "רבים מפגועי הנפש מוחזקים בכלא, אחרים מתאבדים או נרצחים".

 

באזורים רבים באפריקה, במיוחד באזורי מלחמה, שבהם המונים סובלים מתסמיני טראומה, נוהגות הרשויות לכלוא פגועי נפש. לעתים הם מוחזקים בשלשלאות במשך שנים, לכאורה מחשש לביטחונם.

 

גם לפי ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", בסנגל רבים מהזקוקים לסיוע אינם יכולים להרשות לעצמם את הטיפול הרפואי, ורבים מהם נזרקים לכלא. "מעניין שבכל פעם שאדם חולה נוהג באלימות ברחוב הוא מגיע בסופו של דבר לכלא", אומר סיידי גסמה, מנהל השלוחה של הארגון בסנגל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
פרופסור סילה. "החולים מגיעים רק כשעוצרים אותם"
צילום: AFP
מומלצים