ביקורת סרט: "מפלצת של מלון 3" - ג'אנק פוד לילדים
בחלק השלישי בסדרת סרטי האנימציה "מפלצת של מלון", דרק, משפחתו וחבריו יוצאים לחופשה במהלכה הוא מתאהב בקפטנית האנושית של ספינת הנופש. כמו בחלקים הקודמים גם כאן תמצאו דמויות קריקטוריסטיות, בלאגן ויזואלי והומור צבעוני אבל בעיקר את התחושה שהסדרה מוצתה
לסדרות ולסרטי האנימציה של גנדי טרטקובסקי ("המעבדה של דקסטר", "סמוראי ג'ק") לא מגיעים בשביל הרעיונות הגדולים, תפיסה סגנונית פורצת דרך או תסריט בנוי לתלפיות שגורם לך להישען לאחור ולומר "אההה....פיקסאר". המטרה היא הומור חזותי צבעוני, ג'אנק פוד אבל כזה שנעשה מתוך כוונה אמיתית ליצור משהו שיהיה ממש לגמרי בסדר. לא פחות, אבל בוודאי שלא יותר. סדרת סרטי "מפלצת של מלון", שמגיעה כעת לחלקה השלישי "מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופש" Hotel Transylvania 3: Summer Vacation)) לא חורגת באופן משמעותי מהאיכויות שהופגנו בשני הסרטים הקודמים בסדרה. כלומר, בוודאי שיהיו זיבוריות אנימציה גרועות יותר שאליהן הורים עלולים להתפתות לקחת את ילדיהם במהלך הקיץ, אבל "מפלצת של מלון 3" הוא סרט שאפשר ואף כדאי לוותר עליו.
נושא העל של סרטי הסדרה היא שאלת היכולת לקבל את האחר. ההיפוך הבסיסי הוא ש"האחר" הם בני האדם הרגילים, והגיבורים הם מפלצות. יצורים אלו מבוססים ברובם על המפלצות של אולפני יוניברסל משנות ה-30. דמויות קריקטוריות חביבות, פריקים משעשעים שאינם מסוגלים לאיים על זבוב. מהפרספקטיבה של יצורים אלו, זו שאותה מדגישה סדרת הסרטים, האדם הוא החריג והמאיים. הפרקים של הסדרה עוסקים בשלבים של האינטגרציה של המפלצות לעולם האנושי.
בראש החבורה עומד, כזכור "דרק" – לא המילה היידית המפורסמת – אלא הגרסה של טרטקובסקי ואדם סנדלר לדמותו של דרקולה. ואכן לא מפתיע שבשיתוף פעולה זה יש הדים לזהות יהודית של היוצרים בעיסוק באפשרות האינטגרציה של המפלצות (זה בלט בעיקר בפרק השני של הסדרה כשסנדלר היה אחד מכותבי התסריט). דרק הוא הבעלים של מלון טרנסילווניה – אתר נופש למפלצות שהופך לפחות ופחות רלוונטי עם כל פרק של הסדרה.
דרק הוא אלמן המגדל את בתו מייביס (סלינה גומז). ניסיונו להרחיק אותה מהעולם של בני האדם (שאיתם יש לו ניסיון מר) מסתיים בסוף הסרט הראשון כשהיא מתאהבת בבן האנוש ג'וני (אנדי סמברג). בפרק השני, לאחר שמייביס מתחתנת עם ג'וני, השאלה הגדולה נוגע לדניס (אשר בלינקוף) הצאצא שנולד להם - האם הוא יהיה ילד אנושי רגיל או שיתגלה כערפד. לאחר שמתגלה התשובה בסוף החלק השני (ערפד!) הסדרה מתפנה לטפל בהיותו של דרק אלמן בודד – וגם כאן תימצא אפשרות להעמקת השילוב עם העולם האנושי.
סיפור המסגרת של החלק השלישי חוזר לסוף המאה ה-19, לסדרת ניסיונות כושלים של פרופסור ואן הלסינג (ג'ים גאפיגן) ללכוד את דרק. ואן הלסינג משתמש בתחבולות ובמכשירים שונים אך דרקולה חומק שוב ושוב – מחיקה. העברה למשפט הבא למעשה זו דינאמיקה שמזכירה את וויל אי. קיוטי המנסה לתפוס את ה"רואד ראנר" (חסרים רק ראשי התיבות של המוצרים של חברת ACME – מסרטי האחים וורנר). ואן הלסינג צפוי לחזור בגרסת סטימפאנק - כחצי אדם/חצי מכונה (שילוב של שואב אבק וקומקום) – נחוש מתמיד לסיים את המלאכה.
