התעלומות היהודיות: היכן קבור דוד המלך?
אנחנו יודעים שהוא נקבר בירושלים - זה כתוב מפורשות בתנ"ך. אבל איפה בדיוק? על זה כולם מתווכחים ומתדיינים כבר מאות שנים. בין מסורות ואגדות עם לסריקות עם מכ"מים מתקדמים מתחת לקרקע - החיפושים אחר דוד המלך וצאצאיו
בניגוד להרבה תעלומות יהודיות אחרות, במקרה הזה מוסכם שהתשובה לחידה נמצאת ממש מתחת לאף. "דוד המלך - גדול מלכי ישראל, מכונן הממלכה המאוחדת - קבור בירושלים, בעיר דוד. זה כתוב במפורש בספר מלכים א'", מבהיר אהרון הורביץ, העומד בראש מכון מגלים ללימודי ירושלים.
לדבריו, "זה היה קבר מלכותי לכל דבר, אבל החורבן הבבלי עשה שמות בירושלים. הם הפכו את העיר ביסודיות לתל חורבות ופגעו גם בקבר, וכששבי ציון חוזרים - וזה כתוב בספר נחמיה - הם מקיפים את העיר בחומה מחדש במבצע בזק. כל משפחה משקמת חלק אחר, והכתוב מציין איזה חלק בנתה כל משפחה ואיפה. 41 קטעים. שם יש תיאורים שאנחנו לא מכירים כיום, כמו 'גן המלך', אבל גם כאלה מוכרים יותר - 'בריכת השלח', שזו בריכת השילוח. גם קברי בית דוד מוזכרים שם כנקודת ייחוס לקטעי החומה. אז אם אני יכול להניח בערך איפה היה גן המלך, ואנחנו יודעים איפה בריכת השילוח - אני יכול למקם את קבר דוד בתוך האזור שכיום אנחנו יודעים שהוא עיר דוד המקראית".
התעלומות היהודיות - פרקים נוספים:
היכן מסתתרים עשרת השבטים האבודים?
גן עדן שוכן בשמיים או על פני האדמה?
הורביץ מדגיש שקבר דוד נותר אתר מוכר ומרכזי גם בימי בית שני, "ואף כזה ששודדים אותו, כי הקברים המלכותיים היו מפוארים ומלאים באוצרות שונים". הוא מציין שגם בתקופת החשמונאים ידעו היכן שוכן הקבר, וכי "הורדוס בנה מגדל שיש מעליו, וגם יוסף בן מתתיהו ידע היכן הוא".
ההיכרות עם קבר דוד המלך המשיכה ללוות את העם היהודי גם בספרות התלמודית. "בתוספתא אנחנו מוצאים דיון הנוגע לאיסור לקבור מתים בירושלים בגלל טומאת המת", מסביר הורביץ. "שם כתוב שאף קבר מלך ונביא מתפנים מפני הטומאה - ואז מקשים התלמידים ומציינים שני קברים שנמצאים בתוך העיר: קברי בית דוד וקבר חולדה, שאיש לא נגע בהם מעולם. כלומר, יש כאן עוד עדות לכך שעד סוף ימי בית שני הכירו את מקום הקברים.
"עוד יותר מסקרנת בהקשר זה התשובה שעונה להם רבי עקיבא: הוא אומר שמחילה הייתה שם בקברים, שהייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון. זו כבר ממש מפת אוצר שמובילה אותנו לגבעת עיר דוד. אז אם לוקחים את מה שנכתב בנחמיה, עם המידע שמוסר לנו שהקברים היו בתוך העיר, ועם המחילות לקדרון - זה ממקם אותנו באופן די מוגדר.
"כשהארכיאולוג ריימונד וייל הגיע לארץ במימונו של הברון רוטשילד כדי למצוא את קברי בית דוד, הוא התחיל לחפור בדרום של מה שאנחנו מכירים כיום כעיר דוד - ולפי המידע המוצלב הזה, הוא אכן מחפש אותם במקום הנכון. לטענתו, הוא מצא תשע מערות קבורה - ואנחנו מזהים כיום שתיים מהן, מערות ארוכות שחצובות לתוך הסלע במבנה דמוי מחילה. באחת מהן יש אזור מוגבה, ובקצה שלו מגרעת שמתאימה לממדיו של ארון קבורה. אלה חציבות מרשימות, שתיים מהן מאוד מפוארות.
קבר דוד המלך. או שלא(צילום: זיו ריינשטיין)
"הוא התרשם מאוד וטען שהוא מצא את קברי בית דוד, אבל כיום ארכיאולוגים מפקפקים מאוד בטענה הזו - גם כי לא לגמרי ברור אם המערות אכן שימשו לקבורה, וגם כי הן לא מפוארות כפי שהיינו מצפים ממלכי בית דוד. הן גם רחוקות מהמערות המפוארות מימי בית שני שמוכרות לנו בנחל קדרון. מצד שני, אנחנו יודעים כאמור שהמערות נבזזו ונהרסו במכוון - אז האם הוא אכן מצא את הקבר? זו כנראה תישאר שאלה לא פתורה".
