מהפכת הביטוח של סלינגר
בסוף אוגוסט תפרוש מתפקידה יו"ר רשות שוק ההון, דורית סלינגר, אחרי 5 שנים סוערות במיוחד למרות הביקורת הרבה שהוטחה נגדה, סלינגר הובילה שורה של מהלכים צרכניים בעלי חשיבות גבוהה לטובת המבוטחים אלו 10 הצעדים שכדאי לכם להכיר
1. הר הביטוח
אחד המהלכים הבולטים שהובילה רשות שוק ההון, אז עדיין כאגף תחת משרד האוצר, היה הקמתו של אתר אינטרנט שמרכז את כל פוליסות הביטוח הקיימות לכל מבוטח. האתר מאפשר לכל אדם, באמצעות זיהוי פשוט, לקבל מידע על כל הביטוחים שהוא משלם עליהם לחברות הביטוח השונות, החל מביטוחי רכב ודירה, דרך ביטוחי בריאות ועד לביטוחי חיים. האתר הפך להצלחה גדולה, כשבלי קידום שיווקי ופרסומי כמעט, הוא משך אליו כמות גדולה של מבוטחים.
רק באחרונה חשפה רשות שוק ההון, באמצעות הנתונים שהתקבלו מהר הביטוח, כי הציבור הישראלי משלם על כפל ביטוחים לפחות 680 מיליון שקל מיותרים והסכום עלול להגיע לכ-3 מיליארד שקל שעוברים לחברות הביטוח בגלל חוסר ידיעה של הציבור.
2. מחשבוני ביטוח
ברשות שוק ההון שמו לנגד עיניהם את נושא הנגשת הביטוחים למבוטחים. השונות הגדולות בין הפוליסות השונות שהציעו חברות הביטוח, הפכו את מלאכת השוואת המחירים לכמעט בלתי אפשרית והותירו את הכוח בידי חברות הביטוח אל מול המבוטחים המבולבלים. ברשות שוק ההון בנו בשנים האחרונות שורה של מחשבונים שמאפשרים לבצע השוואה בין החברות של מחירי הביטוח בתחומים שונים כמו רכב, דירה ובריאות. המחשבונים נגישים ופשוטים יחסית לשימוש ומאזנים את משוואת הכוחות בין חברות הביטוח למבוטחים.
3. מדד השירות
מאחר שהמחיר הוא לא חזות הכל, ברשות שוק ההון הבינו שהשוואת מחירים אינה מספקת. החשד העיקרי של הציבור הוא שמחיר מוזל יגרור שירות פחות איכותי. לכן החלו ברשות שוק ההון במסורת שנתית של פרסום מדד השירות של חברות הביטוח בענפי ביטוח הרכב, הדירה, הבריאות והסיעוד.
מדי שנה מפרסמת הרשות את המדדים שבוחנים מספר פרמטרים כמו אחוז תביעות הביטוח שאושרו ושולמו, מהירות הטיפול, שביעות רצון הלקוחות, זמני מענה ותלונות הציבור. בשנה האחרונה, כחלק מהניסיון להעשיר את הכלים הדיגיטליים של חברות הביטוח, הוכנס פרמטר גם בנושא זה למדד. מעבר לתוצאות שהציגו כי הביטוחים הישירים, למרות המחירים הזולים, נמצאים במקומות הראשונים, פרסום המדד הוביל לשיפור בשירות של רוב החברות, שהבינו כי התחרות בענף מתגברת וכי שירות רע חושף אותן לבריחת לקוחות לחברות המתחרות.
4. הפוליסה האחידה
אם הזכרנו את הנגשת הביטוחים והשקיפות, הרי שאחד הצעדים המשמעותיים בתחום היה האחדת הפוליסה בתחום ביטוחי הבריאות. המצב עד האחדת הפוליסות היה, שכל חברת ביטוח יכלה להציע כיסויים שונים בהיקפים כספיים שונים, שהקשו על השוואת הביטוחים בין החברות השונות ובהתאם לאי תחרות בענף. הפוליסה האחידה כוללת תנאים זהים בכל הצעת ביטוח של החברות ומאפשרת להגדיל את יכולת המיקוח של המבוטחים. יש לציין כי מהלך זה זכה לביקורת כנגד הרשות, למשל מכיוונם של סוכני הביטוח, שטענו כי האחדת הפוליסות הרעה את התנאים למבוטחים ובסופו של דבר פגעה בהם רק בשביל לייצר תחרות במחיר.
5. קרנות ברירת המחדל
ברשות שוק ההון שמו בשנים האחרונות דגש על הורדת דמי הניהול שגובות קרנות הפנסיה. דמי הניהול המקסימליים שמותר לגבות היום בחוק עומד על 6% מההפקדות החודשיות לקרן ועל 0.5% מהכספים שנצברו בקרן עד כה. בעוד שחברות גדולות וועדי עובדים חזקים הצליחו לכופף את חברות הביטוח ובתי ההשקעות ולקבל דמי ניהול נמוכים משמעותית, מי ששילמו את המחיר וסבסדו את ההנחות האלו הם העובדים המוחלשים. ברשות שוק ההון החליטו לפעול בנושא דרך יציאה למכרז לבחירת קרנות פנסיה, שמוגדרות כ"ברירת מחדל" עבור עובדים שהמעסיק שלהם לא בחר עבורם קרן פנסיה מוזלת. קרנות אלו זכו לעדיפות אצל עובדים חדשים בזכות דמי ניהול כמעט אפסיים שהציעו. את ההשפעה האמיתית של המהלך ניתן ללמוד דווקא מהסכם שאליו הגיעה לאחרונה ההסתדרות עם חברת מנורה מבטחים, שמנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בישראל, ובמסגרתו הוזילה מנורה את דמי הניהול למשתכרי שכר מינימום שמשלמים את דמי הניהול המקסימליים. לולא קרנות ברירת המחדל, הסכם כזה כנראה לא היה נחתם.
