הסופרסטאר שלא מקבל כבוד ב-UFC
דמיטריוס ג'ונסון, או "מייטי מאוס" אם תרצו, שובר שיא אחר שיא ולפני אגדות כמו קורמייה, סנט פייר ומגרגור - אז למה אף אחד לא מתרגש ממנו?
לפני שבוע בערך דניאל קורמייה סיפק לנו מופע מרהיב, בו הוא זיעזע את העולם כאשר הפך לאלוף הראשון במשקל כבד שמחזיק בו זמנית בתואר המשקל הקל-כבד, ונוסף לרשימה מכובדת של אגדות שהחזיקו בתואר כפול לצד קונור מגרגור, בי. ג'יי פן, ג'ורג' סנט פייר ורנדי קוטור. אבל בעוד שבועיים יעלה לזירה לוחם שמבחינה הישגית עולה בהרבה על קורמייה. קוראים לו דמיטריוס ג'ונסון, או בכינויו הקליט "מייטי מאוס". הרקורד המרשים שלו כולל רק שני הפסדים, הוא האלוף היחיד אי פעם במשקל זבוב ומחזיק בשיא כל הזמנים בתור האלוף שהגן הכי הרבה פעמים על החגורה שלו. בנוסף, הוא מדורג ראשון ברשימת הפאונד-פור-פאונד לפני מגרגור, סנט פייר וקורמייה. לצד התארים וההישגים, לג'ונסון יש סגנון לחימה משגע, קסום ונטול פגמים.
לכאורה היינו מצפים להתרגשות שיא בקרב האוהדים, כרטיסים שנחטפים בשניות וברים שרק מחכים להתמלא חובבי mma אך למרבה ההפתעה (והצער), אף אחד לא ממש מתרגש, הריגוש כל כך נמוך שזה אפילו לא יהיה הקרב המרכזי של UFC 227. מייטי מאוס אפילו שבר שיאים שליליים בכמות הצופים שצפו באירועי לחימה שבהם הופיע. אז איך קורה שלוחם כל כך טוב לא מקבל את תשומת הלב שגרועים ממנו מקבלים?! בואו נעשה סדר בדברים.
1. המשקל: יש הטוענים שקטגוריית המשקל שבה הוא נלחם אינה אטרקטיבית. אז נכון, ש-56 ק"ג זה לא הרבה ואנו רגילים לכך שהמשקל הכבד הוא השולט, אך בעשור האחרון ראינו מהפך. השליטים של ענפי הלחימה מגיעים דווקא ממשקל קל יחסית, למשל מגרגור שזכה לתהילה כשנלחם ב-66 ק"ג וגמר את ז'וזה אלדו ב-13 שניות באחד מהקרבות המדהימים שהיו אי פעם. באיגרוף זה היה היה פלויד מייוות'ר, כך שמשקל אינו תירוץ במאה ה-21.
2. ה-UFC אשם: האם הארגון לא דואג לפרסום טוב מספיק? האם דחיפה קטנה בתקשורת תעזור למייטי מאוס להפוך לענק הירוק ולהתחיל לגלגל ירוקים? גם זה לא תירוץ, כי גם אנשים כמו מגרגור או ג'ון ג'ונס לא זכו לטיפול מיוחד מה-UFC, אלא דאגו לספק לקהל שואו גם מחוץ לזירה. הכתבים נאספו סביבם כמו עדר, ורק לפני מספר ימים מגרגור נפגש עם ולדימיר פוטין בגמר המונדיאל והראה שהוא סופרסטאר בעל הכרה עולמית.
3. היריבים אשמים: יש הטוענים שאין יריבים ראויים עבור ג'ונסון, כאלו שיגרמו לקהל להתרגש מהקרב. זה ודאי לא נכון, שהרי גם יריביהם של הכוכבים הגדולים לא היו בהכרח סופרסטארים. הרי מי הכיר את אדי אלבארס לפני שקונור שלח אותו לישון מול הקהל העצום במדיסון סקוור גארדן. בנוסף הציעו למייטי מאוס להילחם נגד מחזיק החגורה במשקל שמעליו והוא סירב.
המסקנה היא שבעולם של אינסטגרם וטוויטר, זה לא משנה תמיד עד כמה אתה טוב בתוך הזירה - בסופו של דבר מה שיקבע כמה אפסים יופיעו לך בצ'ק שתקבל הוא עד כמה אתה טוב מחוץ לזירה. מייטי מאוס הוא לוחם מעולה, אך מחוץ לזירה מדובר בחנון חסר אמביציה וכריזמה. הקהל צריך מעט דיבור מלוכלך, דם רע והרבה צהוב, והוא פשוט לא יכול לספק זאת כמו השאר.
לפנייה לכתב/ת 
