משימה כמעט בלתי אפשרית: אלה נבחרי העונה
מהקבוצות שדרסו את הליגות שלהן, דרך ההצגות במפעלים האירופיים ועד הדובדבן שבקצפת: הזכייה של צרפת במונדיאל. כל כך הרבה שחקנים נתנו עונה מדהימה, אבל בכל זאת ניסיתי לבחור את 11 המופלאים שלי. להלן התוצאות, מוזמנים להתווכח
עונת 2017/18 הסתיימה רשמית. מנצ'סטר סיטי, ברצלונה, באירן מינכן ופריז סן ז'רמן דרסו את הליגות שלהן, ויובה אמנם התקשתה אך הצליח לגבור על נאפולי במאבק על אליפות הסריה א'. ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות אחרי ניצחון על ליברפול שחוותה עונה נהדרת. וכמובן, גולת הכותרת, הדובדבן שבקצפת – צרפת זכתה במונדיאל השני שלה,אחרי 20 שנה.
סגרנו מונדיאל נהדר שסיפק ריגושים ונגמר בגמר שייזכר שנים רבות. הטורניר הנפלא ודאי השכיח לרבים את העונה שקדמה לו, בה הליגות הטובות באירופה הוכרעו בקלילות, כולל הליגה האירופית. קוטיניו עבר בינואר מליברפול לבארסה, דבר שכנראה רק טרם למייטירדס להגיע עד גמר ליגת האלופות ולהפסיד עקב שתי טעויות שוער נוראיות של קאריוס ומספרת ענקית של גארת' בייל.
גם רומא חוותה עונה נהדרת והגיעה עד המקום השלישי בליגה וחצי הגמר בליגת האלופות. הרכבתי נבחרת הכוללת את מצטייני העונה מכל עמדה, אך לצערי לא הצלחתי. הרבה שחקנים חוו עונה נהדרת, והחלטתי שלכל שחקן בנבחרת אוסיף מתמודד ראוי מעמדה דומה שהרשים מאוד. להלן הנבחרת:
שוער: יאן אובלאק. הסלובני הנהדר של אתלטיקו מדריד חווה עונה נהדרת, שוב. לזוכת הליגה האירופית הטרייה הייתה ההגנה הטובה ביותר בין חמש הליגות הגדולות, והרבה בזכות השוער הזה. אם הוא היה משחק בנבחרת מהמונדיאל, אני כלל לא בטוח שקורטואה היה זוכה בתואר השוער במצטיין. אינסטינקטים נהדרים ומופעי שוערות נפלאים מוצגים על ידיו. הוא היה בחירה יחסית קלה. שוער שני: טיבו קורטואה.
בלם: וינסנט קומפאני. מנצ'סטר סיטי מחזיקה בהגנה השנייה בטיבה באירופה. רוב רובו של ההישג הזה רשום על שמו של הבלגי הבינלאומי הנהדר הזה שעונה לשם וינסנט קומאפני. אמנם לידו עמד ניקולאס אוטמנדי ומאחוריו אדרסון, אך המנהיגות והכישרון הנדיר רבים ומרובים. סיטי לקחה אליפות בקלילות, ובלי הגנה לא יכולה הייתה לעשות זאת. לספוג 27 שערים ב-38 משחקים באנגליה זה אתגר קשוח, שקומפאני עמד בו. גם המונדיאל הוא נהדר, וחלק נכבד מהקרדיט על העבודה ההגנית של השדים האדומים מגיע גם לו (חרף ההתחלה המאוחרת). בלם שני: ג'ורג'יו קייליני.
בלם: רפאל וראן. אני מניח שלפני המונדיאל הייתי שוקל לשלילה אם להציב אותו אפילו כאפשרות שנייה. אך הטורניר הנהדר של הצרפתי הוציא אותי מכלל ספק. וראן רשם הישג נדיר של זכייה במונדיאל ובליגת האלופות באותה עונה. לצרפת לא היה שחקן הרכב אחד שחווה טורניר רע (לא כולל ז'ירו). חלקם חוו טורניר טוב (כמו פוגבה ולוקאס) וחלקם טורניר מצויין כמו אמבאפה, לוריס – וכמובן וראן. בלמה של ריאל מדריד החליף את פפה בעמדה שליד סרחיו ראמוס הוותיק ועשה זאת בהצלחה רבה. גם ליד אומטיטי, יריבו מברסה ורעו מצרפת, וראן היה, כאמור, נהדר. בלם שני: דייגו גודין.
