למה דחוף לתקן את פערי הבריאות בפריפריה?

משרד הבריאות הציג לפני כשנה דו"ח החושף פערי בריאות גדולים בין מרכז הארץ לפריפריה. מהנתונים עולה כי קים אי שוויון גדול במומחים, מיטות אשפוז וציוד רפואי מתקדם בפריפריה. הדברים בולטים במיוחד במחסור במחלקות ילדים, פנימיות, צוותי אחיות וכמובן בכמות רופאים מטפלים בפריפריה.

כך לדוגמה, יש פי שניים רופאים במחוז ת"א בהשוואה למחוז הצפון, ישראל נמצאת בתחתית דירוג מיטות אשפוז בהשוואה למדינות OECD. בדיקת שיעור התמותה בארץ בשנת 2015 מלמדת שבפריפריה (באר שבע, רמת הגולן, עכו) מתים יותר חולים בהשוואה למרכז הארץ.

הדו"ח מלמד שקיים בפריפריה, בדרום והצפון, מחסור במיטות סיעוד לקשישים, דבר שבולט לאור העובדה שתוחלת החיים בישראל עולה והצורך ברפואה סיעודית רק צומח.

להשוות את הטיפול בין המרכז לפריפריה(צילום: אמיר לוי)

דו"ח נוסף של מבקר המדינה, על בסיס נתונים ממשלתיים רשמיים, מצביע על הבדלים משמעותיים בנתוני הבריאות של תושבי הפריפריה לעומת מרכז הארץ. גם בדו"ח המבקר מצוין כי קיים מחסור בתשתיות רפואיות בפריפריה. המבקר ציין כי בפריפריה נרשמים יותר מקרי מוות ממחלות הניתנות לטיפול מאשר במרכז הארץ.

בדו"ח המבקר מצוין כי תושבי הפריפריה נוטים לחלות יותר בסוכרת, הם ממעיטים לעשות בדיקות מונעות כמו מי שפיר וגילוי מומים מולדים, מעשנים יותר וסובלים מהשמנה (אחת הסיבות לסוכרת), שביעות רצונם ממצבם הבריאותי נמוכה יותר מבמרכז.

מנתונים עולה גם כי במחוז הצפון ישנה מיטה אחת לשיקום או לגריאטריה שיקומית לכל 3,200 קשישים כאשר הממוצע הארצי הוא מיטה לכ-486 קשישים.

בשנתיים האחרונות השקיע משרד הבריאות מאמצים וכספים לצמצום פערים בפריפריה ואולם צמצום משמעותי ייקח עוד שנים של העדפת תיקון ניכרת ומתמשכת של המצב הרפואי בפריפריה. בנוסף, בעוד שבתי החולים במרכז זוכים לתרומות נכבדות מאגודות ידידים ותורמים עשירים שמבקשים הנצחת משפחתם, בפריפריה יש מיעוט תורמים באופן יחסי.

משרדי הממשלה מתחילים להתעורר?

כדי להשיג רפואה משופרת לתושבי הפריפריה מנסים משרדי הממשלה לקדם תוכניות, כולל סל הטבות כספיות, לרופאים שיעברו לפריפריה. מסמך שהוגש כנייר עמדה לכנסת על ידי מספר גופים שעוסקים דרש להרחיב את שירותי הרפואה בדרום (ועדת אפק) ואת שירותי הרפואה בצפון ( ועדת גרוטו).

מדובר בעיקר בהזרמת תקציבים ליותר מומחים, מכשור ומיטות. גורמים רופאיים מציינים שהחלטת הממשלה 922 בתחום פיתוח כלכלי בחברה הערבית אינו מתייחס לשיפור מצב הבריאות של ערביי ישראל.

בפריפריה, לטענות מומחים לבריאות הנפש, התקציב לטיפול נפשי אינו מחולק בצורה שמבטיחה זמנית סבירה של הנזקקים לטיפולים. הצורך להכניס מרפאות כאב, נשים, טיפת חלב, סיעוד בפריפריה מחייב הערכות תקציבית מיוחדת מצד הממשלה.

סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, פועל באופן שיטתי להגדלת תקציבי הפריפריה אבל היקף התקציבים ואינו פותר מספק ואינו פותח פיגור תקציבי שנמשך 30 שנה ויותר. כדי לצמצם את הפער נדרשת תוכנית לאומית מתוקצבת שתאפשר טיפול רפואי טוב הרבה יותר בפריפריה.

ח"כ ליצמן צריך לעבוד עם האוצר על מציאת מקור תקציבי ייעודי לפריפריה שיוגדר בתקציב המדינה במסגרת תוכנית מוגדרת. כסף מניע כידוע את כל המערכות והגיע הזמן שתוגש לידיעת הציבור תוכנית מקיפה שכולה למען אזורים שהוזנחו בעבר.

התוכנית צריכה לכלול תקצוב עבור: ניוד מומחים, ובניית מרפאות חדשות בפריפריה. שדרוג בתי חולים, רכישת ציוד רפואי, צמצום משמעותי בהמתנה לניתוחים וטיפולים, הדרכה ומעקב אחרי חולים.

רק תוכנית ממלכתית כוללת, בהחלטת ממשלה ובתקצוב מוגדר, תביא למצב בו הפער בין המרכז לפריפריה יקטן באופן משמעותי. להבנתי כרופא אסור לאפשר מצב לפיו הפערים יישארו ללא מענה ממלכתי. אחרת בעוד זמן לא ארוך יהיה מדובר בפער שאינו ניתן לצמצום. ככל שנשתהה בביצוע ופתרון, הקשיים לרפואה מקצועית הולמת בפריפריה רק יצמחו ואיש אינו רוצה שזו תהיה המציאות של אזרחי הפריפריה.

פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג, דיקאן מנהל בריאות במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א. יו"ר האיגוד האירופי למחלות קרום ושריר הלב