אין חדש מהלסינקי: האיראנים נשארים בסוריה
מעבר להופעה המבישה של הנשיא האמריקני, גם ישראל לא קיבלה בשורות חיוביות מפסגת טראמפ-פוטין. השורה התחתונה היא שכמו בפגישה עם נתניהו בשבוע שעבר, נשיא רוסיה עדיין מתעקש שהוא לא יכול לכפות על אסד את הוצאת האיראנים ושלוחיהם מסוריה. אז מה בכל זאת יצא מהפגישה?
פסגת פוטין-טראמפ אתמול אחר הצהריים (יום ב') בהלסינקי הייתה אחד האירועים המוזרים ביותר בדיפלומטיה העולמית מאז תום המלחמה הקרה. במקום לדרוש הסברים על התערבות המודיעין הרוסי שכנראה הוכחה בבחירות בארה"ב, תקף הנשיא האמריקני את אנשי הממשל שלו, את סוכנויות המודיעין שלו, את המפלגה הדמוקרטית, ואת כל האמריקנים שטענו שהרוסים סייעו לבחירתו. בה בשעה הודיע טראמפ שהוא מסתפק לחלוטין בהכחשה של הנשיא פוטין ושל אנשי ממשלו שלא הם התערבו בבחירות לנשיאות בארה"ב.
בתולדות הממשלים האמריקניים זה בוודאי יהיה ציון דרך מביש, לא כל כך בגלל תוכן דברי טראמפ, אלא בגלל הסיטואציה ומשום שזה נעשה בעת מפגש פסגה עם נשיא רוסיה, שכנראה היה אחראי לניסיון להתערב בבחירות לנשיאות בארה"ב באמצעות הרשתות החברתיות. זה היה מביש לראות את נשיא ארה"ב תוקף את האנשים שעובדים עבורו, או שהם אזרחים נאמנים של ארצו, אבל לא מהמפלגה הנכונה. זה היה אירוע של נשיא חסר כבוד, לעצמו ולממשל שהוא עומד בראשו.
אבל מה שמעניין את אזרחי ישראל היא בעיקר ההשפעה שתהיה לפגישת הפסגה הזאת על האירועים בסוריה, ובעיקר על ההתבססות האיראנית בסוריה והרחקת סכנת המלחמה בצפון.
בעניין זה נראה שהפסגה לא הביאה שום חדש. המצב כעת הוא בדיוק כפי שסוכם בין פוטין לבין בנימין נתניהו במפגש האחרון ביניהם בשבוע שעבר: בשאר אסד יורשה לפרוס את שלטונו בדרום סוריה ובגולן הסורי, אבל הניסיון שלו לבטל את הסכמי הפסקת האש מ-1974 ואת הסדרי הפירוז ודילול הכוחות בעקבותיהם - נכשל. רוסיה, אמר פוטין במפורש גם במסיבת העיתונאים, דורשת מאסד לציית לכל סעיפי הסכם הפרדת הכוחות שסוכם אחרי מלחמת יום הכיפורים ונשאר בתוקף עד עצם היום הזה.
פוטין נמנע מלדבר במפורש על מניעת ההתבססות האיראנית ברמת הגולן וגם על סילוק האיראנים מסוריה. במסיבת העיתונאים אחרי הפסגה הוא הצהיר ש"טראמפ דיבר במשך זמן ארוך על ביטחון ישראל", אבל לא אמר מילה אחת לגבי מה הוא עצמו חושב על דרישות ישראל בעניין האיראנים בסוריה וברמת הגולן. מכאן שלא הושגה שום התקדמות בנושא מעבר למה שנתניהו סיכם עם פוטין.
גם בשיחה בקרמלין בזמן המונדיאל אמר פוטין שהוא תומך בדרישת ישראל שלפיה סוריה תכבד את הסכמי הפרדת הכוחות בגולן. הוא גם אמר שהוא ישכנע את אסד ואת האיראנים להימנע מהצבת מיליציות איראניות וחיזבאללה סמוך לגבול עם ישראל בגולן. פוטין הציע להרחיק את האיראנים ושלוחיהם כמה עשרות קילומטרים מזרחה מקו הגבול אבל לא הושגה בינו לבין נתניהו הסכמה גם בעניין זה. נתניהו לא הסכים אפילו למרחק של 80 ק"מ מהגבול. הסיבה פשוטה: ישראל דורשת שהאיראנים ושלוחיהם - המיליציות השיעיות, העיראקיות, האפגניות, הפקיסטניות וגם חיזבאללה - יצאו כליל מסוריה, ופוטין הבהיר לנתניהו שזה בלתי אפשרי ושהוא לא יכול לכפות זאת על איראן ועל סוריה.
