הסיבה שבגללה אסור לסגור את החינוכית
זאת לא רק משאלת לב נוסטלגית. מחקרים מוכיחים שילדים שצפו בתכנים רגשיים-חברתיים בטלוויזיה הפנימו ערכים של שיתוף ועזרה לזולת והיו פחות חרדתיים ותוקפניים. בואו מחר להפגין נגד סגירת החינוכית בישראל
מתוך "רגע עם דודלי"
הנה כמה עובדות בנוגע להשפעה של תוכן רגשי-חברתי חיובי בתוכניות טלוויזיה: כשדמויות מראות דוגמה למיומנויות חברתיות-רגשיות, ילדים יכולים ללמוד מהן. תוכניות שמציגות דפוסים כמו חלוקה עם אחרים, שיתוף פעולה, עזרה לזולת או התנגדות לסטריאוטיפים - יכולות לקדם מיומנויות כאלה אצל ילדים. התכניות החינוכיות מדגישות את התנהגויות הללו והילדים שקולטים את המסר יכולים ללמוד מהן על ויסות עצמי ורגשי, חברות עם מגוון של ילדים ופתרון בעיות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
יש גם חשיבות רבה למעורבות של מבוגרים: ילדים לומדים יותר מיומנויות חברתיות-רגשיות מהטלוויזיה כשההורים והמחנכים מעורבים. צפייה משותפת עם הילדים ושיחה על התוכן מקדמת זאת.
בטלוויזיה החינוכית הישראלית יש שפע של תכניות מקוריות שמכוונות למיומנויות הרגשיות והחברתיות של ילדים, ומעודדות לחלוק, לשתף, לקבל את השונה ולעזור לזולת. הכוונה למשל ל"דן ומוזלי", "ילדי בית העץ", "פרפר נחמד", "בחצר של פופיק" ו"בית חולים לחיות בר".
מחקרים מראים שצפייה בתכניות חינוכיות יכולה לסייע בקידום משמעותי של היכולות האינטלקטואליות של ילדים. בני 7-2 שצפו מדי יום בתכניות חינוכיות הצליחו יותר במבחנים אקדמיים מאשר ילדים שלא צפו בטלוויזיה. ילדים שצפו בסרטים מצוירים קיבלו ציונים נמוכים יותר מילדים שצפו בתכניות חינוכיות.
הטלוויזיה היא דרך לפתוח את הראש של הילדים למגוון נושאים שהם לא נחשפים אליהם בבית הספר, ויכולה לחזק ולהשלים את מה שלא נכלל בתוכנית הלימודים. היא מאפשרת לילדים להיחשף לתכנים חדשים ולהכיר, להעריך ולהבין את העולם סביבם.
בטלוויזיה החינוכית הישראלית יש תוכניות מקור כמו "גליליאו", "החפרנים", "אבודים בריבוע", "שוסטר ושוסטר", "כאן ואומן", "מה זה מוזה", "חדשות מן העבר", "שרגא בישגדא", "מתחת לעור", "זן נדיר", "אינטרמצו", "אני גיטרה" ועוד – כולן מעשירות את הידע של ילדים ומבוגרים באופן חווייתי.
תכנים בטלוויזיה גם עשויים לשפר התנהגות במידה מסוימת, כפי שעולה ממחקר שנעשה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. במחקר השתתפו 565 ילדים בגיל הגן בשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה תיעדו ההורים מה הילדים רואים, ללא שינוי בהרגלי הצפייה. בקבוצה השנייה הונחו ההורים להחליף את התכניות האלימות בתוכניות חינוכיות. לאחר שישה חודשים ושנה דיווחו ההורים על התנהגויות של כעס, תוקפנות וחרדה אצל ילדיהם באמצעות שאלון. בשתי נקודות הזמן, לילדים שצפו בתוכניות חינוכיות היו מעט פחות קשיים מאשר אלה בקבוצת הביקורת.
יעל ויסוצקי וחביתוש דורשים צדק חברתי(צילום: אליהו ביצ'א)
סגירתה של הטלוויזיה החינוכית היא חוסר אחריות לאומי. לא תהיה חינוכית אחרת. ייפתח ערוץ ילדים ונוער בתאגיד השידור הישראלי ויפעילו אותו 10 אנשים. הם לא יכולים להחליף 180 אנשים שהופכים את הערוץ הזה למה שהוא כדי שהילדים שלנו יקבלו את המזון הכי טוב לרוח, לנפש ולשכל. עם 10 אנשים לא ניתן להגיע לכל כך הרבה הפקות מקור בשנה. אז ירכשו תכנים מחו"ל ומה שישנה יהיה הרייטינג. האיכות? פחות.
בקרוב תתכנס ועדה משולבת של ועדת הכנסת וועדת הכלכלה לדיון בשינויים בחוק תאגיד השידור הישראלי, בעקבות הזכייה באירוויזיון. זאת למעשה ההזדמנות האחרונה של חברי הכנסת להתעשת ולמחוק גם את הסעיפים בחוק שעוסקים בסגירת החינוכית. זאת ההזדמנות האחרונה שלהם להראות לכולנו שהם מסוגלים לעשות את הדבר הנכון ולהצביע בעד הטלוויזיה החינוכית, למרות המשמעת הקואליציונית. יש דברים חשובים יותר מפוליטיקה.
מחר (יום רביעי) ב-17:00 יתקיים בכיכר רבין בתל אביב מופע תמיכה בטלוויזיה החינוכית. יגיעו: נולי, בץ ועוד חברים ואמנים.
- יעל ויסוצקי היא מרפאה בעיסוק ואמא לשלושה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יעל ויסוצקי
צילום: אליהו ביצ'א
מומלצים
