התעלומות היהודיות: מי המציא את הגולם מפראג?
הסיפורים עליו מתחילים כבר בימי התלמוד - ומאז נקשר שמו מעורר האימה גם בדמויות כמו אבּן גבירול והמהר"ל מפראג. קווים לדמותו ולהולדתו של "פרנקנשטיין היהודי"
פנטזיה מהולה בסיוט, החלום ליצור חיים יש מאין – לצד הפחד מההשלכות האפשריות: נדמה שאין בפולקלור היהודי סיפור מרתק ומסעיר יותר מזה של הגולם, על גלגוליו השונים. הסיפורים הראשונים על אודותיו מצויים כבר בספרות התלמודית, ולאורך השנים נקשר אותו יצור גם בשמם של אישים יהודים בולטים כמו אבּן גבירול והמהר"ל מפראג. מסע היסטורי-תרבותי בעקבות תולדותיו חושף את שורשיו המסתוריים של הסיפור – ואת האופן שבו הפך ל"פרנקנשטיין היהודי".
התעלומות היהודיות - פרקים נוספים:
היכן מסתתרים עשרת השבטים האבודים?
גן עדן שוכן בשמיים או על פני האדמה?
"כבר במדרשים ובתלמוד ידוע לנו על אנשים שיצרו אדם מחומר", מספר ד"ר עודד שי, היסטוריון תרבות ואמנות מאוניברסיטת אריאל ומכללת בית ברל. שי מתייחס בין היתר לסיפור במסכת סנהדרין העוסק בחכם בשם רבא, שברא במו ידיו איש, "גברא". אותו איש מלאכותי נשלח אל חבר המזהה אותו כיצירה אנושית – ומשמיד אותו.
סיפור אחר שמזכיר שי נקשר בשמו של המשורר וההוגה היהודי שלמה אבּן גבירול, שחי בספרד במאה ה-11. אותה אגדה מתארת כיצד יצר לעצמו שפחה באמצעות החיבור העתיק "ספר יצירה" – אך לבסוף נאלץ להשמיד אותה. "יש רצף היסטורי ממושך של סיפורים שבהם מתוארים מעין משרתים כאלה, שנוצרים על ידי אישים שונים", מסביר שי, "כמו למשל רבי אליהו מחלם בן המאה ה-17. גם הוא מוזכר בהקשר דומה, ומסופר עליו שבסופו של דבר פחד מהגולם שיצר והשמיד אותו".
אולם כל אותם סיפורים הלכו ונדחקו הצידה, ואת מרכז הבמה תפס המהר"ל מפראג, אולי הדמות היהודית המזוהה ביותר עם סיפור הגולם. "במחקר נשאלת השאלה למה דווקא הוא זה שמוזכר כיוצר הגולם", אומר שי. "ככל הנראה זה קשור לעובדה שהוא היה אדם הן של מדע והן של תורה, ודמות הלכתית חשובה במרכז אירופה במאה ה-16. צריך לזכור שהוא חי כחלק מהמיעוט היהודי תחת שלטון הקיסרות האוסטרית – מיעוט שסבל מעלילות דם. אפשר להבין את הפופולריות של סיפור אגדה שכזה, שבמרכזו דמות מיסטית חזקה שיכולה לפתור את הבעיות של עם ישראל".
אבל בפועל, בכתבים שהותיר אחריו המהר"ל, לא מוזכר שום גולם – ושי, כמו חוקרים אחרים, סבור שמקור האגדה על "הגולם מפראג" מאוחר בהרבה. לדבריו, סביר להניח שהמעשייה הזו נולדה במהלך המאה ה-18 או ה-19, "אז החלו לתעד את אגדות העם שקודם לכן רק סופרו בבתים בחורף כמעין תורה שבעל פה. האגדה הספציפית על המהר"ל תפסה כיוון מעניין מאוד, מפני שכביכול מדובר במשהו ממשי. הוא אולי לא עסק בזה, אבל טוב לתלות סיפור כזה באישיות 'נחשבת' שאינה בחיים. ככה אף אחד לא יכול להכחיש את זה".
הגולם מפראג. מתי הוא נולד, בעצם?