נראה שזו גם התשובה שקיבל טראמפ. מהדברים שאמר בשלב השאלות במסיבת העיתונאים נראה שהוא העלה נקודה נוספת בפסגה עם פוטין: נשיא ארה"ב הזכיר לעמיתו הרוסי שהמיליציות הכורדיות הנתמכות ע"י ארה"ב ועובדות יחד בשטח עם אנשי כוחות מיוחדים אמריקניים, הם שלמעשה סילקו את דאעש מהשליטה בגבול עם עיראק, באזור הפרת.
טראמפ אמר לפוטין: האיראנים מנצלים את העובדה שאנחנו גירשנו את דאעש מהמעברים האסטרטגיים בין סוריה לעיראק כדי לפתוח מסדרון יבשתי מטהרן, דרך עיראק לדמשק ולבקעת הלבנון. אנחנו לא נרשה זאת, אמר טראמפ ככל הנראה, ורמז לכך במסיבת העיתונאים.
לנשיא ארה"ב יש יכולת לממש את איומו כיוון שהכוחות הכורדים הנאמנים לארה"ב ונתמכים על ידה ישירות שולטים בכרבע משטחה של סוריה, בכל האזור שממזרח לנהר הפרת. יותר מכך, לאמריקנים יש בסיס אוויר ויבשה גדול סמוך למעבר א-תנף, שממנו הם יכולים להפעיל כוחות אוויר וכוחות מיוחדים ולסייע למורדים בסוריה.
פוטין והקליינט שלו, בשאר אסד, רוצים שהאמריקנים יסגרו את הבסיס הזה, שמפריע להם מאוד. לא היה שום סימן במסיבת העיתונאים שטראמפ קיבל את הדרישה הזאת. הוא אמנם צייץ בעבר שהוא רוצה להוציא את הכוחות האמריקנים מסוריה, אבל בינתיים - כנראה בהשפעת הפנטגון והיועץ לביטחון לאומי שלו ג'ון בולטון - הוא ויתר על כך. זה נותן לו מנוף ללחוץ על הרוסים גם בגזרות אחרות, כמו אוקראינה והסכמי פירוק הנשק הגרעיני בין שתי המעצמות שיש לחדשם כעת.
לפחות משפרים את האווירה
נושא נוסף שעלה בשיחה שנוגע לישראל הוא הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. גם כאן נשארו רוסיה וארה"ב דבקות בעמדותיהן המקוריות. טראמפ פרש מההסכם ובקרוב יטיל סנקציות על האיראנים, ואילו רוסיה תומכת בהמשך המימוש שלו.
בקיצור, בכל מה שנוגע לישראל טראמפ דיבר הרבה, פוטין דיבר מעט, ומלבד הסכמה להמשיך את התיאום הצבאי בין לובשי המדים האמריקנים והרוסים שנמצאים כעת בסוריה, כדי למנוע התנגשות לא רצויה ביניהם - שני המנהיגים לא הסכימו על שום דבר חדש. אין בשורה לישראל ממפגש טראמפ-פוטין וגם אין כנראה בשורה לפליטים הסורים שמצבם ההומניטרי מחמיר והולך אחרי שבע שנות מלחמה.
אז מה בכל זאת הושג בפסגה הזאת? ההישג העיקרי היה ששני המנהיגים החליטו לשפר את האווירה ביניהם, וזה, לפחות, יוריד את המתיחות בזירה הבינלאומית ואולי יאפשר בעתיד שיתופי פעולה פה ושם. עדיף שידברו על פיוס מאשר צחצוח חרבות גרעיני.
לכך נוגעת גם, כנראה, ההסכמה השנייה שהושגה בפסגה הזאת: הסכמה עקרונית לרענן ולחתום מחדש על הסכמי פירוק הנשק הגרעיני שתוקפם עומד לפוג בקרוב. בנאומו לאומה בתחילת השנה הציג פוטין כלי נשק חדשים שרובם יכולים לשאת ראשי קרב גרעיניים ולדבריו למערב אין אמצעים להתגונן בפניהם. לכן מדובר הרבה בעולם המערבי ובארה"ב על מרוץ חימוש גרעיני וגם קונבנציונאלי שהתחדש לאחרונה, כמו בימי המלחמה הקרה.
נראה כי בפסגה בין פוטין לטראמפ נעשה ניסיון רציני להשיג הבנות עקרוניות גם בעניין החשוב הזה, אבל נצטרך כנראה לחכות עד שיתבררו הפרטים, אם בכלל הושגו הבנות כאלה. לסיכום אפשר לומר כי מלבד הפגת מתחים והופעה חסרת רסן וכבוד עצמי של נשיא ארה"ב, לא היו בשורות רבות במפגש הפסגה הזה, הראשון בין מנהיגי שתי המעצמות שביחד מחזיקות 90% מהארסנל הגרעיני העולמי.
לפנייה לכתב/ת 
