תיירים וולקאם! הפכתי לשגרירת ישראל בטינדר
מבלי שתכננתי, הפכתי די מהר להיות הפנים של מדינת ישראל, שגרירת כבוד של במבה, ביסלי וחומוס, ושרת חוץ מצטיינת. מרגע שפתחתי את החשבון, בכל יום ממוצע מספר ההתאמות שלי עם גברים שבתעודת הזהות שלהם לא כתוב ישראל כמקום הלידה, הלך ותפח. היה שם הכול מהכול, וזו הייתה פשוט חגיגה לעיניים (ולא רק)
אני מודה, ענבל של לפני כמה שנים או אפילו כמה חודשים לא הייתה פותחת חשבון בטינדר, גם אם הייתם מבטיחים לה שבראד פיט בכבודו ובעצמו מחפש בלילות טרופי שינה מישהי שתבוא לעשות לו נעים באיברים. אבל כמו שבכל מוצאי שבת יש רכבת שלא מתפקדת, כך גם ההתעקשות שלי להימנע מהפלטפורמה הזו החליטה לאחרונה לבצע עצירת חירום, ומצאתי את עצמי פותחת חשבון, תוך כדי שאני נשבעת לעצמי לבוא עם ראש פתוח ולתת לזה צ'אנס אמיתי.
להפתעתי הרבה, למרות התדמית הפרועה וההוללת של הפלטפורמה הזו, גיליתי די מהר שדווקא היצע הבחורים האיכותיים ששווים סווייפ ימינה מכובד בהחלט. אבל זו אפילו לא הייתה ההפתעה הגדולה מכולן: איכשהו ומבלי שתכננתי, הפכתי די מהר להיות הפנים של מדינת ישראל, שגרירת כבוד של במבה, ביסלי וחומוס, ושרת חוץ מצטיינת. מרגע שפתחתי את החשבון, בכל יום ממוצע מספר ההתאמות שלי עם גברים שבתעודת הזהות שלהם לא כתוב ישראל כמקום הלידה, הלך ותפח. ארה"ב, בריטניה, גרמניה, שוויץ, אוסטרליה, ניו זילנד - וזו רק רשימה חלקית. האינבוקס שלי נראה כמו קמפיין לבנטון: בלונדינים, שחומים, ג'ינג'ים ואפילו איזה סלב לרגע. היה שם הכול מהכול, וזו הייתה פשוט חגיגה לעיניים (ולא רק).
וכן, נשמות טובות, אני יודעת מה הלשון שלכם כבר ממהרת לצקצק והאצבעות שלכם לתקתק: "אויש, תנוחי ותנחיתי מהר את המסוק שלך בכניסה לאולם של הסרט בו את חיה. הם תיירים שמחפשים לעשות כיף, עושים סווייפ לעשרות בחורות, מחפשים סטוץ או אפילו כמה ללילה ואין להם שום כוונה רצינית להתחייב אלייך" - ואני אומרת נו ו...?
אם כתוב בתעודת הזהות "אני ישראלי", זה אומר שהם צדיקים שמגיעים עם רב, טבעת ומוטות חופה בילט-אין? אוגוסט אוטוטו פה, "לאב איז אין דה אייר", פלרטוט אפשר לעשות ביותר משפה אחת והורמונים, רבותיי, ממש לא מפלים בין דרכון לדרכון. בתרחיש הגרוע: מדובר בדוש תוצרת חוץ. בתרחיש היותר אופטימי: את נוגעת בחו"ל וטסה אל-על, בלי שכף רגלך תדרוך בשדה התעופה. רוצים דוגמאות? בבקשה.
הגולש הגרמני
ראשון הגיע סטפן, וכן, השם שלו לא סתם מתגלגל בצורה כזו סקסית על הלשון, הוא באמת היה מסוקס להפליא. כל כך מסוקס עד שהדבר הראשון שעשיתי היה לגייס את כל חושיי העיתונאיים ולבצע עליו תחקיר רשת מקיף, רק כדי לוודא שהוא לא פרופיל מזויף. לא ייתכן הרי שהכפיל של אלכסנדר סקרסגארד (השחקן השוודי הסקסי שכיכב ב"דם אמיתי" ו"שקרים קטנים גדולים", אם טרם התוודעתם לפלא הגנטי הזה) רק בגרסה הגרמנית שלו, גבוה, עיני קרח כחולות, שיניים בוהקות ומבט של "בואי אעשה לך גוטן מורגן כל מורגן", יחפש "אהבה" בטינדר, ובטח שאין מצב שיתבלבל לחשוב שאני היידי קלום (או אפילו היידי בת ההרים) ויעצור דווקא בפרופיל שלי.
