מתקפה של נציג היועמ"ש נגד חוק הלאום: "לא משיג שום דבר ויגרום נזק בינ"ל"
האזהרה המשפטית: במקביל לחוות הדעת של יועמ"ש הכנסת, שאמר כי הסעיף המדיר אוכלוסיות בחוק הלאום מהווה הדרה גורפת, הזהיר המשנה ליועמ"ש רז נזרי בדיון על חוק הלאום כי יהיו לו השלכות בינלאומיות. הוא מתח ביקורת מרומזת נגד הח"כים מהימין: "רבים בחדר שמו את זה לא בכדי"
הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת וחוק, חוקה ומשפט בכנסת דנה הבוקר (ג') בחוק הלאום כחלק מהכנתו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא, כפי שביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת לחברי הוועדה ובה המלצה שלא לאשר את החוק עם הסעיף שמדיר אוכלוסיות. אליו הצטרף המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, שאמר בדיון כי הסעיף המדיר אוכלוסיות יביא עמו השלכות בינלאומיות. ברקע, הסערה הפוליטית שהתעוררה והמכתב החריג ששיגר הבוקר נשיא המדינה ראובן ריבלין ובו הזהיר מפני החוק. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
לחוק המלא - לחצו כאן
עד מחר בשעה 17:00 יגישו חברי הוועדה את הסתייגויותם לנוסח הצעת החוק וההצבעה תהיה ביום שני הבא. ינון נשאל מדוע יש בעיה למשל בהגדרת החוק כמו למשל ייהוד הגליל. "כל עוד אתה לא חוסם באופן גורף קבלה של אזרח, זה בסדר. כשאתה בונה יישוב יהודי ואתה מכניס אוכלוסיות שאינן יהודיות זה לא הופך את היישוב ללא יהודי", השיב יועמ"ש הכנסת.
אחריו דיבר עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "הבאנו את ההתנגדות שלנו לסעיפים מסוימים בשלבים מוקדמים של ההצעה. לא צריכים שרק השמאל יתמוך במדינה דמוקרטית ושרק הימין יתמוך במדינה יהודית. זה ערך שנמצא בחוקי היסוד ומחזיק אותנו כאן, וחבל שהמדינה היהודית שייכת רק לימין והדמוקרטית רק לשמאל - תנסו להתנתק מהדבר הזה".
נזרי הוסיף כי "טוב היה אם בחוק הזה, ההתייחסות לשפה הערבית לא הייתה משתנה כפי שרוצים לשנות, אך הבעיה המשמעותית ביותר שאנחנו רואים היא בסעיף 7ב' (הסעיף המדיר אוכלוסיות). אני לא שוכח לרגע שאתם הריבון ואני בא לכאן כנציג שמנסה לשכנע לא לגרום נזק".
נזרי הזהיר את חברי הכנסת. "כל הסעיפים שעוסקים בהיבט הלאומי, אנחנו לא רואים אותם כמפלים אזרחים. סעיף 7 ב' בולט בחריגותו. זו אפליה אישית של אזרח רק בשל שיוכו הלאומי. זה לא רק יהודי. רבים בחדר לא בכדי שמו את זה בחוק הלאום. סעיף 7ב' מדבר על האזרח הבודד. זה דבר שמפלה אותו. דווקא לחברים פה שתומכים בחוק. אתם מכתימים לשווא את החוק. לחוק הזה יהיו גם השלכות בינלאומיות. אני קורא לחברי הכנסת להסיר את הסעיף הזה מהחוק. הוא גורם נזק ולא משיג שום דבר". אחר כך, במענה לשאלות חברי כנסת, הסביר עו"ד נזרי: "בחדרים סגורים התייחסו הגורמים משפטיים בהרחבה מול גורמי הממשלה למה שאני אמרתי כאן כאמירה מרומזת 'השלכות בינלאומיות'".
במענה לשאלות חברי כנסת אמר עו"ד רז נזרי כי "התערבות בג"ץ בחוק יסוד זה דבר שהוא לא נכון משפטית. בדיוק בגלל זה מתחדד תפקידכם בכנסת לומר את האמירה הזו. אתם אמורים לקבוע את חוקי היסוד לכן סעיף 7ב, אמירה שכולה אפליה, שתביא למלחמת רשויות. אם אתם תקבעו סעיף מפלה ותבנו על זה שאי אפשר לפסול את זה, אתם בעצם עוצמים את העיניים ולקחת את האחריות על עצמכם. דווקא בגלל התפישה שבג"ץ לא צריך להתערב בחוקי יסוד, זה מחדד שבעתיים את האחריות שלכם לא להוביל למצב כזה".
עוד לפני תחילת הדיון צעקה ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) על חברי הכנסת סמוטריץ' ואמסלם: "זו גזענות לשמה, בושה וחרפה". הם השיבו לה: "זו לא גזענות זו ציונות".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) שמנהל את הדיון תקף את הנשיא ריבלין: "כשאני קורא את מכתבו של הנשיא אני לא יודע אם מדבר פה הנשיא ריבלין או הפוליטיקאי ריבלין". חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את אוחנה בחזרה ובתגובה הוא הוציא את חברת הכנסת ציפי לבני מהדיון. ח"כ אלעזר שטרן ביקש מאוחנה להתנצל על הדברים נגד ריבלין ואוחנה סירב.
בתשובה לשאלתה של ח"כ לבני האם הסעיף עומד בסתירה להכרזת העצמאות, אמר היועץ המשפטי לכנסת: "לדעתי הוא אכן עומד בסתירה. אבל מגילת העצמאות בהגדרתה מהווה כמקור השראה ואין לה מעמד חוקתי בפני עצמה. החוק אכן יכול להביא על פי לשונו להדרה של קבוצות בתוך החברה היהודית (מזרחים, אתיופים וכו). אם הסעיף יתקבל תיווצר התנגשות בינו לבין חוק יסוד כבוד האדם".
בחוות הדעת כתב ינון: "הנוסח המוצע של סעיף 7 ב' להצעת החוק חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".
עוד כתב ינון: "אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי תרבותי של היישוב".
הסעיף שעורר את כעסו של ריבלין הוא סעיף 7 כשחלק א' בסעיף מציע לראשונה בחקיקה להעניק זכות לכל תושבי המדינה לפעול לשימור תרבותם, מורשתם, שפתם וזהותם. בחלק ב' בסעיף מוצע להסמיך את המדינה לאפשר לקהילה, לרבות לקהילה המבוססת על בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. כל זה מעלה חשש כי החוק בעצם מדיר אוכלוסיות וכן מאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד. יש לציין כי גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד לסעיף זה בחוק.
מכתבו של ריבלין נשלח אל ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה וחבריה. הנשיא הביע חשש כי סעיף 7 עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. בין היתר הזהיר ריבלין במכתב מפני היתר חוקתי להקמת יישובים "ללא מזרחים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני?".
אתמול נחשפו השינויים שערך השר יריב לוין בנוסח החוק, לקראת העלאתו במליאה לקריאה שנייה ושלישית. ראש הממשלה מתכוון להביא את החוק להצבעה כבר בשבוע הבא. כדי להעביר את החוק דרוש רוב של 61 ח"כים ולכן לכל סיעות הקואליציה הועברה הודעה על עוצר יציאות וקיזוזים, והח"כים התבקשו לא לעזוב את הכנסת עד סוף השבוע הבא, השבוע האחרון למושב הכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
