שלא ירעד לכם הכיס: פיצוי על נזקי רעידות אדמה
שוב פוקדות אותנו רעידות אדמה ושוב עולה הסוגיה - האם המדינה תפצה אותנו במקרה של נזק? האם ביטוח הדירה נותן מענה לקטסטרופה מהסוג הזה והאם לחברות הביטוח יש בכלל יכולת לשלם במקרה של נזק המוני? כל הדברים הבוערים שכדאי לדעת
גל רעידות האדמה שפוקד את ישראל , מציף מחדש את החשש מאירוע נרחב שיסב נזקים קשים ובפריסה רחבה.
חברות הביטוח מיהרו לנצל את ההזדמנות ולהציף את הציבור בהצעות ביטוח, אך בדיקה במספר חברות ביטוח מעלה כי לא נרשם זרם פונים חריג. ואמנם, אם נשים רגע בצד את היערכות, או חוסר היערכות המדינה בכל הקשור בחיזוק מבני מגורים ישנים, ותוכניות תמ"א 38 שמתנהלות בעצלתיים, בכל הקשור לביטוח הפרטי - מצב אזרחי ישראל יחסית טוב בהשוואה בינלאומית.
בדיקת הנתונים מעלה כי נכון להיום כ-69% מהדירות בישראל מבוטחות בביטוח רעידת אדמה למבנה, אך בכל הקשור לתכולה, השיעורים נמוכים בהרבה.
בהתאם לנתונים המדווחים על ידי חברות הביטוח בישראל, בשנת 2017 היו כ-387 אלף דירות מבוטחות באמצעות סוכנויות ביטוח בבעלות הבנקים (במסגרת ביטוח המשכנתא) כולן מבוטחות בפוליסה הכוללת כיסוי לרעידת אדמה. בנוסף, קצת יותר מ-1.2 מיליון דירות בוטחו שלא באמצעות סוכנויות הבנקים, כאשר ההערכה היא שלמעלה מ- 90% מתוכן מבוטחות כנגד רעידות אדמה.
במדינת ישראל כ-2.13 מיליון דירות, והמשמעות היא, כאמור, שהיקף הדירות המבוטחות בביטוח מבנה הכולל כיסוי לרעידת אדמה עומד על כ-69%. נציין כי מדובר בגידול משמעותי בתוך פרק זמן קצר יחסית,כאשר נכון לשנת 2013 שיעור בעלי ביטוח רעידות אדמה עמד על כ-55%.
את העלייה המשמעותית בכמות המבוטחים בתוך 5 שנים, ניתן להסביר בגידול במודעות לנושא, בעקבות מספר רעידות אדמה שפקדו את אזורנו והגידול ברכישת דירות בתקופה זו (היקפי המשכנתאות שברו שיאים) כאשר הבנקים מחייבים את לווי המשכנתאות לבטח את המבנה גם כנגד רעידת אדמה.
בדיקה מה קורה במדינות מעבר לים מעלה כי שיעור המבוטחים בארה"ב למשל עומד על 10% בלבד, ביפן רק 30%, בגרמניה 40% ובטורקיה 42%.
מי יפצה אותנו במקרה של קטסטרופה?
סביר להניח שאם יתרחש אירוע במסגרתו הנזקים יהיו גדולים ונרחבים - המדינה תרצה תחילה לשקם את הנזק שנגרם לה ותטפל קודם כל בנכסיה שלה - כגון מבני ממשל, צבא, תשתיות, מבני הציבור וכדומה, וזאת כדי להשיב את מסלול החיים לשגרה כמה שיותר מהר. העדיפות האחרונה תהיה לסייע לציבור הרחב.
אם נשים רגע בצד את מידת האחריות והמעורבות של מדינת ישראל, שאלה מטרידה היא - האם באמת חברת הביטוח תפצה אותנו במקרה של אסון כזה? האם תהיה לה בכלל יכולת כלכלית לעמוד בזה?
ראשית נציין כי נקודת המוצא בכל התחשיבים וההערכות היא שגם אם תהיה רעידת אדמה, לא מדובר על כך שכל המבנים במדינת ישראל יקרסו או יינזקו. ההערכות הן שהנזקים יתרחשו באזורים מסוימים, זאת בנוסף לשוני גדול בהיקף הנזק גם בתוך אותם אזורים.
ומה לגבי יכולתן של חברות הביטוח לפצות על הנזק? על פי נתונים שפורסמו בשנת 2013, חברות הביטוח יוכלו לעמוד בתשלום פיצוי על נזקים שיגיעו עד 10 מיליארד דולר וההערכה היא שהסכום כיום גדול מכך. היכולת הזו מתבססת בעיקר על השתתפותם של מבטחי המשנה.
מבטחי המשנה הן חברות ביטוח בחו"ל הנוטלות על עצמן חלק מהסיכונים בפוליסה של חברת הביטוח בישראל, תמורת פרמיה שקיבלו מהחברה. כבר בעת תשלום הפרמיה של הלקוח עבור ביטוח רעידת אדמה - חלק משמעותי מהסכום מועבר למבטחי המשנה. בנוסף, גם על החלק שהמבטח הישראלי משאיר אצלו, הוא רוכש ביטוח אצל מבטחי משנה.
