אריתריאה: הצבא יפסיק לגייס חיילים לכל החיים?
האם המדינה המסוגרת, "צפון קוריאה של אפריקה", בדרך לשינוי היסטורי? על רקע סיום מצב המלחמה עם אתיופיה קיבלו מתגייסים טריים הודעה שישוחררו אחרי שנה וחצי. עד כה אילצה אריתריאה את הגברים להתגייס לזמן בלתי מוגבל, ולכן אלפי צעירים ברחו ממנה מדי שנה – גם לישראל
המחזור האחרון של המתגייסים לשירות לאומי בצבא אריתריאה קיבל הודעה שהשירות של המתגייסים החדשים יימשך לא יותר מ-18 חודשים. כך דיווחה היום (ב') סוכנות הידיעות רויטרס מפי קרובי משפחה של המתגייסים החדשים. עם זאת, אריתריאה סירבה לאשר רשמית את הדיווח.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אריתריאים מחו בת"א: "זה לא שלום אמיתי"
הדיווח מעורר את התקווה שאריתריאה עומדת לשים קץ למדיניות שלה שבמסגרתה אזרחים המחויבים להתגייס לצבא מוכרחים להישאר בו לתקופה בלתי מוגבלת – לעתים גם שנים ארוכות. מדיניות הגיוס לזמן בלתי מוגבל היא אחד הגורמים המרכזיים לכך שמדי שנה בורחים אלפי גברים צעירים מאריתריאה ומבקשים מקלט במדינות אחרות – בהן ישראל. עם זאת, גם אם יינתן בסופו של דבר אישור רשמי לכך שהגיוס לזמן בלתי מוגבל ייפסק, יש לזכור שהמשטר באריתריאה מואשם בשורה ארוכה של הפרות של זכויות אדם, והגיוס לזמן בלתי מוגבל הוא רק אחת מהן.
אריתריאה, שיצאה לעצמאות מאתיופיה ב-1993, קבעה ב-1995 כי גברים בני 50-18 יחויבו בשירות לאומי בן 18 חודשים. השירות כולל שישה חודשים של אימון צבאי ולאחר מכן שנה של עבודה במיזמי פיתוח. אלא שבפועל, מאז פרוץ המלחמה בין אריתריאה לאתיופיה בשנת 1998 נקטה אריתריאה מדיניות שבמסגרתה השירות הוא לתקופה בלתי מוגבלת. גם החתימה על הסכם הפסקת אש עם אתיופיה בשנת 2000 לא הובילה לשינוי במדיניות.
ארגוני זכויות אדם ומדינות במערב מתחו לאורך השנים ביקורת קשה על אריתריאה, ואמרו כי הגיוס לתקופה בלתי מוגבלת הוא למעשה הפיכת הגברים האריתריאים לעבדים לכל דבר. רבים מהצעירים באריתריאה מעדיפים לכן להסתכן ולצאת למסע המפרך דרך מדבר סהרה והים התיכון אל אירופה, ושם מבקשים מקלט מדיני. באירופה יש כיום עשרות אלפי אריתריאים, והם אחת מקהילות הפליטים והמהגרים הגדולות ביותר ביבשת. המוני אריתריאים הגיעו כמובן במרוצת השנים גם לישראל.
ההודעה לכאורה על כך שתקופת השירות של המגויסים הטריים תימשך לא יותר מ-18 חודשים ניתנה בטקס השבעה של מתגייסים ב-13 ביולי. היא מגיעה כשברקע ההפשרה המהירה והדרמטית ביחסים בין אתיופיה לאריתריאה: בתחילת החודש ביקר ראש ממשלת אתיופיה החדש אבי אחמד באריתריאה, ואחר כך ביקר הרודן האריתריאי איסאייס אפוורקי באתיופיה. אתיופיה הודיעה שתכבד מעתה את הסדר השלום שהושג בתחילת העשור הקודם, שתי המדינות הכריזו כי יפתחו שגרירות זו אצל זו – וגם קווי הטלפון בין השתיים חוברו כך שכעת יכולים חברים ובני משפחה שהופרדו לשוב ולשוחח זה עם זה.
בן משפחה של אחד המתגייסים סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הם קיבלו הודעה שהשירות שלהם יסתיים אחרי 18 חודשים "משום שהדינמיקה השתנתה". שר ההסברה של אריתריאה סירב להגיב על הדברים, אבל אמר כי טרם נמסרה הודעה רשמית כלשהי על כך. הוא הדגיש גם כי ההתקרבות בין אתיופיה לאריתריאה, גם אם מהירה, עדיין נמצאת בראשית. "הודעות על מדיניות בעניינים משמעותיים כל כך נעשות רק בערוצים הרשמיים שלנו, וזה טרם נעשה", הדגיש.
בשבועות האחרונים הזהירו מבקשי מקלט אריתריאים בישראל שלא להתפתות להאמין לרודן האריתריאי ששינוי אכן מגיע לארצו. בשבוע שעבר הפגינו מבקשי מקלט מאריתריאה מול שגרירות אתיופיה בתל-אביב וטענו כי השלום עם הרודן אינו שלום אמיתי: "מבחינתנו אין הסכם", אמרו, "הנשיא שלנו מזלזל בעם, עיתונאים ופוליטיקאים עדיין כלואים".
לפנייה לכתב/ת 
