הכישלון בבחינת לשכת עורכי הדין: "המתמחים שבורים, מתעללים בנו"

שוב תסכול ואכזבה בקרב מתמחים בעריכת דין בעקבות שיעור ההצלחה הנמוך במבחן לשכת עורכי הדין: מהנתונים שפורסמו אתמול (ב') עלה כי 68% מהמתמחים שניגשו לבחינה ביוני האחרון נכשלו – עלייה של 2% לעומת הבחינה במועד חורף.

אורי (שם בדוי) נכשל בבחינה כבר כמה וכמה פעמים ("יותר משש"), כולל במועד הקיץ האחרון. ל-ynet הוא סיפר: "הבחינה הנוכחית הייתה בלתי פתירה. משחקים בנו ומתישים אותנו שכלית, נפשית ומנטלית. הכול במכוון. אני חרדי, למדתי במכללה וממוצע הציונים שלי לאורך כל התואר הוא 80. לא כי ישבתי על הדשא, אלא משום שהשקעתי כדי להתקדם. המבחן מכשיל, שואלים שאלות עם יותר מתשובה אחת נכונה, שאלות אזוטריות ושאלות שאינן מחומר הלימוד. נדרש מאיתנו לכתוב כתב תביעה בכתב יד תוך 45 דקות. אין עורך דין אחד שעושה את זה היום במדינת ישראל".

לדבריו, מתמחים רבים שנכשלים במבחן פעם אחר פעם חוו משבר נפשי: "אנשים שבורים. יש כאלה שהתגרשו בעקבות הכישלון. אפילו הייתה אחת שניסתה להתאבד אחרי הבחינה הקודמת ועצרנו אותה בזמן. אנשים נכנסו לדיכאון. זו התעללות באנשים. עושים לנו פה עוול".

עופר פרץ, מתמחה שנכשל גם הוא בבחינה הנוכחית, הוסיף: "שוב נתקלנו בשאלות שפחות בוחנות ידע ויותר חשיבה מהירה ומורכבות. זו אג'נדה שמטרתה להכשיל את הנבחנים. הרי אין לנו בעיה עם מבחנים קשים, ואם הלשכה רוצה לסנן – אנחנו איתם. אבל תעשו את זה בתחילת הדרך, בשנה א'. אל תאפשרו לסחוט 120 אלף שקל מכל מתמחה, בלי יכולת לעבוד או לחתום אבטלה, ובסוף הדרך לשים חומה ולומר 'לא אצלנו'. אנחנו מקווים להימנע מבתי משפט הפעם, אלא לפתור את הדברים דרך הידברות עם יושב ראש הלשכה ושרת המשפטים".

בבחינה הקודמת שקיימה הלשכה בחורף הורה בית המשפט העליון על פסילת שתי שאלות, לאחר שבית המשפט המחוזי פסל כבר שלוש שאלות מתוכה. עו"ד אילן בומבך, שעוסק במשפט מנהלי וייצג את המתמחים באותה עתירה, אמר: "אנחנו עדים להמשך מגמה של ירידה תלולה בקרב העוברים את הבחינה בכל המוסדות, אוניברסיטאות ומכללות. אחוזי המעבר וממוצע הציונים הנמוך מוכיחים שהלשכה לא מפנימה ומטמיעה את הביקורת הקשה שהטיח בה בית המשפט העליון. מצופה מוועדת הבחינות שנבחרה לאחרונה להטמיע את ההערות ולפעול לתיקון משמעותי של הציונים"

עו"ד יניב לנקרי(צילום: אדי בירן)

עו"ד יניב לנקרי, שמלווה את שינוי מתכונת הבחינה, אמר: "אנחנו מייחלים ליום שהבחינה תשקף ידע ולא זיכרון פנומנלי. התוצאות העגומות מהיום מלמדות על הכוונה הברורה של לשכת עורכי הדין להצר את הרוצים לבוא בשערי המקצוע תוך פגיעה אנושה בחופש העיסוק. האינטרס הציבורי מחייב שינוי מהקצה אל הקצה כדי שהראויים ביותר יקלטו במקצוע החשוב. אני קורא לשרת המשפטים איילת שקד להפריד לחלוטין את מערך הבחינות וליטול אותה מידיה של הלשכה. אם לא יהיה מנוס, נעתור פעם נוספת לבית המשפט העליון שהתערב רק לפני חודש בשיקולי הלשכה".

לעומתם, עו"ד אהרן פולק, ממייסדי משרד "עמית פולק מטלון", משבח את הלשכה על המבחן הקשה: "בתי ספר למשפטים צריכים ללמד את הסטודנטים לדעת כיצד לברר את הסוגיות המשפטיות באופן עצמאי ולא ללמד אותם להיות טכנאים. עורך דין טוב חייב להיות בעל יכולות התמודדות עם סוגיות משפטיות שהוא טרם למד, וזאת בזכות כלים שהוא רכש באקדמיה ותוך כדי ההתמחות. תוצאות הבחינה משקפת היטב את הנושא הזה. אחוז הנכשלים עלה באותם המקומות שלא מלמדים את הסטודנטים לברר סוגיות משפטיות אלא בצורה טכנית. סוף כל סוף, לשכת עורכי הדין עושה בחינה של ממש והנבחנים ככל הנראה היו צריכים להביע יכולות ניתוח וביטוי".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "לצערנו תופעת אי-הקפדה על רמה נאותה בחלק מהמוסדות האקדמיים לא פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה. בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד לא נדרשת אפילו תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים. התפלגות הציונים לפי זהות המוסד האקדמי שבו למד הסטודנט מלמדת על פערים בלתי נסבלים. חלק זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק תוך הטעיה שלפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין. לשכת עורכי הדין קוראת לגורמים הרלוונטיים לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה".