שתף קטע נבחר
 

דו"ח OECD: הממשלה עשתה צעדים נרחבים להפחתת הרגולציה

דו"ח שהציג הבוקר ארגון ה-OECD קובע שממשלת ישראל נמצאת במסלול הנכון לקראת שיפור תוצאותיה להפחתת הרגולציה. עם זאת, הוא קובע גם כי משרדי הממשלה מעדיפים להפעיל רגולציה נוקשה ביותר בשל רתיעה מסיכונים

ממשלת ישראל עשתה צעדים נרחבים להפחתת הרגולציה מאז שדורגה יחסית נמוך בדו"ח של ה-OECD בנושא לפני שלוש שנים, וכעת היא נמצאת במסלול הנכון לקראת שיפור תוצאותיה. כך קובע דו"ח שהציג ארגון ה-OECD לממשלה הבוקר (א'). בנוסף הוא קובע, כי משרדי הממשלה הישראלים, שסולדים מסיכונים, עדיין מעדיפים להפעיל רגולציה נוקשה וכי תוכנית מובילי מדיניות רגולציה במשרדים לא תמיד מובנת כהלכה.

 

תוכנית להפחתת הרגולציה: חיסכון צפוי של 1.38 מיליארד שקל בשנה

 

ה-OECD הגיש לממשלה דו"ח שהזמינה ישראל בנושא שיפור הרגולציה הממשלתית, לצורך הערכת מצב של מנגנוני הרגולציה בישראל והצגת המלצות לגבי המשך המדיניות הממשלתית. הדו"ח הוצג לממשלה על ידי ראש ועדת הרגולציה של ה-OECD, ניק מלישב.

 

בדו"ח נכתב כי ממשלת ישראל ערכה לאחרונה רפורמות לצורך התארגנות ממוסדת לשיפור והפחתת הרגולציה ולצורך ניסוח מדיניות רגולטורית ממשלתית. מטרת הרפורמות היא ליצור רגולציה מאוזנת וחכמה יותר, והדרך בה מתכננת הממשלה לממש מטרה זו היא באמצעות צמצום הנטל הרגולטורי הקיים, הצגת תהליך של הערכת השפעות של רגולציה חדשה ויצירת תשתית ארגונית להשגת המטרות.

ישיבת ממשלה (צילום: אלכס קולומויסקי)
שרי הממשלה. שבחים לצד ביקורת בטיפול בצמצום הרגולציה(צילום: אלכס קולומויסקי)

הרפורמות בתחום הפחתת הרגולציה החלו עם החלטת 2118 באוקטובר 2014, שיישומה החל ב-2016, בעוד שמחלקה האמונה על יישום רגולציה טובה יותר במשרד ראש הממשלה פועלת לשפר את התיאום בין הפונקציות השונות ובין משרדי הממשלה וזרועות הרגולציה השונים.

 

ב-OECD כותבים כי הן החלטת החומש להפחתת הנטל הרגולטורי במשרדי הממשלה, הן התוכנית להפחתת הנטל האדמיניסטרטיבי והן החלטה 2118, הם צעדים חשובים בהצגת אומדן להפחתת הרגולציה ובהנחת יסודות למדיניות רגולטורית כלל-ממשלתית.

 

כן נכתב בדו"ח כי ממשלת ישראל עשתה צעדים נרחבים מאז פרסום דו"ח הרגולציה של ה-OECD ב-2015, בו רשמה ישראל תוצאות נמוכות בהשוואה למדינות הארגן בתחומי ה-RIA (הערכות השפעת הרגולציה), מעורבות של בעלי עניין ובאומדנים רגולטוריים מבוססי עובדות. "אולם כעת ישראל נמצאת על המסלול הנכון לעבר שיפור תוצאותיה", נכתב.

 

אמנם קיימת תמיכה פוליטית חזקה ונרחבת לצמצום הנטל הרגולטורי וליישום רגולציה יעילה יותר, נכתב בדו"ח, אולם "משרדי הממשלה הישראלים נוטים לסלוד מסיכונים ומעדיפים רגולציה נוקשה יותר. מדיניות הערכת הרגולציה החדשה והקמת זרועות חדשות למימוש הפחתת הרגולציה, יכולות לסייע לממשלה הישראלית לאזן את הסיכונים בצורה אפקטיבית יותר".

 

עוד נכתב כי תוכנית מובילי מדיניות רגולציה במשרדים, על אף שמשקפת פרקטיקה בינלאומית טובה וממשיכה לשמש נכס הערכה טוב שעליו ניתן לבנות רפורמות נוספות בתחום הערכות השפעת הרגולציה - איננה תמיד מובנת כהלכה או מתקבלת על ידי משרדי ממשלה.

 

בנוסף נכתב כי למשרדי הממשלה יש גמישות רבה במעורבות של בעלי עניין במהלך שלב הערכת השפעות הרגולציה, ועם זאת לא קיים כל פרוטוקול אחיד באשר לגישה לאותם בעלי העניין במהלך שלב שיתוף הציבור בתוכנית הערכת השפעות הרגולציה.

 

עוד נכתב כי התיאום בין משרדי הממשלה וזרועות הרגולציה וההתייעצות ההדדית ביניהם לא לגמרי ממוסדים, וכי אין תוכנית שיטתית וסדורה של שיתוף המידע והמומחיות ביניהם.

 

ארגון ה-OECD ממליץ להמשיך במאמצים להפחתת הרגולציה ולהמשיך לפתח את המדיניות הרגולטורית בישראל. לפי הארגון, החלטה 2118 ותוכנית החומש להפחתת הרגולציה הן נקודות פתיחה טובות לביסוס מדיניות כלל-ממשלתית שתביא להתפתחות הרגולציה בישראל באמצעות הערכת השפעותיה. עוד כותב הארגון שעל ממשלת ישראל לשפר את התקשורת שלה לגבי מה היא עושה ומתכננת ולהציג את הרציונל שלה, מה שיסייע להימנע מבלבול לגבי מטרות תוכנית הערכת השפעות הרגולציה ומטרות תוכנית החומש להפחתת הרגולציה.

 

לדברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "ה-OECD מצא שלישראל יש הישגים רבים בהפחתת הרגולציה בשנים האחרונות, בזכות המאמצים הרבים שהובלנו כאן כולנו יחד. נמשיך לפעול כדי לחתוך בביורוקרטיה למען אזרחי ישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים