מלחמת עולמות: משני הפכים תצא אלופת עולם
בצרפת יש אקדמיות מסודרות, מתקנים משוכללים ותכנון לטווח ארוך. בקרואטיה יש קומבינות, אצטדיונים מיושנים וגישה של לחיות את הרגע. הערב (18:00) שתיהן ייפגשו בגמר מונדיאל שהוא הרבה מעבר לכדורגל
לאחר הניצחון על אנגליה בחצי הגמר יצאו שחקני קרואטיה מחדר ההלבשה לאזור שבו חיכו העיתונאים. כפי שקורה אצל כל נבחרת ממדינה קטנה יחסית, השחקנים הקדישו זמן נפרד לעיתונאים המקומיים, הקרואטים, והפגישות האלה לוו בחיבוקים ובהצהרות שמחה ולאומיות.
כשהגיע תור העיתונאים הזרים התוכן הפך להיות שונה. כמעט כולם חזרו על אותה שאלה – "איך אתם עושים את זה?" איך מדינה קטנה שולחת את הנבחרת שלה לגמר? דיאן לוברן ענה בצורה הכנה ביותר. "תחקרו טוב ואם תגלו תספרו לי", אמר בלם ליברפול. "באמת שאף אחד לא יודע".
גמר מונדיאל 2018 יפגיש מדינת ענק, צרפת, עם מדינה קטנה, קרואטיה, אבל ההבדל בין השתיים הוא לא רק בכמות התושבים, אלא גם בארגון, בתפיסת העבודה, בדרך ארוכת השנים שהביאה אותן לגמר. ההבדלים עצומים. צרפת וקרואטיה נמצאות כמעט בשני קצוות שונים בכל הנוגע לפיתוח הכדורגל.
לוברן אינו היחיד שלא יודע את התשובה. העיתונאי יוראי ורדוליאק כתב במאמר בשבוע שעבר, "כולם שואלים איך קרואטיה טובה בכדורגל והאמת שאין לנו מושג". הנושא חם, בכל העולם מבקשים לדעת, אבל אין קרואטי אחד שמספק תשובה מנומקת ומלאה. הצרפתים, לעומת זאת, שמחים לספר על מהפכת האימון שהחלה לפני שלושה עשורים, על הכשרת המאמנים המתקדמת, על האקדמיות. כאילו מדובר בספורט שונה.
"לגדל כדורגלנים חכמים"
צרפת היא המדינה שמייצרת כיום הכי הרבה שחקני-על בעולם. 50 מהשחקנים במונדיאל הנוכחי נולדו בצרפת, יותר משני סגלים מלאים (ברזיל שנייה עם 28). העומק העצום מגיע בעקבות שני גורמים. הראשון הוא ההגירה המאסיבית שהעלתה את כמות השחקנים הפוטנציאליים ואת הגיוון ביניהם. הסיבה השנייה היא תוכנית האימונים.
צרפת הייתה המדינה הראשונה שפיתחה מערך אקדמיות בכל המדינה עם דגש לאיתור שחקנים בגיל צעיר ופיתוחם. כולם מכירים את האקדמיה המפורסמת בקליירפונטיין, אבל כמוה יש 12 אקדמיות נוספות. השנה חוגגים בקליירפונטיין 30 שנה להיווסדה של האקדמיה, שפיתחה המוני שחקנים גדולים, כולל כמה מהנבחרת הנוכחית. שלושה כאלה – בלז מטווידי, אוליבייה ז'ירו וקיליאן אמבאפה – נמצאים בהרכב.
באקדמיות הצרפתיות לא מלמדים רק טכניקה, אלא מכסים פרמטרים כמו תנועה ללא כדור, טקטיקה, עבודה פסיכולוגית ואימוני פיזיות. "אנחנו לוקחים את הכישרון והמבנה הגופני המולד ומלמדים להוסיף לזה חשיבה", אומר מנהל קליירפונטיין, ז'אן־קלוד לפארג. "המומחיות הגדולה ביותר שלנו היא לגדל כדורגלנים חכמים".
בקרואטיה הדגש עבור ילדים ונערים הוא טכני בלבד. לא סתם אוהבים לכנות את קרואטיה "ברזיל של אירופה". מעודדים את הכיף בכדורגל, את הכישרון האינדיבידואלי. במחלקות הצעירות קבוצות משחקות עם כמה פליימייקרים ומעט שחקני הגנה. שחקנים מקבלים נקודות חיוביות ככל שהם עוברים עם הכדור כמה שיותר שחקנים יריבים. מלמדים את הנערים להיות יצירתיים ולא נוגעים בטקטיקה בכלל.