6. חברות ביטוח חדשות
נהוג להשוות בין שוק הביטוח לבנקים בישראל. מדובר בשני שווקים ריכוזיים יחסית שבהם שולטים חמישה שחקנים גדולים וחסמי הכניסה אליהם גבוהים. בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוציאו בשנים האחרונות שורה של צעדים שנועדו להקל על הקמתו של בנק חדש, אחרי עשורים רבים שבהם מספר השחקנים בשוק רק הצטמצם. ברשות שוק ההון יצאו בצעדים דומים, כמעט במקביל, אך ההשפעה שלהם הייתה מהירה הרבה יותר. שתי חברות ביטוח חדשות קיבלו באחרונה אישור לפעול בשוק – ליברה ו־ווישור – שימכרו ביטוחי רכוש (רכב ודירה) באמצעים דיגיטליים. שתי החברות צפויות להתחיל בפעילות בחודשים הקרובים ולהגביר את התחרות בשוק התחרותי יחסית, בטח בהשוואה לבנקים.
7. ביטול הסיעודי הקבוצתי
אחד הצעדים השנויים במחלוקת שהובילה סלינגר בכהונתה היה ביטול פוליסות הביטוח הקבוצתיות בתחום הסיעוד. צריך להיות הוגנים ולציין כי סלינגר קיבלה את תפוח האדמה הלוהט הזה כירושה מקודמה בתפקיד, עודד שריג, אך היא זו שסתמה את הגולל על הפוליסות הקבוצתיות. הסיבה לכך הייתה פגם חמור בפוליסות שסיכן את המבוטחים בביטוח הקבוצתיים כך שיישארו ללא כיסוי דווקא כאשר יצטרכו להשתמש בביטוח ולמרות ששילמו עליו לאורך השנים.
סלינגר ביטלה את האפשרות של המשך שיווק הפוליסות הללו ופגעה בהכנסות חברות הביטוח, אך יש לציין כי לא הצליחה להביא לפתרון מספק עבור מי ששילמו כל כך הרבה שנים עבור הפוליסות האלה ונותר ללא כיסוי.
גם כאן, נקל על סלינגר ונציין כי הכלים שעמדו לרשותה (משרד האוצר התנגד להחלת ביטוח סיעודי ממלכתי), לא איפשרו לה למצוא פתרון אופטימלי למאות אלפי מבוטחים שנותרו בפני שוקת שבורה.
8. הסדרת השוק החוץ בנקאי
מהלך חשוב שהובילה הכנסת הוא הסדרת שוק האשראי החוץ בנקאי ונותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים למיניהם). שוק זה זכה למוניטין של "שוק אפור" מכיוון שלא הייתה כל אסדרה שדאגה לתקינות התנהלותן של החברות בתחום. רשות שוק ההון קיבלה את האחריות לעניין וכבר החלה לחלק רישיונות לחברות בתחום, כדי לאפשר להן להתחרות במוסדות הוותיקים, בעיקר הבנקים, במתן אשראי ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים. את התועלת של המהלך הציבור ירגיש ככל הנראה רק בהמשך הדרך, כאשר התחרות תתממש ועלויות האשראי יירדו.
9. הסדרת ביטוחי הנסיעות
רפורמה צרכנית חשובה הובילה סלינגר בתחום ביטוחי הנסיעות לחו"ל, כאשר פרסמה בתחילת 2017 הוראות שקובעות כי סכומי הביטוח יתאימו לעלויות הצפויות במקרה של אירוע ביטוחי ובהתחשב בהוצאות במדינת היעד. זאת אחרי שורה של מקרים שבהם התברר שהכיסוי בפוליסה היה נמוך מההוצאות שנגרמו למבוטח. כן סידרה הרשות את הפוליסה כך שתכיל רובד בסיסי אחיד לכל הביטוחים עם אפשרות להרחבות ולתוספות. הרשות אף איפשרה רצף ביטוחי למבוטח שמעוניין להאריך את שהותו בחו"ל, בכך שחברת הביטוח לא יכולה להתנגד להארכה ולא יכולה לשנות את המחיר שנקבע.
10. בוררות חובה בביטוח
הסעיף הזה עלול לרמות מעט, שכן הוא לא חוקק עדיין בגלל התנגדות גורמים בעלי אינטרס כמו לשכת עורכי הדין, אך מדובר באחת הרפורמות שאליהן דחפה סלינגר בשנים האחרונות. המטרה הייתה לגבש מוסד לבוררות בין חברות הביטוח למבוטחים כצעד ביניים נוסף לפני שהצדדים מגיעים לבית המשפט במקרה של תביעת ביטוח שנדחתה. המהלך הזה נועד להקל בבירוקרטיה שעובר המבוטח שתובע את חברת הביטוח ולזרז את אופן הטיפול בכל תלונה שכזו. סלינגר נכשלה בהעברת המהלך דרך חוק ההסדרים האחרון, אך ללא ספק הניחה את היסודות למחליף שלה, להשלים את המהלך, שיביא בשורה צרכנית חשובה מאין כמותה למבוטחים.
לפנייה לכתב/ת 
