"איך קמים משבעה על ילד שנפטר?"
"כשהשבעה הסתיימה מנשה ואני שאלנו זה את זה 'מה עכשיו? איך מאחים את השברים ומרפאים את המשפחה כדי שנוכל להמשיך לחיות?'". ניצה לוי, אמו של אדם לוי ז"ל, מספרת על עמותת "קמים", וכיצד היא מסייעת להורים שאיבדו את ילדם
לאחר שירות צבא משמעותי במודיעין שדה כחובש קיבל אדם אות מצטיין אוגדה. הוא טס עם חבריו לטיול בחו"ל, וכשחזר ממנו הרגיש לא טוב. לילה אחד, אחרי מספר ביקורים אצל רופאים, כבר התייאשנו ופנינו למיון בבית החולים בלינסון. תוך שעתיים הבנו שהחיים לא הולכים להימשך כסדרם. אדם אובחן כחולה, "יש עוד בדיקות לעשות אבל זה כנראה לוקמיה, סרטן", אמרו לנו. אדם היה אז בן 21 וחצי. ילד עם כל עתידו לפניו. מלא חלומות ופנטזיות להגשים.
בבוקר, כשהעבירו אותנו בתעלות המחברות בין בית החולים בלינסון ל"דווידוף" (בית חולים המתמחה בסרטן), הבנתי שזה יהיה הבית החדש שלנו לתקופה הבלתי מוגדרת שעתידה לבוא. במהלך הטיפולים הכימותרפיים שעבר אדם הגיע היום שבו היינו צריכים למצוא תורם מח עצם.
התורם נמצא בעזרת ארגון "עזר מציון", ואדם עבר השתלת מח עצם. אדם קרא לתורם שלו "המלאך שלי". תורם מדמו ללא תמורה חייב להיות מלאך. בזכות תרומה זו זכינו לחיות יחד כמשפחה מלוכדת שנה נוספת. את תורם מח העצם לא פגשנו עד היום. הליך פגישת התורם מתאפשר רק באישור הארגון, ורק אם הנתרם בחיים. אז לכל התורמים בארץ, אני מודה לכם, זכיתם בכרטיס הלוטו הכי אדיר בעולם: מתנה ללא תמורה, הזכות להארכת או הצלת חיים.
בהמשך עבר אדם גם הקרנות, אבל הסרטן היה חזק כל כך. אדם פעם אמר שהוא מבין שהסרטן הוא חלק בלתי נפרד ממנו והמלחמה היא מול עצמו. היא בנויה ממערכות, וצריך להיאבק בהן אחת אחת. במערכה הרביעית, יומיים לפני יום ההולדתו ה-24, כשהלוקמיה כבר חדרה לנוזל עמוד השדרה, אדם המשיך לחפש פתרונות. הוא פרסם בכל מדיה אפשרית, חיפש מי ומה יוכל לעזור לו להמשיך לחיות. אך הגוף כבר היה חלש מלהילחם. אדם חלה בדלקת ריאות ואושפז בבית החולים.
בימיו האחרונים הוא פנה אלי ואמר, "אמא, כשאשתחרר מבית החולים אז אני אקשיב לך, אנחנו כבר לא נחזור הביתה כל יום אחרי טיפול. נלך לשבת בפארק, לים, למסעדה, נחיה". הוא גם ביקש ממני "לטפל בעצמי מבפנים", מה שאני מנסה לעשות כל הזמן.
אדם נפטר ב"דווידוף" כשהוא מוקף בהורים, אחים וחברה אהובה שהייתה איתו שבע שנים. כולנו ניצבנו סביב מיטתו, סיפרנו לו שאנחנו אוהבים אותו - ולמרות זאת משחררים אותו ומבקשים ממנו להרפות: "לא צריך לסבול יותר".
כמשפחה מלוכדת התחלנו את השבעה עם תמיכה של המשפחה הקרובה וחברים יקרים. כשהיא הסתיימה, מנשה ואני שאלנו זה את זה "מה עכשיו?", ואיך מאחים את השברים ומרפאים את המשפחה כדי שנוכל להמשיך לחיות.
חברה טובה, שבנה היה מאושפז עם אדם ונפטר כחצי שנה קודם, פנתה אלי והציעה לי לצאת לטיול נשים עם עמותת "קמים". היה קשה לי לחשוב לעזוב את משפחתי ברגעים כל כך קשים, כשכל דבר מזכיר ומציף בזיכרונות, כשיש עוד שלושה ילדים בבית שבהם יש לטפל. ולא רק בפן השגרתי - צריך לטפל להם בשבר הכי קשה, באובדן אח גדול, מודל להערצה ולחיקוי.
כולן סוחבות אותו השק על הגב
החברה הסבירה שהטיול כולו מיועד לריפוי ולתמיכה, ואמרה שאחזור הביתה בכוחות מחודשים בידיעה שיש מאחוריי משפחה חדשה, משפחת שכול, משפחת "קמים". כשעליתי על האוטובוס פגשתי נשים מכל אורחות החיים וקצוות הארץ, נשים שכולן סוחבות אותו השק על הגב, שק מלא כאב, אהבה וגעגועים לילד שאינו עוד. הרגשתי בבית. טיול נשים כזה מתקיים לפחות פעמיים בשנה, ומאז אני לא מפספסת אפשרות להגיע אליו ולמפגשים החברתיים הנפלאים.
צפו בהרצאה על פעילות עמותת "קמים" וחשיבותה:
עמותת "קמים" מספקת לנו, ההורים השכולים, גם אפשרות להשתתף במפגשי קבוצת תמיכה. מיד נרשמתי. למדתי שרק בעזרת תמיכה של אנשים שחוו את כאבי, אצליח להמשיך לחיות ולעשות למען האחר. רק מי שנפל לחושך יכול לעזור ולהבין אותי, אפילו בלי מילים.
השתתפנו בסוף שבוע משפחות ב"אוהלו" על שפת הכינרת. היה מעצים ביותר. ניתנה לילדינו הזכות לפגוש אחים שכולים נוספים, הם התחברו, שיחקו, דיברו והבינו שגם הם לא לבד. מנשה השתתף בטיול אבות מגבש. אחד הילדים אף קיבל טיפול פסיכולוגי מסובסד.
כיום יש לי הזכות לנהל בהתנדבות ספריית מתנה שהקמתי במחלקה ההמטו-אונקולוגית ב"דווידוף". בספריה זו החולים, בני משפחתם והצוות הרפואי מתבקשים לקחת ספר ולא להחזירו. להמשיך לקרוא אותו בבית.
העמותה שלחה אותי גם ללמוד ליווי רוחני אצל נאוה רבינוביץ זאנד, שהעבירה לנו את הקורס בתרומה מלאה. שם למדתי עוד על ההתמודדות עם השכול האישי שלי, וגם איך לעזור למשפחות החדשות שמתקבלות באהבה לעמותת "קמים". כיום, במבט לאחור, אני מבינה שבזכות עמותה קטנה שפרצה דרך הצלחנו לעמוד על הרגליים ולהמשיך בחיים עם לב פתוח לנתינה ואהבה.
- עמותת קמים היא העמותה היחידה המסייעת למשפחות שחוו אובדן ילדים ממחלות. העמותה מציעה למשפחות סיוע נפשי בשנות האבל הראשונות, תרומה כספית במקרה הצורך, ומגוון פעילויות חברתיות וטיפוליות למשפחות.
- יום ההתרמה יתקיים בתאריך 19.7.18. לפרטים ותרומות היכנסו לאתר
או התקשרו: 1700-701-447.
לפנייה לכתב/ת 