מגן ימני: קייל ווקר. עוד שחקן סיטי מוכשר מאוד. ווקר עשה עבודה נהדרת כמגן ימני אצל התכולים והיה מרכיב משמעותי במכונה של פפ גווארדיולה. הוא עשה בנוסף לכך מונדיאל נהדר במדי נבחרת אנגליה, והגיע עד חצי הגמר. מגיע לו הרבה כבוד והערכה, והוא ללא ספק מתאים לנבחרת העונה של 2017/18. פשוט שחקן מוכשר. מגן ימני שני: דני קרבחאל.
מגן שמאלי: ג'ורדי אלבה. כנראה המגן השמאלי הטוב בעולם. יש לו יכולות פנומנליות בהתקפה ששמורות לטובים ביותר. גם בהגנה הוא לא רע, ומאז עזיבת ניימאר הוא נהדר בברצלונה. השטח שהתפנה לו באגף שמאל משרת את כל העיר הקטאלנית ומלבדו ומלבד כמות הבישולים הם כנראה לא היו זוכים באליפות. שיתוף הפעולה העיוור עם מסי עוד יכול להביא לפרעוש ולבארסה גביע אלופות חמישי בשני העשורים האחרונים ושישי בהיסטוריה. מגן שמאלי שני: פליפה לואיס.
קשר: לוקה מודריץ'. אני בספק אם גבות יורמו במקרה שמודריץ' יזכה בכדור הזהב. אני מבקש ממנו סליחה בשם השפה העברית ודובריה שאין מספיק מילים לתאר עד כמה הקשר הקרואטי היה מושלם. פשוט מושלם. אני מסכים פלוס פלוס עם ההחלטה לתת לו את תואר השחקן המצטיין של המונדיאל. הגיע לו לגמרי לזכות בליגת האלופות. אני כותב עליו מעט יחסית כי אם אתחיל לכתוב את כל מה שאני חושב על העונה שלו ועליו ככדורגלן לא אגמור. אז רק אציין כי הוא היה מושלם. פשוט מושלם. קשר שני: טוני קרוס.
קשר: קווין דה-בריינה. אם קומפאני היה המנוע ההגנתי של הסיטיזנס, הקטר הג'ינג'י היה ההתקפי. הבלגי הבינלאומי דאג למצבים רבים עבור אגוארו וז'סוס, ויחד עם סילבה הביאו אליפות לצד התכול של מנצ'סטר בקלילות יתרה. במונדיאל הוא נתן טורניר גדול, וכמו מודריץ' – גם אותו קשה לי לתאר בעזרת מלים עבריות פשוטות. הוא היה יותר מנהדר ויותר ממצוין. אולי אם הוא יעשה קפיצת מדרגה משמעותית, ויתחיל לכבוד בנוסף לבישולים שלו, הסיטי יוכלו להתקדם גם בליגת האלופות סוף סוף. כי כשקשר כל כך טוב בדמות קווין דה בריינה משחק בשורותיך, אתה יכול לזכות כמעט בכל תואר אפשרי. קשר שני: דוד סילבה.
קשר: רוברט פירמינו. לליברפול הייתה עונה מושלמת. עונה שהגיעה מעל ומעבר לציפיות. זה התחיל עם רביעיית ההתקפה יחד עם קוטיניו ולפני מילנר והנדרסון. לאחר עזיבת קוטיניו כל אחד מהשלושה שנותרו היה נהדר. פירמינו ביניהם. לדעתי מעריכים אותו פחות מדי. בליברפול הוא עושה הרבה עבודה בשביל סלאח, ובברזיל הוא ממעט לשחק (וזו טעות חמורה, לדעתי. לא בטוח שעד המונדיאל הבא הוא ימשיך לשחק בכושר הזה). אבל הוא הרשית לא פחות מעשר פעמים בליגת האלופות וסיים כמלך הבישולים שלה עם 8 (!). מגיע לו, ללא צל של ספק, מקום בהרכב. קשר שני: פליפה קוטינו.
