התעלומות היהודיות: איפה מסתתרים עשרת השבטים?
האגדה מספרת שהם נמצאים מעבר לנהר הסמבטיון - רק שאף אחד לא יודע מה בדיוק זה אומר. האם אחינו האבודים התגלגלו להודו, לבריטניה, או שאולי הם בכלל מתהלכים כאן בינינו?
באתיופיה, בהודו - ואולי בכלל מעבר לנהר הסמבטיון המסתורי: עשרת שבטי ישראל האבודים מעסיקים את העם היהודי כבר מאז העת העתיקה - ועד היום ישנם אלו המפתחים תיאוריות שונות הנוגעות לגורלם ולמיקומם. אבל על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על עשרת השבטים, והאם יש טעם לחפש אותם?
התעלומות היהודיות - פרקים נוספים:
גן עדן שוכן בשמיים או על פני האדמה?
"אם נתבסס על התנ"ך, בלי פרשנויות חז"ל, יש הרבה התייחסויות סותרות לגבי עשרת השבטים", אומר שאול גרינשטיין, ספרן וארכיונאי בספרייה הלאומית. "אנחנו מכירים את שמותיהם - גד, ראובן וכן הלאה - אבל בכל מיני מקרים מאחדים כמה שבטים תחת קבוצה אחת. כלומר, בפועל לא לגמרי ברור מי נכלל תחת ההגדרה של 'עשרת השבטים', ועל כן לא לגמרי ברור למי בדיוק מתכוונים".
"לסיפור על עשרת השבטים יש היסטוריה ארוכה משלו", מסביר חיים גיוזלי, היסטוריון ומנהל מאגרי המידע של בית התפוצות. "היא מתחילה בעת העתיקה, ונמשכת לכל אורך ימי הביניים ועד ימינו. בספר יחזקאל, פרק ל"ז, יש הסבר די פשוט בנוגע לגורלם - וממנו ניתן להבין שהם הוגלו לבבל על ידי האשורים, בהמשך התבוללו בין אנשי יהודה ובנימין שגלו גם הם לבבל, ולבסוף במסגרת שיבת ציון חזרו כולם יחדיו ארצה. אבל זו רק פרשנות אחת, וישנם רבים שלא מקבלים אותה - מה שמסביר את המשך החיפושים אחרי 'השבטים האבודים'".
מה ששיחק תפקיד מכריע בשלהוב דמיונם של יהודים רבים הוא קטע בתלמוד הירושלמי, שבו נטען שחלק מעשרת השבטים שוכן מעבר לנהר הסמבטיון. זהו נהר אגדי שבשמו נקשרו תופעות מסתוריות שונות - למשל שהיה שוצף כל ימות השבוע אך נח בשבת, וגם אישים שונים מוזכרים כמי שחנו על גדותיו.
גיוזלי סבור שבגרסה הזו, הנהר ממלא תפקיד מיתי - השארתם של עשרת השבטים בגדר אבודים. "מאחר שהם שם לכאורה, איש לא מגיע אליהם והם אינם יכולים לצאת, הם תמיד נותרים מחוץ להישג יד, ולכן איש לא יכול להיות צאצא שלהם", הוא מסביר. "היהודים עסוקים בייחוס לבית דוד ולשושלותיהם של מנהיגים יהודים אחרים. לחלקם יש אפילו יכולת להוכיח זאת ברמה כזאת או אחרת. אבל עשרת השבטים מחוץ למשחק, הם פשוט לא נכללים בעם היהודי".
סיפורים שונים על אודות עשרת השבטים תפסו תאוצה במהלך ימי הביניים - לדברי גיוזלי מפני שאז חיו היהודים "בסביבה עוינת, תחת רדיפה". הוא מוסיף כי "מדי פעם היו הנוצרים מאתגרים את היהודים בוויכוחים תיאולוגיים ומנסים להוכיח להם שזמנה של היהדות תם, והנצרות הגיעה לתפוס את מקומה. מנסים להוכיח ליהודים דרך המקרא שהיותם 'העם הנבחר' התפוגגה לאחר אובדן הממלכה שלהם. היו יהודים שניסו להתווכח ולהוכיח שלא כך הדבר - ובין היתר, הם טענו שישנם עדיין מקומות תחת ריבונות יהודית, וביססו זאת על הרעיון של עשרת השבטים. לכן גם היו כאלה שממש יצאו לחפש אותם - לרוב באפריקה, באזור אתיופיה של ימינו. ייתכן שכבר אז נפוצו שמועות על יהודי אתיופיה, אבל קשה מאוד לפענח ולהוכיח מה ידעו ומה לא".
כך או כך, גיוזלי מבהיר שכל החיפושים הללו התבססו על ידיעות רופפות מאוד: "בסופו של דבר המקום שחיפשו אחריו הוא מקום מיתי - הסמבטיון", הוא מסביר. "צריך להבין שבעת העתיקה, עבור מי שנמצא באזור הים התיכון, כל דבר שאינו באזור הזה הוא חצי אגדה. הידיעות מהעולם הגדול שמעבר לאזור הזה היו מאוד חלקיות ולא מהימנות. זה לא כמו היום, כשנכנסים לגוגל ורואים הכל באותו רגע. הם באמת לא ידעו מה לחפש ואיפה".
