הטיפולים לסרטני דם שיצליחו לעצור המחלה בשלבים מוקדמים
העשור האחרון הוא תקופה של שינויים מרשימים ומלאי תקווה לטיפול בסרטן בכלל ובמחלות סרטן הדם והלימפה בפרט. היכולת לטפל בחולים באופן כמעט אישי ומדויק ולא באופן כוללני, גרמה לתגובה אופטימלית לתרופות, מרווחי זמן ארוכים עד לחזרה של המחלה (אם בכלל) והארכה משמעותית בתוחלת החיים
אחת הבעיות בטיפול במחלות הסרטן השונות עד לפני כמה שנים, הייתה העובדה שהטיפולים שהורגים את התאים הסרטניים, מזיקים במהלך הטיפול גם לתאים הבריאים.
וכאמור, עד לפני כמה שנים לא הייתה אופציה טיפולית אחרת מעבר לטיפול הכימותרפי. רופאים וחולים כאחד נאלצו להתמודד עם התסכול של השפעות הטיפול והעובדה שפעמים רבות הוא לא עזר גם אם ניתן בשלבים מוקדמים של המחלה.
אולם עידן הרפואה המותאמת אישית, בתחום הטיפול במחלות הסרטן הביא לשינוי מגמה של ממש. כך למשל, בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת בטיפול בסוגים שונים של סרטני הדם והלימפה, כ-140 מחלות שמאוגדות תחת השם "סרטן הדם".
לצד הכימותרפיה המסורתית, אושרו לשימוש מספר רב של תרופות חדשניות ממוקדות מטרה - תרופות בעלות מנגנון ייחודי הפוגעות באופן סלקטיבי בתאים הסרטניים מבלי לגרום לפגיעה משמעותית לרקמות בריאות. בנוסף, תרופות אלו שיפרו במידה ניכרת את משך ההישרדות של החולים במחלות סרטן הדם והלימפה.
בכנס ההמטולוגיה האירופאי השנתי, EHA, שנערך ביוני בשטוקהולם בשוודיה, הוצגו תוצאות מחקרים רבים שמתארים את "העידן החדש" בהמטו-אונקולוגיה, הכולל כאמור רפואה מותאמת אישית והתאמה אישית של טיפול שמשמעותה מיפוי גנטי ו/או כרומוזומלי למטופל, זיהוי גורמי סיכון או הגורמים שיאפשרו לו להגיב טוב יותר לטיפול מסוים ומתן טיפול מתאים.
קיראו עוד:
התרופה החדשה לסרטן הדם – שמחסלת הגידול מתוך התא
לוקמיה לימפוציטית כרונית: הטיפולים המתקדמים
תוצאות משמעותיות לטיפול ב-CLL
אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה פרסום תוצאותיו של מחקר RESONATE 2 רב מרכזי, שנערך גם בישראל. בכנס הוצגו תוצאות המחקר לאחר ארבע שנים, בהן נבדקה יעילותה של התרופה אימברוביקה (איברוטיניב) בקו הטיפול הראשון, טיפול חדש וממוקד מטרה ל-CLL, מחלה הנחשבת ללוקמיה השכיחה ביותר בקרב מבוגרים בעולם המערבי. המחלה מתבטאת בממאירות של לימפוציטים, תאי דם לבנים, ומאובחנת מדי שנה אצל כ-400 חולים חדשים בישראל.
המחקר מיפה 2 אוכלוסיות סיכון, שמעל 50% מהחולים משתייך אליהן, וכפי הנראה עד כה לא קיבלו את הטיפול המתאים להן בהתחלה. המחקר הראה כי התגובה שלהן לאיברוטיניב אינה שונה משל האוכלוסיות שאינן בסיכון. זוהי תוצאה שהחוקרים מגדירים כ"משמעותית מאוד" עבור החולים, ומציינים שאיברוטיניב כקו טיפול ראשון ב-CLL מפחית את הסיכון שהמחלה תתקדם או תתפתח ב-86% בהשוואה לטיפול הכימותרפי.
לאחר 4 שנות טיפול 74% מהחולים הללו עדיין מקבלים את הטיפול, ורבע בלבד נזקקו לטיפול נוסף למחלתם. המשמעות היא ששלושה מכל 4 חולים, כלומר רובם, ממשיכים לקבל טיפול בהצלחה במסגרת המחקר. החוקרים מקווים שחולים אלה ימשיכו להיות מאוזנים עוד פרק זמן משמעותי בלי להזדקק לטיפול נוסף.
כיום, איברוטיניב נכללה בסל התרופות עבור אוכלוסיית סיכון אחת. אך עבור רוב החולים בסיכון המשתייכים לקבוצות סיכון הנוספות אין עדיין פתרון מערכתי והם מקבלים כיום כימותרפיה. המטרה היא שבעקבות התוצאות נטילת התרופה עשויה לתרום לכך שחולים שבריריים, לא יצטרכו כלל טיפול כימותרפי. מדובר כאמור בהצלחה שלא נראתה קודם לכן בקבוצות סיכון של CLL.
בכל מקרה, חשוב לשים לב לתופעות הלוואי שעלולות להתרחש לאחר נטילת התרופה כמו עייפות, סחרחורת, כאבי ראש, התייבשות, לחץ דם גבוה, חום גבוה, תחושת קור, פריחה, גרד, שלשול, עצירות, כאבי בטן ועוד, ולפנות לייעוץ רפואי.
