אירלנד תחרים מוצרי התנחלויות, השגרירה זומנה לשיחה

הסנאט באירלנד העביר היום (ד') הצעה להחרמת סחורות וחברות מההתנחלויות ברוב של 25 תומכים מול 20 מתנגדים. על פי ההצעה, כל ייבוא שיגיע מ"התיישבויות לא חוקיות", בהן רמת הגולן ויהודה ושומרון, עלול להביא לקנסות כספיים.

יוזמת ההצעה, הסנאטורית העצמאית פרנצ'ס בלאק, כינתה את ההתנחלויות בישראל "פשעי מלחמה" והשוותה את יוזמתה לפעולותיה של אירלנד נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. "אירלנד צריכה להגן על הצדק וזכויות האדם בדרך קבע", אמרה. בלאק זכתה לתמיכתן של כל המפלגות מלבד מפלגת הימין-מרכז "פינה גייל", הגדולה ביותר במדינה.

יוזמת ההצעה פרנצ'ס בלאק

עם אישור ההצעה, משרד החוץ הישראלי גינה בחריפות את העברתה וזימן את השגרירה האירית אליסון קלי לשיחה שתיערך מחר בבוקר.

דובר המשרד עמנואל נחשון מסר כי "הסנאט של אירלנד נתן את ידו ליוזמת חרם אנטי-ישראלית פופוליסטית, מסוכנת וקיצונית הפוגעת בסיכויים לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים. החרם יפגע בפרנסתם של פלסטינים רבים העובדים באזורי התעשייה הישראליים שייפגעו מהיוזמה, והיא תגרום רק נזק לתהליך המדיני במזרח התיכון".

הוזמנה להבהרות בפעם השלישית. השגרירה אליסון קלי

מדובר בפעם השלישית השנה שהשגרירה האירית נדרשת להגיע למשרד החוץ. בחודש ינואר זומנה קלי לשיחת הבהרה בעקבות הגשת הצעת החוק ושוחחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. על אף שהבהירה כי החוק אינו יוזמה של תנועת ה-BDS, נתניהו אמר כי היא מעניקה רוח גבית למבקשים להחרים את ישראל. קלי זומנה גם בפרשת ראש העיר דבלין שהשתתף בכנס אנטי-ישראלי ברמאללה.

יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, בירך על ההצעה ואמר כי "מדובר במחווה היסטורית ואמיצה שמעבירה מסר חד וברור לאיחוד האירופי ולקהילה הבינלאומית כולה".

עריקאת הדגיש כי "זה לא מספיק רק לדבר על פתרון שתי המדינות, צריך גם לנקוט צעדים ספציפיים".

הממשלה האירית מתנגדת בחריפות ליוזמה וטוענת כי היא יוצרת הגבלות סחר שסותרות את ערכי האיחוד, ופוגעת בהשפעה של אירלנד באזור. על פי חוקי האיחוד, חברותיו יכולות רק לסמן את המוצרים שמגיעים מהתנחלויות, אך לא להחרים או להטיל סנקציות על ייבואם.

כעת היוזמה תעבור לוועדות הפרלמנטריות עד לאישורה הסופי בקרב חברי הפרלמנט האירי. אם אכן תאומץ - אירלנד תהיה המדינה הראשונה באיחוד האירופי שמחרימה סחורות מ"יישובים לא חוקיים" כהגדרתה.