שתף קטע נבחר
 

פספסו את המטרה: אפס פרויקטים של תמ"א 38 בערים שבסיכון לרעידת אדמה

סכנת קריסה: רעידות האדמה שפקדו את ישראל לאחרונה מעוררות חשש מפני אסון גדול, אך בדיקת ynet מגלה: בחלוף 13 שנה מאז שיצאה לדרך התוכנית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה - טרם יצא ולו פרויקט אחד לדרך בערים שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה קשה

 

   (צילום: אלי סגל)

   (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

   

רעידות האדמה שפקדו את ישראל בימים האחרונים שבות ומעלות את החשש מרעידת אדמה קשה, שתביא לקריסת אלפי מבנים בישראל. לפי תרחישי הממשלה, אירוע של רעידת אדמה חזקה עלול להביא לסדר גודל של כ-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים, 9,500 לכודים ו-28,000 בניינים עם הרס קשה.

 

אולם בפועל לא נעשה יותר מדי כדי למנוע את התרחיש המאיים ולחזק את המבנים שבסיכון. כך, בחלוף 13 שנה מאז שיצאה לדרך תוכנית המתאר לעידוד, חיזוק ומיגון מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) - התוכנית המרכזית שנועדה לספק מענה לאיום - עד היום לא יצא לדרך אפילו פרויקט אחד באזורים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לקריסה.

 

נתונים עלו עולים מבדיקת חברת CitySquare, המספקת מידע בדבר כדאיות לביצוע פרויקטים אלו לתושבים. החברה מחזיקה מאגר מידע באשר לבקשות שהוגשו לרשויות המקומיות לביצוע פרויקטים של תמ"א 38 ולהיתרים שניתנו לפרויקטים אלו, המתעדכן באופן שוטף ממאגרי המידע הממשלתיים.

 

מפת מוקדי רעידות אדמה בישראל (מקור: חברת CitySquare)
פרויקטים של תמ"א 38 ביחס למוקדי סיכון מרעידת אדמה (שחור - אפס פרויקטים. אפור - עד 30 פרויקטים. אפור בהיר - 30-500 פרויקטים. לבן - מעל 500 פרויקטים)(מקור: חברת CitySquare)

לצפייה במפה בגודל מלא - לחצו כאן

 

הנתונים מעלים, כי דווקא בערים שבסיכון הגבוה ביותר לקריסה ברעידות אדמה, לא החלו עד כה פרויקטים לחיזוק המבנים, למשל בצפת, קרית שמונה ובית שאן. בערים נוספות שנמצאות בסיכון גבוה יצאו עד כה לדרך פרויקטים בודדים בלבד, למשל עכו עם 7 פרויקטים וטבריה עם 4 בלבד.

 

לעומת זאת, דווקא בערים שנמצאות באזורי סיכון נמוכים יחסית, דוגמת תל אביב, רמת גן וחיפה - יש למעלה מ-500 פרויקטים של תמ"א 38 שיצאו לדרך בכל אחת מהן.

 

אינפו: תמ
תמ"א 38 - פרויקטים לפי ערים (מקור: חברת CitySquare)

"מטרת העל של תוכנית תמ"א היא לחזק בניינים המועדים לקרוס, כדי למנוע קטסטרופה בזמן רעידת אדמה", מציין ליאור גוזס, מנכ"ל החברה. "עם זאת הנתונים מראים באופן ברור, כי יש פער בין מטרת התוכנית לבין המציאות בשטח".

 

כ-3 מיליון אזרחים בסיכון

תמ"א 38 אושרה בשנת 2005, ונועדה לתת תמריצים כלכליים ליזמים לחיזוק מבנים באמצעות תוספת זכויות בנייה לבניינים וקיצור ההליכים הביורוקרטיים לקבלת היתרי בנייה. הפרקטיקה המקובלת היא התקשרות בין דיירי הבניין ליזם שאמור לשפץ את הבניין, לבנות לדיירים תוספות כגון ממ"דים, מרפסות וחנייה ובתמורה לקבל לידיו את הדירות שנוספו לבניין ולמכור אותן בשוק החופשי.