החברות הישראליות כמעט ולא לוקחות על עצמן סיכון בנזקי קטסטרופות בביטוח מבנה, וכ-70% מפרמיית הביטוח שמשלם הלקוח הולכים לביטוח משנה. לכן חברות הביטוח מציעות מוצרים אחרים משלימים בפוליסה, כגון ביטוח תכולה, ביטוח "כל הסיכונים", ביטוח צד ג' וכדומה, בהם הרווח גדול יותר.
מציאות זו, שבה קיימים מספר מבטחי משנה בעלי איתנוּת פיננסית הפזורים במקומות שונים בעולם - מאפשרת לחברות הישראלית לפזר את הסיכון.
מה מכסה פוליסת ביטוח הדירה?
פוליסת הדירה היא פוליסה "תקנית", כלומר התנאים הבסיסיים הם קבועים. חברת הביטוח רשאית להוסיף כיסויים מעבר לפוליסה התקנית, אך אינה יכולה לגרוע מתנאי הפוליסה.
הפוליסה התקנית כוללת כיסוי לאובדן או נזק של הדירה ו/או התכולה בגין נזקי רעידת אדמה. במרבית הפוליסות נדרש תשלום השתתפות עצמית בשיעור 10% מסכום הביטוח עבור כיסוי לנזק מרעידת אדמה. קיימת אפשרות לבחור שיעור השתתפות עצמית נמוך יותר למבנה או לתכולה, רק צריך לקחת בחשבון שבמקרה כזה הביטוח יהיה יקר יותר.
עוד כדאי לדעת שברירת המחדל היא שהכיסוי הזה קיים, כלומר מי שלא מעוניין בכיסוי לרעידת אדמה (ורוצה להוזיל את הפוליסה על ידי ויתור עליו) צריך להודיע במפורש ובכתב לחברת הביטוח על הוויתור והחברה נדרשת לתעד את הבקשה.
שינויים בביטוח הדירה
משנת 2015 נכנסו מספר שינויים משמעותיים בפוליסת ביטוח הדירה שנועדו לתקן כמה עיוותים הרלוונטיים גם למקרה של נזק מרעידת אדמה. למשל, סכום ביטוח המבנה כולל רק את עלות הבניה של הדירה ללא ערך הקרקע (בגלל שהקרקע נותרת גם לאחר רעידת האדמה) ולכן הפיצוי שתקבלו יהיה נמוך משווי הדירה.
במציאות זו, למי שגר בבית משותף יכולה להיווצר בעיה במקרה של נזק מרעידת אדמה, לאור העובדה שהבניה מחדש על הקרקע תלויה בשאר הדיירים. אחד השינויים בפוליסה התקנית מאפשר להרחיב את פוליסת ביטוח הדירה, כך שתעניק פיצוי מוגדל שיאפשר רכישת דירה במקום אחר (מבלי לוותר על הזכויות הקיימות בקרקע המשותפת).
בנוסף, רבים מהמבוטחים נוהגים לבטח את המבנה לא באמת בערכו המדויק, אלא בשווי נמוך יותר, לעיתים נמוך בהרבה. בעבר היו מקרים שחברות הביטוח טענו, כשהיו צריכות לפצות על נזק לדירה, שהמבוטח יקבל רק חלק מסכום הנזק משום שהוא ביטח את הנכס בסכום חלקי.
שינוי בפוליסה התקנית שנועד לתת לכך מענה, קובע שהחברה חייבת לפצות את המבוטח עד גובה הכיסוי שרכש, בלי קשר לשווי הכיסוי ביחס לנכס. לגבי ביטוח התכולה, ההוראות קובעות שחברת הביטוח חייבת לשלם באותה מתכונת, כל עוד הפער בין השווי האמיתי של התכולה לבין שווי הכיסוי שנרכש אינו עולה על 15%.
הפוליסה התקנית עודכנה כך שחברת הביטוח תשלם למבוטח שכר דירה למשך שנה, במקרה וביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים (עד אז התקופה עמדה על חצי שנה בלבד).
בכל מקרה, אם החלטתם לרכוש ביטוח דירה, כדאי להשוות מחיר במספר חברות וניתן גם להיעזר במחשבון רשות שוק ההון .
ומה לגבי מבני הציבור? האם גם הם מבוטחים? חלק מהמבנים שבבעלות המדינה, מבוטחים על ידי חברת הביטוח הממשלתית "ענבל". אולם בפועל לא מדובר בכיסוי כולל ולמעשה המדינה תצטרך לשאת בהוצאות השיקום השונות.
בכל הנוגע למבנים שבאחריות הרשויות המקומיות כגון בתי ספר, מתנ"סים מבני ציבור וכדומה - משרד הפנים אינו מחייב רכישת ביטוח, אולם בפועל, רוב הרשויות המקומיות רוכשות ביטוח, חלקי או מלא, עבור הנכסים שבבעלותן.
לפנייה לכתב/ת 
