האיסלאם האינדונזי בא לישראל

בחודש יוני האחרון ביקר בישראל יחיא סטאקוף, מזכ"ל הארגון האיסלאמי הגדול באינדונזיה, נַהְדַתוּל עוּלַמַא, בלוויית שני בעלי תפקידים בכירים בארגונו. הביקור קיבל תהודה מעטה בתקשורת בישראל, וגם את זו שקיבל – קיבל בעיקר בכלי התקשורת בשפה האנגלית. עיקר הפרסומים התמקדו בדיווח, ולא בפרשנות. אין זה פלא: המרחב הפוליטי העכשווי של אינדונזיה, על מורכבויותיו הרבות, זר במחוזותינו.

עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

אינדונזים מפגינים בג'קרטה נגד העברת שגרירות ארה"ב לירושלים(צילום: AP)

הביקור החריג – בהתחשב בהיעדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאינדונזיה – עורר ביקורת לא מעטה באינדונזיה ובקרב גורמים פלסטיניים. הביקורת נמתחה בשל הופעתו של האורח בכינוס "הוועד היהודי האמריקני" (AJC) בירושלים ופגישתו, גם כן בירושלים, עם ראש הממשלה נתניהו. המבקרים טענו כי הביקור מעניק לגיטימציה לכיבוש הישראלי בכלל ובירושלים בפרט, בייחוד לנוכח העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והאירועים בגבול רצועת עזה. עוד טענו מתנגדי הביקור כי הוא סותר את התמיכה הוותיקה של אינדונזיה בעם הפלסטיני ועומד בניגוד למדיניות האינדונזית שלפיה יחסים דיפלומטיים עם ישראל מותנים בהקמת מדינה פלסטינית.

בתגובה הבהירו הממשל האינדונזי והאורח עצמו כי מדובר ב"ביקור פרטי" שנועד לשרת את העניין הפלסטיני, לרבות קידום רעיון הריבונות הפלסטינית. האם מדובר בשיקול דעת מוטעה של אינדונזיה או באפיזודה חולפת מצדה? נראה כי התשובה על שתי השאלות שלילית.

(צילום: AFP)

זה למעלה מעשור מגלה אינדונזיה עניין גובר במעורבות במזרח התיכון, בעיקר על רקע הרצון לשותפות במאבק בקיצוניות הדתית ובפתרון סכסוכים אלימים באזור, הפוגעים גם במרקם החברתי הרב-גוני באינדונזיה עצמה. נראה כי בדרך זו מצפה אינדונזיה גם לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית תוך שהיא מדגישה את ה"איסלאם של אינדונזיה", שאופיו הייחודי והמתון הוכיח כבר את יכולתו בבניית גשרים בין תרבויות ודתות ובקידום פלורליזם, מודרניזציה ודמוקרטיזציה.

עוד ניתוחים מרתקים על הנעשה במזרח התיכון מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן 

קראו גם את המאמר הקודם בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים

סטאקוף בביקורו בירושלים. צעד נועז יותר משל הנשיא לשעבר(צילום: זאב טרומבובלר, מכון טרומן)

לפני שנים ספורות השיק נַהְדַתוּל עוּלַמַא יוזמה תחת הרעיון של Islam Nusantara, כלומר "האיסלאם של הארכיפלג האינדונזי", במטרה להיאבק בקיצוניות דתית במישור הגלובלי, ובעיקר במוקדיו במזרח התיכון. הארגון הציע כחלופה את איכויותיו של האיסלאם האורתודוכסי הסוני הייחודי שהתפתח בהקשר החברתי-תרבותי של אינדונזיה: סובלנות כלפי אמונות ומנהגים מקומיים, חיים משותפים עם בני דתות שונות ואף קבלה אמיתית של רעיון הלאומיות.