חוקר התרבות אלי אשד מתארך את הולדתו של הגולם אף מאוחר יותר: "לפני כעשור היה כנס גדול על המהר"ל מפראג ובמסגרתו דנו גם בסיפור הגולם, והתייחסו אליו כאל אגדה עממית מהמאה ה-16", מספר אשד. "כולם חיפשו מקור – גם אני. אבל אין כזה: כל מי שכתב על הגולם מפראג עשה זאת בשנות ה-30 של המאה ה-19. לכן טענתי שזו לא אגדה כזו קדומה. גם 'פרנקנשטיין' של מרי שלי נכתב כמה שנים לפני כן – וזה עשוי להיות מקור השפעה. תמיד טענו גם שהסיפור 'שוליית הקוסם' של גתה מבוסס על סיפור הגולם. אני סבור שההפך הוא הנכון: שמי שכתב את הגולם התבסס על 'שוליית הקוסם' או על 'פרנקנשטיין', או גם וגם".
ומי לדעתך רקם את הסיפור המקורי?
"לדעתי זה אחד משלושה יוצרים יהודים גרמנים-צ'כים. הראשון – אדם בשם ברתולד אוירבך, שגרסתו לסיפור הגולם מ-1837 נחשבה לקדומה ביותר במשך שנים. ייתכן שהוא המציא את הסיפור שנים קודם לכן, בשנות ה-20. אפשרות נוספת היא רב גרמני בשם לודוויג פרנקל, משורר וסופר יהודי שכתב גם הוא גרסה לסיפור הגולם. פרנקל ביקר בירושלים בשנות ה-40 והוא דמות ידועה בהיסטוריה של הקהילה היהודית בירושלים. החשוד האחרון הוא מאיר הלוי לאטריס, סופר ומתרגם. אחד מהם, לדעתי, הוא היוצר המקורי של האגדה".
מתוך הסרט "הגולם" (1915)
גם אשד וגם שי סבורים שהעובדה שהגולם ממשיך ללוות אותנו עד היום, ולעורר עניין רב כאגדה שלא נס ליחה, אינה מקרית: "זה מתכתב ישירות עם המשמעויות של הרובוטים שיהיו איתנו בעתיד ויביאו בעיות עצומות", אומר אשד. "האגדה הזו רלוונטית גם כשמדברים על הוויכוח המפורסם בין אילון מאסק למארק צוקרברג – אם בינה מלאכותית היא טובה או רעה לאנושות. על מה מדברים שם בעצם? על גולם מודרני".
גם שי סבור שלא ניתן להתעלם מגלגוליו העכשוויים של הגולם, שממשיכים ללוות אותנו ואף ביתר שאת. "הסופר הצ'כי קארל צ'אפק כתב ב-1920 על מכונה שעושה דברים. הוא לא רצה לקרוא לה 'גולם', כדי שלא יחשדו בו שהוא נשען על אותו סיפור יהודי – אז הוא קרא לה 'רובוט', מלשון ראבוטה, עבודה, וזה הפך למשהו יותר מודרני. הגולם התגלגל גם לתנועה הציונית והתפתחו אגדות שונות עליו, אפילו על עלייתו ארצה. גם לאחד המחשבים הראשונים בארץ, שנבנה במכון ויצמן, קראו 'גולם'. אנחנו רואים בעצם כיצד משהו דמיוני מאוד שהיה בגדר אגדה במאה ה-19 הופך עם הזמן יותר ויותר מוחשי. כלומר, הרעיון הזה שאנחנו יכולים לתת בחומר, בדומם, במתכת, בתוכנה, סוג של חשיבה. כיום המון אנשים עוסקים בזה מכל מיני היבטים – זהו הבסיס לדיון על בינה מלאכותית".
שי מזהה קשר הדוק בין הנרטיב של הגולם לסדרות מודרניות כמו "ווסטוורלד", שם מאפשרים היחסים בין האדם למכונה לבחון מחדש שאלות של מוסר, של אהבה ושל אנושיות: "הדבר המעניין ביותר בעתידנות נוגע לאבולוציה של היחסים בין אדם לרובוט. שחקן השחמט דיוויד לוי חיבר ספר שנקרא Love and Sex with Robots, שבו הוא עוסק בסוגיה הזו של יחסי אהבה כלפי רובוטים וקשר רגשי עם חפצים אלקטרוניים. כבר כיום ביפן יש רובוטים נשיים למטרות מין – בדיוק כמו הסיפור על אבּן גבירול שיצר לו את השפחה שבה חשק. בעוד כמה עשורים טכנולוגיית הרובוטים יכולה להגיע לרמה כזו שכל אחד יעצב לו את אשת או איש חלומותיו. לכן זה לא רק שאגדת הגולם משתנה ומתפתחת בכל דור ודור – לנגד עינינו היא הופכת למציאות".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