ד"ר אוהד בנימיני, מרכז תחום ה – CLL בבית חולים שיבא אומר לאור התוצאות: "בעבר הטיפולים התבססו על כמותרפיה והטבה בסימפטומים. שילוב כימותרפיה נוגדנים ביולוגים (כימואימונותרפיה) הביא להארכה בתוחלת החיים של המטופלים. בשנים האחרונות, הטיפולים המשולבים הותאמו לחולים על פי מדדים פרוגנוסטים ומדדים שונים לחיזוי שהביאו להארכה משמעותית במשך התגובה, כלומר משך הזמן בו המחלה אינה חוזרת.
"הישרדות בשלבים מתקדמים של המחלה היא קצרה, אולם התפתחות המחלה שונה מחולה לחולה, יש כאלה שחיים יותר מעשר שנים, אבל יש קבוצות סיכון שתוחלת החיים שלהם קצרה. עם השנים התפתחו גורמים מנבאים וניתן לזהות קבוצות חולים שהמחלה מגיבה היטב לכימותרפיה או שמחלתם חוזרת והיא עמידה לכימותרפיה. בחולים אלה יש יתרון בשימוש בתרופות החדשות.
"העתיד הוא שילוב של טיפולים שיהיו אפקטיביים יותר, עם פחות תופעות לוואי וכמובן לריפוי של המחלה. נהוג לומר שלא ניתן לרפא CLL ללא השתלת מח עצם מתורם, שהיא פרוצדורה קשה שמתאימה למיעוט החולים שהם צעירים. כיום בחלק מהחולים אנחנו מגיעים למצב שהוא ריפוי באופן מעשי, כיוון שאין סימנים של מחלה מעל 10 שנים ויותר. אנחנו רוצים להגיע לתקופה ממושכת יותר וביותר מטופלים. את זה אנחנו כבר משיגים ביותר חולים עם הטיפולים החדשים".
הטיפול במיאלומה נפוצה
גם הטיפול במיאלומה נפוצה, סרטן דם חשוך מרפא שמהווה 1% מכלל מקרי הסרטן ההמטולוגיות וכ-2% מכלל מקרי המוות מסרטן, עבר שינויים ופריצות דרך מרשימות.
מספר אפשרויות הטיפול במיאלומה נפוצה גדל באופן משמעותי בעשור האחרון, ובעקבות זאת שיעור הישרדות חולי מיאלומה נפוצה כמעט והוכפלו. אולם המחלה חוזרת אצל חולים רבים זמן קצר לאחר השלמת הטיפול הראשון או שהם אינם מגיבים לטיפול כלל. 10% מהם מתים בתוך שנה מרגע האבחון.
בעשור האחרון עבר הטיפול במחלה כאמור שינוי דרמטי: כניסת התרופה וולקייד לסל, אישור השתלת מח עצם עצמית כטיפול יעיל וכניסת האימידים לסל הטיפולים.
אבל השינוי פורץ הדרך המהותי ביותר הוא טיפול ביולוגי באמצעות נוגדן מונוקלונלי (טיפול במחלה באמצעות נוגדנים התוקפים את תאי הסרטן באופן ממוקד תוך כדי שהם רותמים לכך את המערכת החיסונית). הטיפול נחקר במחקר הנקרא אלציון.
ד"ר יעל כהן, מנהלת שירות מיאלומה, במרכז רפואי תל-אביב סוראסקי מסבירה למה מדובר בטיפול כל כך חשוב שעשוי לשנות את כל מערך הטיפול במחלה: "מדובר במחקר מתקדם (פאזה 3) שנערך בחולים שאך אובחנו עם מיאלומה נפוצה. המחקר השווה בין מתן טיפול ראשוני מקובל במשלב מבוסס בורטזומיב (וולקייד), לטיפול שכלל בנוסף לכך גם תרופה ביולוגית – דאראטומומב (דרזלקס).
"במחקר נמצא כי בחולים שקיבלו תוספת של דרזלקס פחת הסיכון להתקדמות המחלה או לתמותה בכ-50%. לאחר שנה וחצי, 50% מהחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי היו ללא סימני התקדמות המחלה, לעומת 72% בקבוצה שקיבלה טיפול סטנדרטי בתוספת דרזלקס. ניתן לומר זהירות רבה כי הטיפול בדרזלקס סולל אולי את הדרך לריפוי.
"בשנה שעברה הטיפול נכלל בסל התרופות למטופלים בקו שני והשנה הוגש בהתוויה של קו טיפול ראשון, שבו הפחית הטיפול את הסיכון לחזרת המחלה בכ-60% בהשוואה לטיפול המקובל.
"שיעור החולים שהשיגו תגובה עמוקה מאוד, שגם באמצעים רגישים ביותר לא ניתן היה לזהות שרידי מחלה אצלם לאחר הטיפול (MRD), גדלה בלמעלה מפי 3 בקבוצה שקיבלה את תרופת המחקר. מדובר במדד חשוב שגוברות העדויות לכך, כי המדד מנבא תוצאות מיטביות לטווח הארוך, כולל הישרדות".
הכותבת הייתה אורחת חברת יאנסן בכנס