מושג הרַחְמַה – חמלה, הבנה וטוב לב בין בני האדם – שעבר כחוט השני בדברים שנשא סטאקוף במהלך ביקורו, מצוי גם הוא בשורשי התפיסה של "איסלאם נוסאנטרה". סטאקוף השתמש בו כדי להדגיש את השאיפה לקירוב בין יהודים לבין מוסלמים ובין ישראל לבין המדינות המוסלמיות, וגם לטובת מציאת פתרון לסכסוך באזורנו, שיביא לכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית.

התקוות מהכהונה במועצת הביטחון נגוזו. מפגינה תומכת הפלסטינים בג'קרטה(צילום: רויטרס)

בפועל, קידום ה"איסלאם נוסאנטרה" במרחב הגלובלי מתכתב עם הביטחון העצמי הגובר של אינדונזיה בזירה העולמית ועם מדיניות החוץ הפעילה שלה בעשור האחרון, מאז החלה הדמוקרטיה להתבסס בה. ארגון נהדתול עולמא הוא השותף הבכיר של הממשל האינדונזי מקרב החברה האזרחית החזקה, והוא זוכה לתמיכה ממסדית גם משיקולים של מאבק בהקצנה האיסלאמית.

דבריו של סטאקוף בפורומים שונים במהלך ביקורו בישראל הזכירו את גישתו של מורו ורבו, עבדורחמן וחיד (2009-1940), שנחשב במשך שנים למנהיג הכריזמטי של נהדתול עולמא וללוחם למען פלורליזם, זכויות אדם, הבנה בין דתית ותהליכי פיוס. וחיד, שהיה נשיאה הנבחר הראשון של אינדונזיה בעידן הדמוקרטי וכיהן בתפקיד בשנים 2001-1999, בלט ביחסו האוהד ליהדות ובאמונתו בזיקה ההיסטורית בין היהדות לבין האיסלאם. הוא אף הביע עמדה חריגה בשאלת היחסים עם ישראל, שבה ביקר מספר פעמים, גם אם לא בתקופת כהונתו כנשיא. כבר בשבוע הראשון לכהונתו כנשיא קרא וחיד לכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, צעד נועז מאוד בהקשר האינדונזי, שבצדו סיכון פוליטי לא מבוטל.

אינדונזים נגד טראמפ על רקע העברת השגרירות(צילום: EPA)

מכלול הנסיבות הפוליטיות שנוצרו אז, והביאו בסופו של דבר לקיצור כהונתו, מנע את מימוש כוונתו של וחיד. יש סמליות רבה בכך שסטאקוף, אשר שימש דובר הנשיאות בתקופת כהונתו של וחיד, לא נרתע כמותו מלהגיע לישראל, וזאת כשבועיים בלבד לאחר שהושבע בטקס רשמי כיועץ מיוחד לנשיא ג'וקו וידודו.

בשנים האחרונות נשמעים במרחב הפוליטי האינדונזי קולות המבהירים כי המדינה לא תוכל להגשים את הציפיות שלה למלא תפקיד משמעותי בסכסוך הישראלי-ערבי בכלל והישראלי-פלסטיני בפרט מבלי שתכוֹנן לכל הפחות אפיקי תקשורת עם ישראל. ימים ספורים לפני הגעתו של סטאקוף ארצה נבחרה אינדונזיה לכהונה בת שנתיים כחברה לא קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. כאשר כיהנה בתפקיד זה לפני כעשור היו במדינה ציפיות שתנצל את המעמד החשוב כדי לקדם הקמת מדינה פלסטינית בהסדר מדיני.

ביקורו של סטאקוף, שאפשר להתרשם כי זכה לגיבוי סמוי מהצמרת האינדונזית, נשזר גם בהקשר הזה. היו שתהו אם סטאקוף כשל בהערכת עוצמתה של הביקורת הציבורית על נסיעתו לישראל. עליהם להביא בחשבון שלפחות במקרה הזה, סוף מעשה היה במחשבה תחילה.