כמעט כלום לא השתנה
צרפת וקרואטיה נפגשו בדיוק לפני 20 שנה בחצי גמר מונדיאל 1998. אז זה הסתיים ב-1:2 דרמטי של הטריקולור. הכוכבים של היום לא נופלים מהכוכבים של אז. וגם: הקשר שיש ללא מעט דמויות מאותו מפגש לגמר שייערך היום (ראשון, 18:00) באצטדיון במוסקבה
ממש כמו בקיץ הנוכחי, מונדיאל 1998 היה קסום עבור קרואטיה. היה בו גם משהו שונה ומיוחד עבורה - זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה המדינה העצמאית מעפילה לגביע העולם. והיא באה כדי להשאיר חותם.
על גבו של מלך שערי הטורניר דאבור שוקר, קרואטיה עברה מכשול אחרי מכשול. היא הבטיחה את עלייתה לשמינית כבר אחרי שני משחקים, ניצחונות על ג'מייקה ויפן, וגם הפסד לארגנטינה לא פגע בה במיוחד, כי במקום אנגליה היא קיבלה את רומניה בשמינית הגמר ועברה אותה עם 0:1.
שוקר במונדיאל 1998. אגדה(צילום: AP)
ברבע כבר הגיע שואו על חשבון גרמניה (0:3), כך שאיש בצרפת - מארחת הטורניר - לא זילזל בקרואטים שהגיעו לפגוש את הנבחרת הביתית בחצי הגמר.
20 שנה מאוחר יותר, דור הזהב החדש של קרואטיה שוב פוגש את צרפת. אז ההרכב היה מפוצץ בכוכבים לא פחות מהיום, שמות אגדיים - שוקר, רוברט פרוסינצ'קי, זבונימיר בובאן וזבונימיר סולדו, הבלם האדיר סלאבן ביליץ', שהפך בהמשך למאמן הנבחרת, רוברט יארני, גוראן ולאוביץ', איגור שטימאץ ואליושה אסאנוביץ'.
היום אלו לוקה מודריץ', איבן ראקיטיץ', מריו מנדז'וקיץ' ואיבן פרישיץ', שחקנים נפלאים בפני עצמם, שעומדים בפני משימה דומה אך שונה - לא לתת לטריקולור לעבור. אז זה הסתיים בהדחה בדרך לזכייה במקום השלישי. הפעם היא יכולה להפוך לזוכה היסטורית בגביע העולם.
מנדז'וקיץ' וראקיטיץ'. לא נופלים מכוכבי 1998(צילום: EPA)
מה קרה במשחק ההוא? מה שקורה בדרך כלל בקלאסיקות מונדיאל - שום דבר שציפיתם לו. אחרי מחצית ראשונה בשליטה צרפתית, שוקר הדהים את אצטדיון סן דני עם שער 25 שניות מפתיחת המחצית השנייה. הגיבור הצרפתי המפתיע היה שיאן ההופעות שלה בכל הזמנים, הבלם/מגן ליליאן תוראם. 142 משחקים הוא ערך במדי הנבחרת, ושני השערים שלו באותו הערב, שקבעו מהפך, היו היחידים שתרם לצרפת! 1:2, המארחת עלתה לגמר בו הביסה את ברזיל 0:3 בדרך לזכייה הבודדת שלה במונדיאל.
קופצים 20 שנה קדימה. קרואטיה כבר אינה אלמונית, אבל כישרונית באותה המידה. המאמן ב-1998, מירוסלב בלאז'ביץ', סיפר כי רתם את רגשי הפטריוטיות של השחקנים מהמדינה הטרייה כדי להוציא מהם יותר: "רצינו לשים את קרואטיה על המפה". היום איש לא מתעלם מהנבחרת או מהמדינה. שוקר הוא יו"ר ההתאחדות, ויש לה חוליית קישור שלא נופלת מאף מדינה בעולם. אולי היא אפילו הטובה ביותר.
צרפת עברה המון מאז. אותה נבחרת של זינדין זידאן ותיירי הנרי המשיכה לזכייה ביורו 2000, כשבשני המקרים מניף את הגביע האיש העומד היום על הקווים, דידייה דשאן. אחר כך היא חוותה התפרקות כואבת, רגעי שפל כמו השביתה של השחקנים במונדיאל 2010, אבל קמה מחדש בזכות פס ייצור השחקנים שלה. והיא קמה חזקה יותר - יש לה סגל כל כך צעיר ומוכשר, שהוא יכול לשלוט בעולם גם בעשור הקרוב.
דשאן. הוא עדיין כאן(צילום: AFP)
אבל הנתון הבולט ביותר שמחבר בין צרפת וקרואטיה של אז וצרפת וקרואטיה של היום הוא הרצון להוכיח ולתקן. אותם קרואטים של אז רצו להעניק גאווה למדינה הטרייה, וזה היה הדלק שלהם. שוקר הזמין את שחקני הסגל של אז לגמר ברוסיה כדי שיראו מקרוב את הדור הבא נוקם בצרפת. אל תזלזלו בכך - עברו 20 שנה, אבל בקרואטיה עדיין מדברים על אותו ההפסד ופרישיץ' אמר שהמשחק ההוא דוחף את השחקנים של היום.
צרפת ההיא קיבלה גב מכל האוהדים המקומיים הנלהבים, והייתה נחושה להשאיר בפריז את הגביע. צרפת של היום עוד רדופה על ידי כישלון ביתי - ההפסד לפורטוגל בגמר היורו לפני שנתיים. פול פוגבה כבר הודה שהשחקנים היו בטוחים שהבטיחו את הזכייה אחרי הניצחון על גרמניה בחצי הגמר, והפעם יגיעו אחרת לגמרי כדי להיות אלופי העולם.
ובעצם - המון השתנה בין 1998 ל-2018, אבל כמעט כלום לא השתנה. מכונת כדורגל מול מדינה קטנה שמייצרת שחקנים מופלאים. פייבוריטית מול סוג של סינדרלה. רק שאז המשחק היה בפיינל-פור. במוסקבה הוא יהיה על כל הקופה.
פורסם לראשונה 14/07/2018 21:00
לפנייה לכתב/ת 
פרישיץ' ומנדז'וקיץ' מול רפאל וארן ואנטואן גריזמן
מומלצים
