מלחמת העצמאות
אמא דומיננטית שמנסה להספיק הכל ולהפעיל את כולם, אבא יגע שמכין כריכים, ילדות דעתניות ומהממות בנות שש ושמונה שמסרבות לצאת מהמיטה, מתחילות לשחק כשצריך להתארגן, מתווכחות, מעכבות, לא מספיקות לאכול וגורמות לכולם לצאת מהבית מאוחר מדי. קבלו את תפריט הבוקר של משפחת ממו. "אני חולמת שהן יהיו עצמאיות", אומרת האמא. "אז תני להן עצמאות", עונים המומחים
בשיתוף תלמה
תחקיר והפקה: שני שדמה ומור שמש, עריכת וידאו: יובל קאסנר ושחר ברקת, צילום: מתן טורקיה ואורי דוידוביץ'
בוקר טוב זה מונח אוטופי. יש לא מעט משפחות בישראל, וכמובן בעולם, שיספרו שאפשר לוותר על המילה טוב ולהישאר פשוט עם בוקר – זה שמתחיל כל יום באותה דרך, כי חסרות עוד כמה דקות להתארגן, כי הילדים לא משתפים פעולה וגרוע מזה, לא מפסיקים לריב – ותמיד יש לחץ שמשבש את הכל וגורם לכולם לצאת נרגזים מהבית כי הם כבר באיחור.
למה צריך 28 פרוסות לחם כל בוקר? הכירו את המשפחות של "בוקר טוב יותר"
השעה 6:00 בבוקר. הגיע הזמן לקום. בביתה ביהוד מתעוררת לאיטה אסנת (35), עובדת בחברה ממשלתית, בעוד שבעלה, תומר (36), ממשיך לישון. "הבוקר שלנו מאוד משתנה", היא מספרת. "יש בקרים שבהם אנחנו קמים יחד ויש שיתוף פעולה, צחוק וכיף, ויש בקרים יותר קשים. אין ספק שאנחנו מתקשים לפעמים בעניינים של הבוקר".
עוד לפני שהתארגנה, ניגשת אסנת להעיר את דניאל בת השמונה ואת אלה בת השש. היא נכשלת כמובן. מוכר לכם? סביר שכן. משפחת ממו היא כן משפחה ישראלית טיפוסית: אוהבים להיות יחד בבית, לצפות יחד בתוכניות בישול, לצאת לבלות, ללכת לאיי ג'אמפ, באולינג, טיולים. הילדות גם מאוד אוהבות לראות סרטים עם אבא בקולנוע. אבל בכל מקרה, מעידה אסנת – בין אם מדובר בבילוי משפחתי ובין אם ביציאה למסגרות בבוקר – תמיד צריך לדחוק בילדות ולזרז אותן. ובבוקר, הסיפור הזה, שחוזר על עצמו מדי יום, יוצר לא מעט לחץ וחיכוכים.
יצאנו לבקר את משפחת ממו כחלק מפעילות "בוקר טוב יותר" בשיתוף חברת תלמה, "ידיעות אחרונות" ו-ynet, שבמהלכה מייעץ צוות מומחים למשפחות שונות ברחבי הארץ כיצד לשפר את הבוקר שלהן. בהרכב הצוות : שלי מילר - מדריכת הורים, מטפלת משפחתית ומרצה; גיא שלמון - דיאטן קליני, פיזיולוג ואיש חינוך גופני; ואילנה ויימן, מומחית בניהול זמן ופרויקטים.
אף אחת לא רוצה לקום בבוקר
הקושי המרכזי בבוקר, כאמור, הוא להעיר את הבנות ולהניע אותן לפעולה. אסנת מנסה להעיר אותן עוד לפני שהיא בעצמה ניגשת להתארגן, אבל זה נעשה מתוך ידיעה שהניסיון הזה לא יצלח. אחר כך היא הולכת להתארגן בעצמה ולהעיר את תומר, שאחראי על הכנת הכריכים. לאחר מכן, היא חוזרת לנסות להעיר את הילדות, שעדיין מסרבות להתעורר. "אני יותר דומיננטית בבוקר", מודיעה אסנת, "תומר בשקט שלו, עושה את הדברים שלו בשקט. הוא לא מפריע ואנחנו לא מפריעות".