ומה בנוגע לקבר שכולנו מכירים בהר ציון?
"לגבי הר ציון מציע הארכיאולוג גבריאל (גבי) ברקאי פשרה מעניינת: הוא טוען כי דוד ושלמה אכן נקברו, כפי שכתוב, בעיר דוד, אך לא כל השושלת נקברה שם, אלא רק מדוד ועד חזקיהו. השאר נקברו לפי התנ"ך במקום שנקרא 'גן עוזה', שזה גן בארמונו של המלך מנשה. הארמון והגן בהחלט היו יכולים להיות ממוקמים בהר ציון, כי ירושלים התרחבה מאוד בתקופה ההיא ועל מנת לבנות ארמונות גדולים ומפוארים הם היו צריכים להתפשט הלאה. אני בכל מקרה מקפיד שלא לזלזל במסורות של מקום שהתקדש - גם אם לא בזכות קבר ספציפי, אבל כן בדמעותיהם של אלפי יהודים לאורך הדורות. בסופו של דבר למסורות עממיות יש חיים משלהן, שלא קשורים בהכרח לארכיאולוגיה או לאמת היסטורית".
הג'וב האיטלקי
"בדרך כלל, כשאומרים שקבר דוד נמצא בהר ציון נתקלים בהרמת גבה, חיוך בזווית הפה ותנועת ביטול עדינה" - כך מתאר עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים, את היחס המזלזל שמפגין הממסד המחקרי כלפי השיוך העממי של קבורת דוד להר ציון. ואכן, מסורת קבורת דוד בהר ציון היא יחסית חדשה, לדבריו. "הפעם הראשונה שבה המקום מוזכר בהקשר הזה הוא אלף שנה אחורה - כשמצוין שעשו שם טקס דתי נוצרי לזכרו של דוד. לא מצוין שם שזה מקום הקבורה שלו, וגם יש לנו פער של אלפיים שנה בין הקבורה לזיהוי של המקום", אומר ראם."בנוסף, כשנכנסים פנימה אין שום אינדיקציה שמדובר קבר מימי בית ראשון. יש שם מבנה קבר מימי הביניים. יכול להיות שיש משהו למטה - ואני יכול להגיד שזה לא פשוט לחפור שם כדי לברר, המקום רגיש וטעון מבחינה דתית ופוליטית, קדוש לשלוש הדתות - אבל על פניו המבנה לא משקף את התקופה שבה לכאורה נקבר דוד. כל הסיבות הללו למעשה גורמות לנו הארכיאולוגים להסתכל באופן ביקורתי על הנושא הזה של קבר דוד בהר ציון".
הרגישות הדתית של המקום, שקדוש כאמור לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, הופכת אותו לדברי ראם לתמונת ראי של המצב הפוליטי הנפיץ של הר הבית, שאינו מאפשר חפירה ארכיאולוגית רצינית. עם זאת, לטענתו שני אנשים – שהוא עצמו אחד מהם - הצליחו לשחזר את החלל שמתחת לאחוזת הקבר. "ב-1948 הר ציון היה שטח ירדני, והיו שם קרבות עזים בין הכוחות הישראליים והירדניים", הוא מסביר. "רגע לפני שהירדנים נסוגו משם הם הטמינו מוקש מתחת לקבר, והנזק של הפיצוץ היה אדיר. הארכיאולוג יעקב פינקרפלד, שהיה גם משחזר אמנותי, הוזעק למקום לבצע תיקונים.
"הוא ניצל את ההזדמנות הזו כדי לחפור שני פירים ארכיאולוגיים וגם פרסם את ממצאיו. הוא כתב שהגיע לרצפות פסיפס מעוטרות מהתקופה הרומית - אבל דוד ושלמה זה הרי הרבה קודם לכן. הוא גם מצא שם מגרעת בקיר וטען כי מבנה הקבר הקדום הוא למעשה בית כנסת עתיק. שרידים מימי הבית הראשון לא התגלו שם. אנחנו לא יודעים מה בדיוק הוא חפר ואיפה, כי ב-1956 הוא הלך לבקר בחפירות ארכיאולוגיות ברמת רחל, שם חטף כדור מצלף ירדני ולקח את סודותיו לקבר".
