בארה"ב מסתכלים על ישראל: מה מותר לצבא לתקוף?
האם חוקי לבצע סיכול ממוקד למדענים שמפתחים אמצעי לחימה? האם מותר להפציץ בית חולים שממנו יורים מחבלים? שאלות אלה ואחרות מעסיקות את היועצים המשפטיים של צה“ל, אבל גם את מקביליהם בעולם כולו - וכעת נחשף טפח מהדילמות
פעולות צה“ל ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובסוריה כובשות את הכותרות באופן תדיר, אולם רק מעט ידוע על הדילמות והדיונים שקדמו לאותן פעולות. כתב העת "Vanderbilt Journal of Transnational Law“ היוצא לאור באוניברסיטת ונדרבליט במדינת טנסי פרסם את הכרך בנושא בעקבות כנס שערך בישראל בשנה שעברה בהובלת הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק.
בכנס השתתפו כ-120 מומחים, ביניהם פרקליטים צבאיים ראשיים במדינות אחרות, מומחים מובילים בדיני לחימה מהארץ ומהעולם ונציגים של ארגונים בינלאומיים, והוא כלל גם סיור בגבול הצפון. את הנאום המרכזי בכנס נשא פרופ' יורם דינשטיין, מומחה בעל שם עולמי בתחום.
עד היום הדילמות המשפטיות נחשפו רק במסגרת דיונים בבית המשפט העליון בעתירות לבג“ץ נגד פעולות צה“ל. כך למשל, בדיון שנערך לפני כמה שבועות בעתירה נגד חוקיות הוראות הפתיחה באש של צה“ל, נחשפה לראשונה, במסגרת תגובת המדינה, העמדה המשפטית שבבסיס אותן הוראות (בג“ץ 3003/16 יש דין ואח‘ נ‘ הרמטכ“ל ואח’).
הרכב השופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחה את העתירה, שטענה כי הוראות הפתיחה באש נוגדות את כללי המשפט הבינלאומי, ופסק הדין שכתבו מהדהד מאז בעולם כולו, שם רואים בישראל מובילה בנושא ונושאים עיניים לפסיקותיה.
נדירה הרבה יותר היא האפשרות ללמוד על הייעוץ המשפטי שניתן בתוך הצבא למפקדים. הכרך המיוחד שפרסמה אוניברסיטת ונדברליט כולל כמה מאמרים שנכתבו בידי מפקדים בכירים בצה“ל, ובכך מספק הזדמנות יוצאת דופן להיחשף לעמדות המשפטיות שגובשו בתוך צה“ל.
עיון בגיליון המיוחד מלמד שנושא הסיכולים הממוקדים ותקיפת פעילי טרור הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את המשפטנים העוסקים בתחום. ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, אל"מ ד"ר ערן שמיר-בורר, הקדיש את מאמרו לבחינת הנושא תוך הבחנה בין קטגוריות שונות של אנשים בהתאם למידת המעורבות שלהם בשרשרת הטרור. כך למשל הוא מבחין בין פעילי טרור ישירים (לוחמים), לבין מדענים או מהנדסים שמפתחים אמצעי לחימה עבור ארגוני טרור ואנשי כספים המממנים את פעילות הטרור, ודן בלבטים המשפטיים שמלווים החלטה על סיכול ממוקד או תקיפה של כל אחד מהם. ניתן להעריך שלא מדובר בדיון תאורטי בלבד אלא בכזה שמשקף חלק דיונים אמיתיים שהתקיימו בצה“ל, וגם בצבאות אחרים בעולם.
מאמר מעניין נוסף, שדווקא לא נכתב על ידי משפטן, הוא זה שכתב ראש אגף המבצעים הקודם בצה"ל, אלוף ניצן אלון. אלון הקדיש את מאמרו לאתגרים המבצעיים הכרוכים בלחימה בארגוני טרור הפועלים מתוך סביבה אזרחית. הקצין משתף מהניסיון המבצעי העשיר שלו, ומביא כדוגמא את השימוש שעושים ארגוני טרור בבתי חולים כדי להסתיר מחבלים או להילחם מתוכם.
נראה שהבחירה להציג בהרחבה בפני הקהילה המשפטית הבינלאומית את האתגרים הקשורים בלחימה קרקעית בסביבה אזרחית, אינה מקרית והיא מבקשת להפנות זרקור לאחד האתגרים הקשים שצפויים לצה“ל בעתיד.
פרסום הכרך החריג מלמד קודם כל על היוקרה המקצועית ממנה נהנה צה“ל, שאיפשרה להביא לכנס את טובי המומחים בתחום דיני הלחימה ולעורר דיון בשאלות מפתח בתחום. בנוסף הוא מלמד על המרכזיות שתופס השיח המשפטי המתנהל בישראל בעולם כולו. ישראל, שהיא מדינה דמוקרטית עם מערכת משפט מפותחת, נתפסת בעולם כמעין ”מעבדת ניסוי“ לסוגיות מורכבות בתחום דיני הלחימה.
אבל מעל הכל הוא מלמד על הנכונות של צה“ל בכלל ושל הפרקליטות הצבאית בפרט להציג בפני עמיתיהם בעולם את המציאות המבצעית המורכבת שאיתה ישראל מתמודדת ברמה היומיומית, ולהוביל שיח משותף בנושא פרשנות דיני הלחימה והתאמתם למציאות בשטח. יש לציין כי תחום מעסיק מעוד גם את היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהיה בעבר הפרקליט הצבאי הראשי וכתב את הדוקטורט שלו בנושא "לוחמת משפט“.
לפנייה לכתב/ת 