 

נזק שנגרם למבנים בטבריה כתוצאה מרעידות האדמה (צילום: רועי רובינשטיין)
נזק שנגרם למבנים בטבריה כתוצאה מרעידות האדמה(צילום: רועי רובינשטיין)

המבנים הזכאים לעבור תמ"א ולקבל זכויות בנייה הם אלו שנבנו לפי היתר בנייה שהוצא לפני ה-1 בינואר 1980, ושנקבע על ידי מהנדס שהם אינם בנויים על פי תקן ישראלי 413. לפי ההערכות, מדובר בכ-80 אלף בניינים שעומדים בקריטריונים, הכוללים כ-800 אלף יחידות דיור, שמאכלסות כ-3 מיליון תושבים.

 

עם זאת, הייעוד המקורי של תמ"א 38 לא מומש בפועל, כיוון שדווקא באזורים המועדים ביותר לפורענות כתוצאה מרעידת אדמה, היא אינה נחשבת כלכלית לאור מחירי הקרקע נמוכים. במקביל, גם באזורי הביקוש מתקדמת התוכנית בעצלתיים. בסך הכל, לפי ההערכות, עד היום החלו כ-5,000 פרויקטים בלבד של תמ"א 38 ברחבי הארץ, שכמחציתם הושלמו.

 

"המדינה חייבת להשקיע מכיסה"

ד"ר חיליק סופר, לשעבר חבר ועדת ההיגוי הלאומית להערכות לרעידות אדמה, מומחה לתמ"א 38 ופינוי-בינוי ומנכ"ל חברת שיא דיפנס, המנהלת פרויקטים מטעם הדיירים, אמר בראיון לאולפן ynet, כי הפתרון לערי הפריפריה הוא, שהמדינה תממן בעצמה את חיזוק המבנים.

 

"רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה גם באזורנו", הוא מציין. "מה שהופך אותה לאסון, אלו המבנים הישנים שנבנו ללא תקנים מתאימים לבנייה אנטי סיסמית. לכן קיימת חשיבות רבה לחזקם, כחלק משלב המניעה".

 

בית שאן. סיכון גבוה, אפס פרויקטים (צילום: עמירן עידו) (צילום: עמירן עידו)
בית שאן. סיכון גבוה, אפס פרויקטים(צילום: עמירן עידו)

"בפריפריה, המדינה חייבת להשקיע מכיסה", הוא מוסיף. "בישובים הסמוכים למוקדי רעידות האדמה ושנמצאים ברמת סיכון גבוהה מאוד, תמ"א 38 ופינוי בינוי אינם ישימים. שם המדינה צריכה לעשות מודל אחר, לא של יזמים שבאים לחזק ומקבלים זכויות - כי אין זכויות שמפצות על ערכי הקרקע הנמוכים. במקום זאת צריך לממן חיזוק ולהוסיף ממ"דים, ואז נקבל גם חיזוק של המבנים וגם מיגון בפני טילים".

 

בין הפתרונות האפשריים הוא מציע ניוד זכויות למקומות עם ערכי קרקע גבוהים יותר, הקמת קרן שתגבה מס על רווחי יזמים מפרויקטים באזורי ביקוש, מימון ממשלתי ועוד. נזכיר כי שר השיכון יואב גלנט הצהיר זה מכבר על צעד לעידוד קבלנים שיקדמו תוכניות התחדשות עירונית בפריפריה באמצעות מתן זכויות בנייה באזורי ביקוש בתמורה, אולם למעט הצהרות - דבר לא בוצע.  

 

"מעט מאוד פרויקטים"

אף שרוב המבנים שחוזקו מאז שהחלה התוכנית, נמצאים באזורי הביקוש - הרי שמדובר בפחות מ-5% מכלל המבנים שהחוק חלק עליהם. "בסופו של דבר יש מעט מאוד פרוייקטים", אמר סופר.

 

בין הגורמים לכך, הוא מציין את הגורם האנושי, בדגש על הממשק שבין היזמים לדיירים. "היום, כל אחד במדינת ישראל יכול להיות יזם תמ"א 38", הסביר. "מספיק מצגת יפה והדמייה טובה, הדיירים חותמים על ההסכם ובסופו של דבר יש לו נכס לסחור בו לכל המרבה במחיר".

