הפרטת הטסטים יצאה לדרך - וכבר יש בעיות

רפורמת הפרטת הטסטים שיזם שר התחבורה ישראל כץ ואמורה לקצר את זמני ההמתנה הארוכים למבחנים מעשיים, מתחילה הבוקר (א') ברגל שמאל - עם קשיים של החברות שזכו במכרז בגיוס בוחנים, עם בעיות של המורים בהתחברות למערכת המחשוב החדשה והתייקרות צפויה של לימודי הנהיגה.

(צילום: הרצל יוסף)

ל"ממון" נודע כי עד לימים האחרונים גייסו שתי הזכייניות שיפעילו את מערך הטסטים, טלדור ומילגם, כ-50 בוחנים בלבד לעומת 180 שאמורים להחליף את 150 הבוחנים עובדי המדינה שהפעילו את המבחנים עד היום. בגלל המחסור הורד הגיל המינימלי של בוחן נהיגה ל-21, בעוד נהג מלווה לנהג שזה עתה עבר טסט חייב להיות לפחות בן 24. בנוסף, מורי נהיגה מהשרון ומירושלים מדווחים בעיות התחברות למערכת המחשוב החדשה, שבאמצעותה מוזמנים הטסטים המחולקים כעת אוטומטית, מה שמונע מהם רישום תלמידים למבחנים.

במשרד התחבורה סירבו להגיב לטענות אך בהודעה חריגה שנשלחה ביום שישי אחר הצהריים, הודה לראשונה המשרד כי הרפורמה לא תשיג בחודשים הקרובים את יעדיה. כיום עומד זמן ההמתנה לטסט על חמישה חודשים, והמשרד התגאה כי הרפורמה תאפשר לקצר אותו ל-2 עד 5 ימים במקרה של טסט ראשון, ו-7-14 ימים לטסטים חוזרים. אולם כעת מודיע המשרד כי יעדים אלה יושגו בהדרגה רק בחודשים הבאים - בעוד חודש (ה-15 באוגוסט) צפוי זמן ההמתנה להתקצר לחודש, בעוד חודשיים (ה-15 בספטמבר) הוא צפוי לעמוד על ימים בודדים.

המשרד גם גילה כי רק 4,500 מ-6,000 מורי הנהיגה התקינו ברכבם את מערכת תיעוד הטסטים מתוצרת "מוטורולה סולושנס", המהווה בסיס לשיטה החדשה, אך התקנות לשימוש בה פורסמו רק לפני פחות מחודש. יש להזכיר בהקשר זה כי רק לפני ימים ספורים ערך המשרד כנס הסברה רשמי גדול למורים, בהשתתפות אנשי משרד הרישוי, לגבי השיטה החדשה והשלכותיה.

אתרי היציאה החדשים לטסטים ייפתחו בהדרגה בימים הבאים, וחלקם כבר מעוררים מחאה. בירושלים למשל יעברו הטסטים מהאזור המסחרי בתלפיות לשכונת המגורים השקטה גילה, והשכנים חוששים מעיכובים בתנועה וממטרדי רעש. וזה עוד לא הכל. על-פי השיטה החדשה, המורה והתלמיד יקבלו את מועד הטסט - ואת תוצאותיו - רק במסרון לטלפון הנייד. מישהו כנראה שכח כי לחלק מהתלמידים, בעיקר חרדים, אין כלל מכשיר סלולרי.

איך זה אמור לעבוד

בוחן הנהיגה ("הטסטר") ייבחר באופן רנדומלי לפני היציאה למבחן, במטרה למנוע אפשרות של הטיית תוצאות על סמך היכרות מוקדמת. מסלול הטסט יקבע באמצעות מערכת ממוחשבת, מתוך רשימת מסלולים נבחרים. המסלולים השונים כוללים פרמטרים אחידים של בחינה ונועדו לבחון את כשירותו של התלמיד לנהיגה במצבים משתנים.

מהלך הבחינה יצולם ויוקלט באמצעות מצלמות המותקנות ברכבי לימוד הנהיגה, וההקלטות ישמרו במערכת ויסייעו בשמירה ופיקוח על טוהר הבחינות ורמת השירות. במקרה של ערעור, ניתן יהיה לצפות בקלטות כדי לבדוק אם הפסילה הייתה מוצדקת.

המערכת החדשה פועלת על סמך מדדים קבועים, ומבטלת את היכולת של הבוחן לשקף את התרשמותו האישית מבשלות הנבחן. הבוחן אמור לסמן בטאבלט מיוחד את כל החריגות במבחן הנהיגה, והמערכת תשקלל אותן על פי דרגת חומרתן ותקבע את התוצאה בהתאם. התלמיד והמורה יקבלו את תוצאת המבחן, "עבר" או "נכשל" במסרון בתוך שעתיים מסיום הטסט. השיטה החדשה אמורה לחסל את הפערים הגדולים בשיעור מעבר הטסטים בין חלקי הארץ, בעיקר את שיעור הכישלונות הכפול בטסטים בצפון לעומת שאר חלקי המדינה.

"הרפורמה תשפר את השירות באופן דרמטי ותחסוך לתלמידים ולהורים מאות שקלים בלימודי הנהיגה המעשיים", מצוטט שר התחבורה ישראל כץ בהודעת המשרד. זאת למרות שלקראת הרפורמה, בגלל הצורך בהשקעות בציוד מחשוב חדש ובהגדלת שעות העבודה של הפקידות המפעילות אותם, ובמימון אחזקת והחלפתן העתידית של המצלמות ברכביהם, החלו רבים מבתי הספר לנהיגה לגבות מהתלמידים כ-150-250 שקל כדמי רישום, אותם לא גבו בעבר.

גם במשרד התחבורה יש מי שרומזים על עליית מחירים ולא ירידה: סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חווה ראובני, כתבה לאחרונה למורי הנהיגה שהתלוננו על העלויות הנוספות שהוטלו עליהם, כי עלויות כאלה "ניתן לתמחר ולגבות מהלקוחות" - קרי תלמידי הנהיגה והוריהם. בינתיים עומד מחירו של שיעור נהיגה על 140-150 שקל.