ישראל במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה
לרשימת ההישגים של המדינה בשנת ה־70 לעצמאותה אפשר לצרף עוד אחד. ישראל מובילה בעולם בשיעור ההפריות החוץ־גופיות ביחס לגודל האוכלוסייה: מדי שנה נולדים אצלנו 7,000 תינוקות מבחנה. אנחנו גם המדינה היחידה בעולם שמממנת באופן מלא טיפולי הפריה כאלה לנשים. ילדים זה שמחה
במספרים מוחלטים, הנתונים כחול־לבן מרשימים אף יותר: בשנים האחרונות נולדו בישראל יותר מ־7,000 תינוקות בשנה באמצעות הפריה חוץ־גופית — ובסך הכל 60 אלף תינוקות מבחנה בין השנים 2000 ל־2013. גם מספרן של היחידות להפריה חוץ־גופית הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה: לא פחות מ־27 יחידות הפריה חוץ־גופית פועלות כיום בישראל, בין באר־שבע לנהריה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המממנת באופן מלא — לפי חוק בריאות ממלכתי, ובאמצעות קופות־החולים — טיפולי הפריה חוץ־גופית לבני זוג (עד שהם הורים לשני ילדים).
בסך הכל נולדו ברחבי העולם למעלה משמונה מיליון ילדים בהפריה חוץ־גופית — המכונה גם "הפריית מבחנה" — מאז שהטכנולוגיה הושקה באנגליה לפני קצת יותר מ־40 שנה. "מדובר בהערכה שמרנית. כנראה שהמספר גדול בהרבה של ילדים שנולדו בעולם באמצעות הפריה חוץ־גופית", אמר ל"ידיעות אחרונות" פרופ' שלמה משיח, מומחה בפוריות שהשתתף בכנס בברצלונה, "מאחר שאיסוף הנתונים על היקף שיעורי ההפריה החוץ־גופית בסין ובהודו לוקה בחסר. לו היו את הנתונים המלאים - היינו רואים מספרים גדולים יותר".
מהנתונים שהוצגו מתברר שיותר מחצי מיליון תינוקות מבחנה נולדים מדי שנה בעולם. ספרד היא השיאנית במספר מחזורי ההפריה החוץ־גופית (כ־120 אלף מחזורים לשנה) ואחריה רוסיה (111 אלף מחזורים לשנה). דווקא באנגליה, מולדת ההפריה החוץ־גופית, מבוצעים רק כ־60 אלף מחזורים לשנה.
ילדת המבחנה הראשונה כבר בת 40
ילדת המבחנה הראשונה, לואיז בראון, חגגה ב־10 בנובמבר 2017 יום הולדת 40. "אנחנו, ילדי המבחנה, הם אנשים נורמליים, שחיים חיים נורמליים", סיפרה בכנס בברצלונה. "אני בטוחה שאמא שלי הייתה היום בהלם לו ידעה לאיזו 'תעשייה' תהפוך ההפריה החוץ־גופית, וכמה ילדים ייוולדו בזכות הטכנולוגיה שהיא הייתה הראשונה בעולם שעברה אותה".הפריה חוץ־גופית היא פעולת הפריה של ביצית האישה על ידי תאי זרע, הנעשית במעבדה מחוץ לגוף האישה. בשלב הבא הביצית המופרית (העובר) מוחזרת לרחם. ההפריה החוץ־גופית נועדה במקור לטיפול במקרים שבהם החצוצרות חסומות או לא מתפקדות, אולם בעשורים האחרונים היא הפכה לשיטה הרפואית המועדפת לטיפול גם בסיבות אחרות לאי־פוריות כמו אי־פוריות הורמונלית או חוסר ביוץ.
פריצת הדרך המשמעותית בתחום חלה בשנות ה־90, כשהתגלה שניתן להיכנס להריון באמצעות הפריה חוץ־גופית, גם במקרים חמורים של עקרות הגבר. עם שכלול טכנולוגיות ההפריה החוץ־גופית פחתו באופן דרמטי מקרי ההריונות של תאומים ושלישיות, המסוכנים לאם ולעוברים. בעשורים הראשונים נהגו הרופאים להחזיר לרחם מספר עוברים מופרים, שגרמו להריונות מרובי עוברים. כיום מקובל להחזיר עובר מופרה אחד בכל מחזור טיפולי, דבר המגביר את סיכויי הקליטה והלידה של תינוקות בריאים.
פריצות דרך רבות נוספות נרשמו בארבעת העשורים שחלפו מאז לידת המבחנה הראשונה, ביניהן: האפשרות לאבחן מחלות גנטיות בעובר במעבדה קודם להחזרתו לרחם, בחירת מין העובר ובחירה אופטימלית של העוברים החיוניים והבריאים ביותר באמצעות מעקב מיקרוסקופי.
האפשרות לבצע תרומת ביציות ופונדקאות גרמה לשינויים חברתיים מרחיקי לכת במבנה המשפחה הגרעינית, לאחר שאיפשרה גם לנשים רווקות ולזוגות הומוסקסואליים להפוך להורים באמצעות הפריה חוץ־גופית. במקביל, לא מעט נשים, בארץ ובעולם, החלו להקפיא ביציות לשם שימור פוטנציאל הפוריות שלהן, במטרה לבצע הפריה חוץ־גופית עתידית של הביציות או העובר המוקפאים.
ואיזה משפטים נשים העוברות טיפולי פוריות נאלצות לשמוע?
לפנייה לכתב/ת 