הפתיחה מדגישה את הדבר שבו טרטקובסקי מוצלח יחסית – אנימציה של מחוות גופניות ודמויות קריקטוריות. אבל "יחסית" היא מילת המפתח. הבולמוס של הגגים לכל אורך הסרט אינו משתווה למלאכת מחשבת בסרט אנימציה קצר אחד של צ'אק ג'ונס. זו לא שאלה של הקצב המהיר לו רגילים הצופים הצעירים, וההבנה המוטעה כי הכרחי להיעתר לצורך זה. זהו ליקוי הנוכח לאורך כל הסרט בבעיות של טיימינג וגודש שמעמעמות גם בדיחות עם פוטנציאל, וקוברות בדיחות בינוניות (וכאלו לא חסר).
בהווה דרק מתחיל לעשות צעדים ראשונים למציאת בת זוג באפליקציית "זינגר". שם האפליקציה נגזר מ-"זינג". זהו המונח שבו משתמשים בעולם המפלצות להתאהבות ממבט ראשון, שהיא גם כזו המתרחשת פעם בחיים – כלומר מיצוי של כל קלישאות האהבה במושג אחד. אבל החומר הלא אנושי באפליקציית "זינגר" לא מספק את הסחורה.
מייביס מפריעה לאביה במהלך הניסיון לאתר בת זוג. היא מפרשת באופן מוטעה את הלחץ שלו ומחליטה שמדובר בתגובה לעומס עבודה. הפתרון הוא להפתיע ולהזמין אותו ואת חבריו לחופשה על ספינת נופש. דרק וחבורתו – איש הזאב ויין (סטיב בושמי) ואשתו וונדה (מולי שאנון), האדם הבלתי נראה גריפין (דיוויד ספייד), המומיה מורי (קיגן מייקל קיי), פרנק(נשטיין) (קווין ג'יימס) ואשתו יוניס (פראן דרשר), ו"בלובי" ערמת ג'לי ירקרקה, כולם מוצאים עצמם על סיפון ספינת נופש המשרתת אך ורק מפלצות. אחרון חביב הוא שחקן הרכש מהסרט הקודם, ומי שמעגן את הסבטקסט היהודי – ולאד (מל ברוקס) אביו של דרק.
הקו העלילתי המרכזי הוא התאהבותו (המיידית, כמובן) של דרק בקפטנית של ספינת הנופש - אריקה (קתרין האן). אך לאריקה יש לה קשר שושלתי לאויבו המיתולוגי של דרק. הנופש הופך למסע למקום בו החיסול של דרק יתבצע – אלא אם כן האהבה תנצח. עד שתושג הכרעה בשאלה זו אריקה, הלוקה בחוסר סבלנות ולהיטות קטל, מנסה לסגור את החשבון עם דרק עוד לפני ההגעה למקום בו יתרחש מותו הוודאי.
בנוסף לקו העלילתי המרכזי יש עוד כמה עלילות משנה מוגבלות למדי שסוגרות אורך של פיצ'ר. כל אחת מהן מבוססת על רעיון מוגבל שהסרט לא מנסה לפתח לכיוון מעניין. פרנק חולה הימורים, דניס מבריח את כלב הענק שלו לספינה, איש הזאב ואשתו מפילים את עשרות הצאצאים הפרועים שלהם על אנשי הצוות של הספינה.
יש הרבה בלגן וויזואלי שיוצרות המפלצות השונות עם הצבעים החזקים שלהן והתנועה התזזיתית. כל רגע בסרט אמור להכיל בדיחות קטנות, חלקן בשולי הפריים. אבל הקונספט הזה, הראוי לכשעצמו לשבח, תלוי ביכולת לייצר בדיחות שעובדות. "מפלצת של מלון 3" לא בונה את הגגים בדיוק הנדרש בהגעה ל"פאנץ" אפקטיבי. הוא עוד פרק בסדרה לא משמעותית שמיצתה זה מכבר את המהלך העלילתי העיקרי שלה.