ואז הגיע תורו של ראם עצמו לנסות לשחזר את מה שאולי אבד מתחת להריסות. "לפני כמה שנים פרסמתי מאמר תיאורטי-השערתי בלבד על הנושא, וציינתי שהבנייה מסודרת וגדולה, וטכניקת עיבוד האבן דומה מאוד לבנייה רומית", הוא מספר. "לכן יש פה שתי אפשרויות: או שזו בנייה של הורדוס, או שהיא רומית-פגאנית. למה הורדוס? כי אליבא דיוסף בן מתתיהו, הוא ניסה לשדוד את הקבר שהיה משופע בזהב וכסף. לפי הסיפור, יוצאת אש מתוך הקבר ושורפת את השומרים שלו, והוא נבהל ומבין את קדושת המקום, ולכן על מערת הקבר הוא בונה מונומנט מרהיב עין. אז אולי גרעין הבנייה הקדום זה המונומנט של הורדוס? מצד שני, המבנה מתאים גם למקדשים פגאניים: למה לבנות מקדש פגאני? הרומאים חיפשו באדיקות מקומות חשובים ליהדות ולראשית הנצרות, במטרה להקים עליהם מקדשים פגאניים ובכך לטשטש את הזיהוי היהודי שלהם. כך עשו גם בהר הבית ובכנסיית הקבר. אז השאלה מה יש שם למטה נותרת בעינה".
ארמטה פיירוטי. סתם שרלטן או שהוא באמת עלה על משהו?
כדי לספק תשובה אפשרית לחידה העתיקה הזו, ראם מציג דמות היסטורית נוספת - ושנויה במחלוקת. "באמצע המאה ה-19 חי בירושלים ארמטה פיירוטי, איטלקי במוצאו ודמות ססגונית. הוא היה מהנדס בהשכלתו - בנה הוספיסים, שיפץ מערכות מים ודרכים. השלטונות העות'מאניים מינו אותו למה שהיום נכנה 'מהנדס העיר ירושלים', והעניקו לו גישה למקומות הכי שמורים בעיר. הוא למעשה היה הראשון שנכנס לחללים התת-קרקעיים שמתחת להר הבית ומיפה אותם.
"בספרו הוא מקדיש פרק להר ציון, ובו מסופר כיצד מצא את עצמו משוטט בהר לבד בלילה חורפי גשום וסוער. לדבריו הוא הגיע לבית הקברות היווני-אורתודוקסי, כשלפתע אחת המצבות נפלה ותחתיה התגלה חור גדול. כמו כל ארכיאולוג חובב, הוא נשא בתיק אבוקת מגנזיום. הוא הדליק אותה וראה מדרגות שיורדות למטה. אחריהן הגיע למערה ענקית, שאורכה לדבריו בערך 65 מטרים ורוחבה 25 מטרים. הוא ראה עצמות אדם, ובדפנות המערה זיהה פתחים לחדרים אחרים. בפחד ובהתרגשות הוא הגיע לקצה השני - למדרגות שמטפסות למעלה. בל נשכח שהוא מהנדס, והוא שרטט את המערה. המדרגות הנוספות הובילו אותו, כך הוא מספר, בדיוק אל מתחת לקבר בהר ציון. הוא כתב בספרו שהוא מצא את קברי בית דוד - וציווה על הארכיאולוגים בעתיד להמשיך לחקור את מה שמצא שם.
"אבל אף אחד לא הרים את הכפפה ולא התייחס ברצינות לתגלית שלו - כי לפיירוטי יצא שם של שרלטן ורמאי. אני הצלחתי להוכיח על סמך מקרים אחרים שאל לנו לפסול בכזאת מהירות את הדיווחים שלו. אז אם הוא צדק או לא - קשה לדעת, כי כאמור, קשה לחפור שם. גם בבית הקברות של הכנסייה, מקום כל כך טעון מבחינה דתית, לא ניתן לחפור על סמך דיווח לא מבוסס.
"אז הבאנו מכ"ם חודר קרקע והסתובבנו איתו מסביב לציון הקבר - ובתמונה רואים איזשהו חלל תת-קרקעי, מטר וחצי מתחת לאדמה. זו לא תמונה ברורה ומדויקת, וצריך מאוד להיזהר עם זה כי המכשירים האלה לא מדויקים בעניינים ארכיאולוגיים - יש לא מעט פרמטרים שיכולים לשבש את התמונה, וגם אם אכן קיים חלל תת-קרקעי שכזה, אין שום ודאות שזה קבר דוד. זה יכול להיות בור מים, חדר - או המערה של פיירוטי.
"מכאן ועד ההכרזה על כך ש'הנה, מצאנו את קברי בית דוד' יש מרחק גדול. רק חפירות מסודרות יכולות להוכיח את הדבר. אבל ההרגשה שלי היא שיש משהו מתחת לקבר, ולכן בתקופת השלטון הטורקי נרקמו הרבה אגדות על מערה שנמצאת שם למטה. לכן, כארכיאולוג שעובד בירושלים, אני נוטה שלא לזלזל במסורות ובאגדות עם - צריך להתייחס לכל דבר בכבוד, ולבחון אותו בכלים המדעיים שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
