בגיל 59: יוסי הוא הישראלי המבוגר ביותר שצלח את תעלת למאנש
כבוד ישראלי: ביום חמישי האחרון סיים יוסי אטינגר בהצלחה את צליחת תעלת למאנש לאחר ששחה במשך שעות מסלול מאתגר של 35 ק"מ. בגיל 59 הוא הישראלי המבוגר ביותר שעשה זאת. בשיחה עם ynet הוא מספר על הדרך והקשיים ועל תחושת ההישג האדירה שבכיבוש היעד הנכסף
זה לקח 13 שעות ו-38 דקות בדיוק. שחייה מאומצת ומאתגרת בתנאים לא פשוטים הדורשים חוסן פיזי ומנטלי כאחד, אך לבסוף כל אלו התגמדו לעומת תחושת ההישג האדירה.
"אין אושר גדול מזה", אומר יוסי אטינגר בהתרגשות, לאחר שביום חמישי קבע שיא חדש בגיל 59, כשהיה לישראלי המבוגר ביותר שצלח את תעלת למאנש. בתוך כך הוא היה לישראלי השלישי בסך הכול שחצה בשחייה את המסלול המאתגר.
יוסי, מורה למתמטיקה מתל אביב, הוא חובב שחייה ותיק שחי בשלוש השנים האחרונות בארה"ב עם משפחתו. הרעיון לבצע את השחייה האינטנסיבית החל להתבשל במוחו כשהצטרף למועדון שחיית מים פתוחים בסן פרנסיסקו.
"עד לפני שנה היה רק צולח ישראלי אחד שצלח את הלמאנש – איתן פרידמן, שהוא חבר מאוד טוב שלי", מספר יוסי. "כשהגעתי למועדון ראיתי שלא מעט שחיינים ביצעו את הצליחה, 38 במספר, וזה רק מהמועדון שלי. פתאום זה נראה יותר אנושי ונגיש". הוא גלגל את המחשבה בראשו לא מעט עד שלפני שנה וחצי החליט שהוא הולך על זה בכל הכוח.
תחושת הישג נדירה
אורכו של המסלול בקו אווירי הוא כ-35 קילומטרים וההכנות והאימונים לאתגר הלא פשוט היו בהתאם. "המרחק שאתה חוצה בתעלה זו כמות הקילומטראז' שאתה אמור לשחות במהלך שבוע, כחלק מההכנות לצליחה", הוא מסביר. "המון אנשים התנדבו לעזור לי. יחד בנינו תוכנית אימונים המחולקת לאימוני בריכה ואימוני ים כשאימוני הים מתחלקים לאימונים קצרים, כשעתיים שחייה ולשחייה הולכת ומתארכת - כדי להרגיל את הגוף לשהות מתמשכת במים ולטמפרטורה. יש משהו בשחייה ארוכה - קורה לנו משהו שם בתוך הסיפור הזה וזה משהו שאתה חייב להתרגל אליו".
מה הגוף מרגיש לאחר שעות של שחייה?
"עובר לך הכל בראש, כל החיים, כעסים, פחדים. אתה נכנס לשחייה של כמה שעות כשזה רק אתה והמים וזה המון זמן לחשוב, בטח כשאתה צריך למצוא אנרגיה כל הזמן. אתה מתרגל איך לשים את המחשבות בצד לפחות לחלק מהזמן. זה תהליך. בשחיות הארוכות אתה צריך עזרה של אנשים, זה לא משהו שאתה יכול לעשת לבד".
חוקי צליחת הלמאנש מאוד ברורים ונוקשים. על השחיין להצטייד בבגד ים, אטמים לאוזניים, משקפת, כובע, וזהו. "זו שחייה הכי נקייה שיכולה להיות", מסביר יוסי. "יש סירה מלווה הכוללת נווט ואת הצוות שלך שעוזר לך לאכול. זו צריכת אנרגיה די גדולה. במהלך השחייה שלי עצרתי לאכול כל חצי שעה: זורקים לך למים בקבוק קשור לחבל כי אסור לך לגעת בכלום ואסור שכלום ייגע בך. 30 שניות ואתה ממשיך לשחות".
איך הייתה ההרגשה בנקודת בסיום?
"ארבע השעות האחרונות היו לא פשוטות. ים מאוד לא פשוט. לפי החוקים על מנת לסיים את הצליחה באופן רשמי עליך לעמוד כשכל הגוף שלך מחוץ למים. מצאתי את עצמי זוחל על גחוני באיזשהו שלב רק כדי לחפש איזשהו סלע לעמוד עליו וכשעשיתי את זה האושר היה צרוף. עמדתי שם על הסלע הזה ופשוט לא יכולתי לרדת.
"היו לי מעט מאוד רגעים בחיים בהם הרגשתי מן תחושת הישג נקייה כזאת, משהו שאתה יודע שחלמת עליו עם המון ספקות והמון פחדים ועבדת קשה עבור לאורך כל הדרך. כל זה לא היה יכול להתקיים אלמלא הצוות שלי, שתמך בי לאורך כל הדרך".
רוצים לתרגל שחייה במים פתוחים בבריכה? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
