ריבלין נגד חוק הלאום: "הקמת יישובים לבני דת אחת - פגיעה בעם היהודי"
נשיא המדינה שיגר מכתב חריג לקראת כינוס הוועדה המשותפת שתדון בהכנת חוק הלאום לקריאה שנייה ושלישית. הוא הזהיר כי הנוסח המאפשר הקמת יישובים לבני דת אחת בלבד עלול לפגוע בעם היהודי וביהודים ברחבי העולם: "הקמת יישוב ללא מזרחים או חרדים - זה החזון הציוני?"
בצעד חריג ואף מתריס כלפי ראש הממשלה, שיגר הבוקר (יום ג') נשיא המדינה מכתב לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט ובו הביע התנגדות חריפה להצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. בין היתר הזהיר ריבלין מפני היתר חוקתי להקמת יישובים "ללא מזרחים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני?", תהה במכתבו.
לקריאת הנוסח הסופי של החוק לחצו כאן
הוועדה המשותפת תדון הבוקר בהצעת חוק היסוד כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. מכתבו של ריבלין נשלח אל ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה וחבריה. הנשיא הביע חשש כי סעיף 7(ב) של הנוסח הנוכחי הקובע כי: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל.
להלן מכתבו של הנשיא:
מכובדיי,
1. מונחת על שולחנכם הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל. בהתאם לכך, מתנהלים כל העת דיונים משמעותיים וחיוניים בסעיפי החוק שעברו לאורך השנים שינויי נוסח כאלה ואחרים.
2. בהמשך לשיחתי עם ראש הממשלה, אני פונה גם אליכם בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח סעיף 7(ב) להצעת החוק, הקובע כי: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".
3. התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה", עבר בכנסת בשנת 2011 בעת כהונתי כיושב ראש הכנסת ה-18. חוק זה מגן על זכותם של יישובים קהילתיים קטנים לשמור על המרקם החברתי והתרבותי של היישוב, ולסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אשר פוגעים במרקם זה. לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.
החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל. חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל.
4. בדומה ל"חוק ועדות קבלה", שנתקבל בהמשך לפסיקת בג"ץ בעניין קעדאן, מבקש סעיף 7(ב) לאפשר לקהילות לשמור על זהותן הייחודית. אולם, בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום.
5. אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו.
6. אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת.
7. לאור האמור לעיל אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
עוצר יציאות וקיזוזים בקואליציה
אתמול נחשפו השינויים שערך השר יריב לוין בנוסח החוק, לקראת העלאתו במליאה לקריאה שנייה ושלישית. ראש הממשלה מתכוון להביא את החוק להצבעה כבר בשבוע הבא. כדי להעביר את החוק דרוש רוב של 61 ח"כים ולכן לכל סיעות הקואליציה הועברה הודעה על עוצר יציאות וקיזוזים, והח"כים התבקשו לא לעזוב את הכנסת עד סוף השבוע הבא, השבוע האחרון למושב הכנסת.
השינויים העיקריים של לוין נוגעים לסעיף השפה הערבית: במקום הנגישות החלק האחרון שונה. לוין חשש שבג"ץ ירחיב את החוק ויגיד שהכול צריך להתנהל בערבית, אז הוא שונה ל"הסדרת השימוש על פי חוק".
סעיף התפוצות 6ב: צומצם גיאוגרפית לתפוצות בלבד, מתוך חשש של החרדים מהתערבות בענייני דת ומדינה בתוך ישראל (למשל כותל). בסעיף יום העצמאות 9א: הוספה המילה חג לאומי "רשמי". בסעיף 11 - יסודות המשפט. הליכוד התבקש על ידי מפלגות להוריד את המילים "המשפט העברי", בגלל שזו הצהרה דקלרטיבית בלבד והמשפט העברי כבר קבוע בחוק.
סעיף 7ב, התיישבות יהודית: הסעיף שמאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד נשאר, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה ומפלגות אחרות.
על הסעיף השנוי במחלוקת שנוגע לאפשרות להקים יישובים ליהודים בלבד, אמר השר לוין כי "הסעיף קובע באופן הברור ביותר שיש אפשרות לכל קבוצה שמעוניינת להתאגד ביחד, להקים יישוב. אני חושב שזאת זכות בסיסית של האנשים. הוא כמובן מבטל באופן מוחלט את אחת הפסיקות הכי שערורייתיות של בתי המשפט, והכוונה ל'פסק דין קעדאן' (שבו קבע בג"ץ כי מדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה)".
גם מצד החרדים נמתחה ביקורת על החוק. ביטאון דגל התורה יתד נאמן ציטט את חבר ועדת הלאום ח"כ אורי מקלב, שאמר: "גם לאחר השינויים שנעשו בחוק הלאום אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם". בעיתון דווח כי ח"כים מדגל התורה הכחישו את השמעות שלפיהן הושגה הסכמה בין יהדות התורה למפלגות הערביות סביב חוק הלאום.
ואולם בסיעת כולנו תומכים בחוק ואין שינוי בעמדת הסיעה גם אחרי דברי ריבלין.
לפנייה לכתב/ת 