אז גיגלתי וגם תחקרתי אותו, ובסוף אפילו הצלחתי להוציא ממנו סלפי שצילם בזמן אמת, כך שידעתי שיש מצב שהוא הרבה דברים, אבל מזויף הוא לא. סטפן, מצידו, הכריז שהוא מאוהב כבר אחרי עשר דקות וביקש להיפגש איתי כי אני "ישראלית סקסית" והוא צריך מדריכה. כן, מסתבר שסטפן המיר את המילקי של ברלין בחופים של פלורידה לעשור, ועכשיו כשנגמרה לו הוויזה החליט לעצור לביקור קצר דווקא בישראל.
כראוי לגולש, מיד דאגתי לצייד את סטפן במסלול של מיטב החופים, הסברתי לו בדיוק איפה לנגב חומוס, ואפילו שדרגתי אותו בכמה טיפים חיוניים על איך להתמקח על מחירים ולברוח ממדוזות, ולמה הוא חייב לטעום עמבה ואת אחותה הצהובה במבה. אחרי כמה ימים ומבלי שנפגשנו מחוץ לעולם הווירטואלי (מסיבות כאלו ואחרות), סטפן הלוהט חזר לגרמניה שזוף ושמנמן יותר (או כך לפחות הוא סיכם את ביקורו), אבל דאג לשמור על קשר גם שבועות אחרי ולהודות לי על שדרוג החוויה הראשונה שלו בישראל.
החייל האמריקאי הגיבור
אחריו הגיע החייל האמריקאי עם הצל"ש שלחם באפגניסטן, וכן, גם הוא היה אמיתי לחלוטין (וגם עניין הצל"ש. בדקתי ברשת!). הוא דווקא הזכיר יותר דמות מסיפורי אלף לילה ולילה: גבוה, שרירי, שחום ובנוי היטב, בדיוק כמו שאתם יכולים לתאר חייל קומנדו אמיץ. הוא היה כבר לקראת סוף הטיול שלו בארץ, אז הספיק לצבור לא מעט קילומטרים וחוויות, אבל עדיין מצאתי את עצמי משמשת לו מדריכת טיולים וירטואלית, ממליצה לו על מסלולים, מתבלת באנקדוטות וסיפורים על התרבות וההיסטוריה מאחורי המקומות, מגלה לו סודות על פינות חמד נסתרות שתיירים פחות מכירים, ומשכנעת אותו שכמי שהצהיר על עצמו כמכור לנוטלה, הוא חייב לבגוד בה פעם אחת ולנסות גם את שוקולד השחר.
הוא, מצידו, הפך אותי לסוג של סירי ולקח אותי לטיולים איתו באופן וירטואלי, כשהוא מקפיד לשלוח לי תמונות משעשעות שלו משלל אתרים בארץ, כולל תמונה מתבקשת בכותל וסלפי עם גמל. השיחות איתו היו כיפיות וזרמו כל כך בטבעיות, שבאמת ניסינו למצוא את הזמן והמקום להשחיל איזו פגישה פנים מול פנים לפני שיטוס חזרה לארה"ב, אבל בום! מרפי הגיע. רגע לפני שהיינו אמורים להיפגש להליכה ספונטנית על חוף הים, עשיתי ספונג'ה כמו סינדרלה, החלקתי, שברתי עצם בכף הרגל וכך פספסתי פגישה עם מי שיכול היה להיות פרינס צ'רמינג שלי.
לא חשבתי, לא פיללתי ולא תיארתי שהחיפוש שלי אחר אהבה יוביל אותי בסופו של דבר להיות דוברת/שגרירה של מדינתנו הקטנה, אבל נסתרות הן דרכיו של קופידון. בינתיים זה כיף, זה שונה וזה בהחלט סוג של קינוח מרענן לקיץ שחון. ישראל מתייבשת? לא במשמרת שלי. אז נכון, אהבה לצערי עדיין לא מצאתי לא בארץ ולא בחו"ל, אבל עזרתי להרים את הדגל לפחות לחצי התורן. עכשיו רק נותר לי לבדוק האם זה נחשב לימי מילואים, והאם מגיעות לי הטבות מס ממשרד החוץ. איך אומרים בפייסבוק? אעדכן.