 

מפת מוקדי סיכון רעידות אדמה (מקור: דוח ועדת ההיגוי לרעידות אדמה בישראל )
אזורים שהתרחשו בהם רעידות אדמה בעבר(מקור: דוח ועדת ההיגוי לרעידות אדמה בישראל )

עם זאת הוא מספר, כי הצעות רבות שמקבלים דיירים מיזמים, לא מבשילות לכדי ביצוע. "אני מקבל פניות רבות מדיירים, שמספרים על הצעות יפות מיזמים, אך אני בודק אותן ואומר: ההצעה הזאת לא תאושר על ידי ועדת הבניה, העיריה לא תאשר מבחינה תכנונית וגם אם כן, הפרויקט הזה לא כלכלי, לא יהיה שום בנק שילווה אותו".

 

"גם חלק מהדיירים סוחטים ולא מאפשרים את ביצוע תמ"א", הוסיף. "הרף להרוס בניין ולחזק אותו במסגרת תמא 38 הוא 80% מהדיירים. אם יש תשעה דיירים בבניין, ושניים סחטנים, לא קשיש מסכן ואומלל, אלא אחד שרוצה את הפנטהאוז ואחד שרוצה את דירת הגן - הם תוקעים את הפרויקט לשנים רבות. אם המדינה תוריד את ההסכמה ל-60%, כמות הפרויקטים תגדל פי שלושה"

 

אולם הגורם המרכזי שאחראי לדבריו לדשדוש של תוכנית חיזוק המבנים בישראל, הן ככל הנראה הרשויות המקומיות בישראל. "אלו רואות בתוספת הדירות החדשות כתוצאה מביצוע הפרויקטים, כמטרד שיוצר עומס על תשתיות, חוסר בבתי ספר ומוסדות ציבור, שינוי במרקם העירוני ועוד", הוא מציין. "לכן הן מקשות את אישור הפרויקטים. לאור כל זאת, על משרדי הפנים והשיכון, לחייב את העיריות במכסת בניינים שנתית לחיזוק".

 

בדרך: תוכנית למיגון עשרות אלפי מבנים

גורם בכיר במשרד האוצר מסר בתגובה לדברים, כי בפגישה עם פורום ראשי הרשויות בצפון שהתקיימה בתחילת השבוע, הודיע שר האוצר, משה כחלון, כי הממשלה צפויה לאשר תוכנית רחבת היקף למיגון עשרות אלפי מבנים ברחבי הארץ מפני רעידות וטילים, בישיבת הקבינט המדיני בטחוני בשבוע הבא.

  

התוכנית צפויה לכלול חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה וטילים בצפון  ביישובי העימות בדרום. עוד נמסר, כי טרם נקבעו סכומי התקציב שיוקצה לנושא, אך ניתן לומר כי מדובר בתכנית חסרת תקדים בהיקף של מיליארדי שקלים, שיושקעו בפריסה של מספר שנים.

 

תגובת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פועלת ליצירת מגוון כלים אשר ייצרו כדאיות כלכלית לקידום פרויקטים של חיזוק ומיגון מפני רעידות אדמה. ביניהם, הקמת הקרן להתחדשות עירונית אשר תסייע לתקצב את מיגון המבנים, וכן קידום החלטת ממשלה שתאפשר הקצאת קרקע משלימה בין ישובים, מתוך מטרה לעודד יזמים להאיץ את הקמתם של בניינים ממוגנים בכל רחבי הארץ - גם במקומות בהם לא קיימת כדאיות כלכלית.

 

"בנוסף, בימים אלה מוגשת הצעה משותפת של הרשות ושל משרד הבינוי והשיכון לממשלה, להיערכות מפני רעידות אדמה, בייחוד בישובים הסמוכים לשבר הסורי-אפריקאי". ברשות ציינו כי היא הוקמה בהוראת החוק באוגוסט 2016, ובפועל הוקמה עם כניסתו של ראש הרשות באוקטובר 2017.


פורסם לראשונה 13/07/2018 15:51

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי רובינשטיין
מבנים שנפגעו ברעידת האדמה בטבריה בשבוע שעבר
צילום: רועי רובינשטיין
מומלצים