"מודל האימון הקרואטי מתבסס רק על יכולות אישיות ושליטה בכדור", מספר איגור שטימאץ, בלם העבר של הנבחרת שגם אימן אותה לתקופה קצרה. "אין לנו אפילו מתחם אימונים נורמלי לנבחרת".
לאקדמיות הלאומיות בצרפת, ובנוסף לכל קבוצה כמעט, יש מתחמי אימונים ברמה הגבוהה ביותר, שבהם אפשר להתאמן בכל מזג אוויר. בקרואטיה האצטדיונים ישנים וגם לקבוצות בליגה הבכירה יכולים להיות מתקני אימונים שלא שופצו עשרות שנים.
גנים, תשוקה ופטריוטיות
עם הצלחת איסלנד ביורו 2016 נהנה העולם לשמוע על התוכנית האיסלנדית שהביאה להעצמת הכדורגל במדינה. לקרואטיה אין שום תוכנית והם עצמם מודים שהמטרה היא לחיות את הרגע. אין מערכת אימונים אחידה, מאמנים מגיעים בשיטת חבר מביא חבר, ועוד לא הזכרנו את השחיתות והריכוזיות. הכדורגל הקרואטי נשלט על ידי קבוצה אחת, דינמו זאגרב, שמייצרת את רוב השחקנים האיכותיים, שגם מגיעים לנבחרת.
גם פה מדובר בהיפך הגמור מצרפת. שם גם מאמני המחלקות הצעירות, מכל המדינה, מגיעים להכשרה בקליירפונטיין ובעצם עובדים באותן שיטות. פילוסופיית האימון בדרום צרפת זהה לגמרי לזו שבצפון המדינה. קיים מאגר מידע שבו משתפים את התקדמות השחקנים בין הקבוצות לאקדמיות הלאומיות ויש מעקב אחר כל שחקן.
אז אם ההבדלים כה גדולים, כה קיצוניים, איך קרואטיה מגיעה לגמר מול צרפת? הרי לא מדובר בהישג חד־פעמי. קרואטיה היא מדינה מצליחה בספורט באופן קבוע. הטניסאים מריו צ'יליץ' ובורנה צ'וריץ' מדורגים בין 20 הטניסאים הטובים בעולם. נבחרת הכדוריד זכתה באליפות אירופה לפני שנתיים ובכדורמים מדובר באלופת העולם. יש הישגים עצומים באתלטיקה, בחתירה ועוד,וכמובן בכדורסל. אז איך? הקרואטים שכן מנסים לספק תשובה קושרים את ההישגים בשני דברים – גנים ואהבה עצומה לספורט ולמדינה.
"זה חייב להיות קשור לגנים", אמר כדורסלן העבר דינו ראג'ה לעיתון "בילד" אחרי שזה הכתיר בחודש שעבר את קרואטיה כמדינת הספורט הטובה בעולם. "לרוב האנשים כאן יש מבנה הרבה יותר ספורטיבי מהממוצע". רומאו יוזאק, לשעבר המנהל המקצועי של ההתאחדות לכדורגל, ניתח: "זה גנים, התברכנו בטובים למזלנו. הסיבה הנוספת היא פטריוטיות ותשוקה לספורט. האהבה לספורט מושרשת בכל קרואטי וכך גם האהבה למדינה שלנו".
לאחר שסיים להתבדח התייחס לוברן לאותם דברים בדיוק – גנים, מנטליות ופטריוטיות שמגיעה, לדבריו "בגלל הטראומה מהמלחמות". השחקנים הצרפתים לא עברו מלחמות, אבל יש בנבחרת יותר ויותר מהגרים ובני מהגרים, שהלכו לכדורגל כדי להשתלב בחברה. היכולת הצרפתית לאתר את אותם שחקנים ולטפח אותם הביאה למבחר עצום של שחקנים, וצרפת היא כיום המדינה בעלת העומק הרב ביותר.
כמעט כל שחקני נבחרת הטריקולור הנוכחית צעירים. הגיל הממוצע של ארבעת שחקני ההגנה בהרכב הוא 23. בהתקפה אמבאפה בן 19 ועוסמאן דמבלה בן 21. גם אם תפסיד הערב, צרפת תהיה המועמדת המובילה לזכייה גם במונדיאל הבא והכל בזכות השילוב בין הגירה לעבודה רצינית ומחשבה ארוכת טווח. אצל קרואטיה כל אלה לא קיימים ולכן, למרות שברור שנמצאים אצלה כמה מהשחקנים הטובים ביותר שיש, זכייה שלה בגביע העולם תהיה המדהימה ביותר שנראתה בטורניר מאז ומעולם.
לפנייה לכתב/ת 