"כל יהודי מתפוצה לא מוכרת - מועמד אוטומטי לשבט אבוד"
חידת עשרת השבטים העסיקה לא רק יהודים שחיפשו את אחיהם האבודים, אלא גם ארכיאולוגים שביקשו לפענח את מוצאם של "בני ישראל". גרינשטיין מספר על ניסיונותיו של יגאל ידין לאתר אותם באמצעות כלים של ארכיאולוגיה מקראית. "מבחינה מדעית, אין תיעוד ארכיאולוגי מתקופת משה רבנו ומקור העם", הוא מציין. "הממצאים הארכיאולוגיים שאנחנו מכירים הם מתקופות מאוחרות יותר. לכן הם ביקשו לאתר את המקורות - לא מתוך אידיאולוגיה דתית, אלא מתוך השאיפה למצוא ראיות מדעיות-ארכיאולוגיות".
גם סקרנותו של גרינשטיין עצמו לא התעוררה מתוך אידיאולוגיה - אלא בעקבות מסמכים שבהם נתקל בארכיון הספרייה. אחד מהם היה מאמר שכתב ברומניה מנהיג יהודי בשם אדולף שטרן, "ציוני מראשית המאה ה-20", הוא מסביר, "שבאותו מאמר, שלא ברור אם פורסם בסופו של דבר, הזהיר את היהודים מפני ארגון המכנה עצמו 'בני ישראל הבריטים' שחבריו טוענים כי הם צאצאיהם של בני עשרת השבטים.
"מהשם שאימצו לעצמם, יהודי תמים עשוי היה לחשוב שהם תומכים בו - ולכן שטרן ביקש להזהיר את הציבור. הוא כתב את המאמר אחרי הצהרת בלפור, והטריד אותו שאותם בריטים טוענים לזכות היסטורית על ארץ ישראל מתוקף היותם צאצאי עשרת השבטים. הארגון נוסד ב-1919 ומתקיים עד היום, אבל את שורשי המחשבה הנוצרית הזו על עשרת השבטים אפשר למצוא הרבה קודם לכן - עוד בראשית הרפורמציה. זו תפיסה שלפיה 'אנחנו בני ישראל האמיתיים ולא היהודים', והיא מקבלת חיזוק מהטענה שהם צאצאי השבטים האבודים".
על מה מבוססת הטענה הזו?
"יש להם כל מיני ראיות ותיאוריות שנשאבות מהתרבות הקלטית, ומוכיחות לכאורה שהם צאצאי עשרת השבטים שהוגלו לאשור, המשיכו משם לאירופה והתפזרו. באופן אישי אני מזהה בטענה הזו גם איזשהו ניסיון להצדיק את האימפריאליזם הבריטי מצד אותם בריטים שלא רצו לשחרר את הקולוניות שלהם במזרח התיכון. הטענה הזו, שהם צאצאי עשרת השבטים, כביכול מבססת את זכותם על ארץ ישראל וסביבותיה".
גרינשטיין מזהה את תחילתו של הרעיון הבריטי בדמותו של רב הולנדי בשם מנשה בן ישראל, בן המאה ה-16, שהתרשם מגילוי אמריקה והשבטים שחיו בה. הוא פרסם ספר בנושא והציג אותו בפרלמנט הבריטי - ולדעת גרינשטיין, שם החל "הניכוס הבריטי" של עשרת השבטים. גם גיוזלי מזהה בתקופת התגליות הגיאוגרפיות בסיס לפרשנויות השונות של נוצרים רבים, שהתייחסו לכל שבט נידח כשבט ישראלי אבוד: "ילידי צפון אמריקה, מרכזה ודרומה תמיד היו מועמדים טובים", הוא אומר, "והנוצרים הראשונים שהגיעו לשם האמינו בזה. המורמונים אגב עדיין סבורים שהאינדיאנים הם-הם עשרת השבטים. אבל יש עוד דוגמאות - יפן ומרכז אסיה, חבל קשמיר שנתפס בתרבות האירופית כאזור מיסטי, איי האוקיינוס השקט ואפילו אפגניסטן. אין כמעט מקום בעולם שלא היה מועמד להיות חבר במועדון עשרת השבטים".
התופעה הזו לא רווחה רק בקרב נוצרים, אלא גם בקרב יהודים: "במשך שנים ארוכות כל יהודי שהגיע מתפוצה לא מוכרת היה מועמד אוטומטי לצאצא של שבט אבוד", מסביר גיוזלי. "כשהמגע בין היהודים מאזורים שונים היה מצומצם ולא היה קשר הדוק בין קהילות, הסיכוי לפגוש יהודי מארץ רחוקה היה נמוך מאוד. כשזה כן קרה, הם ראו שהם שונים מאוד זה מזה - וזה לא הסתדר להם. לכן זה הפך לאחד ההסברים הרווחים, אפילו עד ימינו.
"יהודי קוצ'ין למשל, או יהודים מהמזרח התיכון שהגיעו לאירופה, אמרו עליהם שהם לא בדיוק יהודים, או אולי שהם חלק מעשרת השבטים - זאת על אף שהם מעולם לא ראו עצמם ככאלה. במאות ה-16 וה-17 חשדו גם ביהודי הקווקז וגיאורגיה. הרב עובדיה יוסף, שנתן הכשר ליהדותם של יוצאי אתיופיה, כתב שהם מצאצאי שבט דן - מה שמראה שיש לזה המון היבטים אקטואליים לחלוטין".
גיוזלי מספר שעד היום הוא מקבל פניות שונות מרחבי העולם מצד לא-יהודים שטוענים שהם מצאצאי עשרת השבטים ומבקשים את עזרתו במציאת הוכחה – הוכחה שלדבריו בלתי אפשרי להשיג. אלא שזה לא מפריע לאנשים להמשיך לפעול בנושא, "מתוך חזון אידיאולוגי לקבץ את 'נידחי ישראל' ולהשיב אותם אל ציון".
לפנייה לכתב/ת 