חלוץ: ליונל מסי. היה זה שהביא לברצלונה את האליפות השביעית בעשור האחרון. ג'ורדי אלבה, לואיס סוארס, פאוליניו ואינייסטה עזרו לו. כמובן גם שלוואלורדה היה חלק. אבל מסי היה השחקן טוב בשורותיהם. הוא הביא את האליפות במו רגליו, בכוחות עצמו. הוא היה מלך השערים בפעם השנייה ברציפות והחמישית בתשע השנים האחרונות. בנוסף לכך, הוא היה מלך הבישולים. הוא הכדורגלן הטוב בעולם, וכל אלה לחלוטין מזכים אותו במקום בהרכב. חלוץ שני: קיליאן אמבאפה.
חלוץ: מוחמד סלאח. זאת הייתה אחת הבחירות הכי קלות. מה עוד ניתן לכתוב על מוחמד סלאח שלא נכתב? מלך שערי הפרמייר ליג, עשרה שערים בליגת האלופות, גמר ליגת האלופות והכל בדרך כל כך יפה ומקצוענית. מוחמד סלאח הוא מועמד ראוי פלוס לכדור הזהב, ואולי יסיים את תקופתם של מסי ורונאלדו סוף סוף. הייתה לו עונה מושלמת, שאמנם לא הסתיימה עם תארים, אבל כן תיזכר עוד הרבה שנים בקרב אוהדי הכדורגל האירופי בכלל והאנגלי בפרט בגלל האיש הזה. רק חבל שראמוס פצע אותו בכוונה והשאיר אותו מחוץ למשחק, דבר שמנע מהמייטירדס זכייה בטורניר האיכותי בעולם. חלוץ שני: הארי קיין.
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו. הוא אמנם נעלם בחצי הראשון של העונה, הרבה מפני שהתחיל אותו מאוחר, אך החצי השני הגיע ובגדול. מלך שערי ליגת האלופות וסגנות בפיצ'יצ'י. עוד עונה נהדרת חלפה על פנינו וכמובן ש-CR7 היה שותף אליה. אין הרבה מה לכתוב על החלוץ האגדי הזה. הוא אמנם לא עושה דבר מלבד בעיטה (אין לו דריבלים או טכניקה של גאון כדורגל) אבל בבעיטה הוא מוכשר מאין כמוהו. כשבנזמה (10 בישולים בליגה העונה), איסקו ואסנסיו מקיפים אותו הכדורים לא מפסיקים להגיע. חלוץ שני: סאדיו מאנה.
לצערי גם ככה אין מקום על מנת להכניס את כולם, ונשארו שחקנים נהדרים בחוץ כמו: סוארס, פאוליניו, רוברטו, ראקיטיץ', ראמוס, נאבאס, קסאמירו, בנזמה, קבאני, ניימאר, תיאגו סילבה, לוקאקו, ראשפורד, לינגארד, דה חאה, אגוארו, ז'סוס, אוטמנדי, אליסון, דז'קו, דה רוסי, לבנדובסקי, טר שטגן, קימיך, חאמס, דיבאלה, מנדז'וקיץ', פרישיץ', בונוצ'י, בופון, ברצאלי, ורנר, וויליאן, הזאר, מרטנס, פלאיני, ויטסל, ניינגולאן, ורטורגן, אלי, אריקסן, לוריס, פיקפורד, סובאשיץ', מירנדה, קוקה, ברוזוביץ', פוגבה, מטווידי, קאנטה, גריזמן, אומטיטי, לוקאס, פבאר, אינייסטה ועוד הרבה שחקנים שאין מספיק מקום על מנת לציין אותם. נגמר האוויר!