בפעם השלישית שאסנת מגיעה לחדרן של דניאל ואלה היא כבר מרימה את הקול ומבקשת מהן לשתף פעולה על מנת שלא יאחרו לבית הספר ולעבודה. "תמיד בסופו של דבר יש לחץ, לחץ, לחץ", היא אומרת. אחרי שהבנות מתארגנות בעזרתה של אמא - ולעיתים במהלך ההתארגנות הילדות גם רבות, צועקות או מתעלמות לחלוטין מהשעון ומחליטות לשחק - הן ניגשות למטבח כדי לקחת משהו קטן לאכול, למשל חטיף דגנים או מאפה, וכולן יוצאות מהבית.
שינוי שגרה הוא מהלך שלא קל לבצע, כולנו רגילים לדרך מסוימת, ואפילו אם מדובר בדרך לא מוצלחת, אנחנו אוחזים בה. אחד הקשיים שאיתם מתמודדים אסנת ותומר מאז שהבנות נולדו הוא פיצוח שגרת הבוקר כדי שזה תמיד יתנהל בצורה הטובה ביותר עבור כל המשפחה. שגרה כזו שתגרום לבנות לקום, לעשות את משימות הבוקר, לא לשחק או להציק אחת לשנייה, לא לבזבז זמן יקר, ולאפשר גם לאמא להתנהל ברוגע עם משימות הבוקר. בשורה התחתונה, אסנת מחפשת תמריץ שיגרום לבנות להתארגן מהר, להיות מרוכזות ועצמאיות ולהפוך את הבוקר לנעים.
"הבוקר האידיאלי מבחינתי זה בוקר שבו אני קמה, מעירה אותן, ופוגשת אותן בדלת כשהן כבר מוכנות, מתוקתקות, מסודרות ואני בכיף שלי. אני אשמח לדעת איך עושים את זה, איך להביא אותן למודעות של 'הגיע הבוקר וקדימה, בואו נשתף פעולה ונצא לדרך'".
ומה אומרים המומחים?
שלי מילר מבקשת לגעת בנושא בוער: "אצל הרבה הורים יש ציפייה שהילד יהיה עצמאי ויעשה דברים לבד, אבל ברגע שההורה לוקח את כל האחריות אליו והוא זה שמעיר ומזכיר, הוא משאיר את הילד בלי אחריות. גיל שמונה זה גיל שבו ילד כבר יכול להתנהל עם שעון מעורר ואמא בהחלט צריכה לצאת מהתמונה, לאט לאט".
אילנה ויימן מסכימה ומוסיפה: "אני הייתי שואלת את אסנת אם אולי יש משהו שהיא הייתה רוצה לעצמה בבקרים. היא אומרת שיש מתח והיא מרגישה לחץ, אז אולי שווה לה לקום חצי שעה לפני הזמן על מנת לעשות משהו שימלא אותה באנרגיה טובה ושקט בשביל רוגע לבוקר. כמו כן, באמת חשוב להשקיע אנרגיה בלבנות את המושג עצמאות בשיחות עם הבנות, שיחליטו שהן צריכות לקחת את הדברים לידיים כי הן מספיק בוגרות וכי סומכים עליהן".
מילר מציעה להשתמש גם ביצירתיות. "לפעמים אנחנו שוכחים מהאופציה הזו, אפשר לשים שיר בוקר להרים את האנרגיות וכך להתעורר ולהתחיל את הבוקר קצת אחרת".
ואם כבר מדברים על אנרגיות, גיא שלמון שם לב שאין דגש על ארוחות בוקר: "אסנת מדברת על לחץ בבוקר, אבל משהו בסדרי העדיפויות בבית לגבי ארוחה לא קיים. לא ראיתי אותם אוכלים, וזה חשוב מכיוון שארוחת בוקר מזינה ומסודרת יכולה לשפר את יכולת הקשב, הריכוז והלמידה. הם צריכים להתחיל לאכול. אם לא רגילים, מתחילים במשהו קטן, אבל מדובר כאן בנושא מספיק חשוב בשביל להקפיד עליו כמו שצריך".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
לפנייה לכתב/ת 
