המנופאי שהפך למנהל, המפוטרת שתנאיה השתפרו
כמעט כולם יודעים שמי שמפוטר זכאי לדמי אבטלה. אבל הרבה פחות אנשים יודעים שמי שעובד ב"מקצוע שוחק", בדרך כלל כזה שכרוכה בו עבודה פיזית מאומצת, זכאי אחרי מספר שנים להכשרה על חשבון המדינה שתאפשר לו שדרוג מקצועי. שלושה אנשים שהמציאו את עצמם מחדש מספרים כיצד זה קרה
בשיתוף קרן מעגלים
"במשך 34 שנים עבדתי באותו תפקיד: הייתי מנופאי במפעל כימיקלים לישראל בים המלח, ועסקתי כל הזמן בהפעלת ציוד מכני כבד. מצד אחד, הייתי כבר שחוק מהעבודה שלא השתנתה כל כך הרבה שנים. מצד שני, היה לי ברור שאני רוצה להישאר בחברה ולמצוא תפקיד אחר" – כך מספר איברהים אל דדע (60), תושב כסייפה.
המנופאי שהפך למנהל
עם הסיפור של איברהים מזדהים בוודאי רבים. תופעת השחיקה בעבודה היא אחד מהנושאים המרכזיים שאיתם נאלצים להתמודד אלפי מועסקים וארגונים מדי שנה. כל אחד מאיתנו רוצה להגיע למקום העבודה שלו כשהוא מלא אנרגיה ורצון לתרום ולהשפיע, וכל מעסיק חולם בוודאי על עובדים בעלי מוטיבציה ומוסר עבודה גבוה, שאין צורך להניע אותם לפעול. אך בפועל, כך יעידו עובדים ומעסיקים רבים - המצב בשטח רחוק מלהיות כזה.
איברהים החל לברר מה האפשרויות שעומדות בפניו לקידום בתוך הארגון, וגילה כי העובדה שהיה כל כך הרבה שנים באותה עמדה יוצרת מעין תקרת זכוכית. כשהחל לברר היכן הוא יכול להעשיר את קורות החיים ואת היכולות שלו, הציעו לו לפנות ל"קרן מעגלים".
"התחלתי לברר את הנושא והבנתי שהקרן מממנת קורסים בחינם לאנשים מעל גיל 50", הוא משחזר, "ידעתי שזה הזמן וזה המקום שלי להתקדם, ונרשמתי לקורס ניהול פרויקטים". במימון הקרן עבר איברהים קורס שנמשך כחצי שנה, ובסיומו קודם לתפקיד ניהולי במפעל.
"אני ממש מרוצה מהשינוי. התפקיד החדש הרבה יותר מאתגר. אוכל גם לעסוק בתחום החדש אחרי היציאה לפנסיה. למדתי המון דברים חדשים בקורס בנושאי חוקים, נהלים, ניהול חשבונות. אני ממליץ לעוד עובדים לעשות קורסים ולהתקדם", הוא מסכם בסיפוק.
"קרן מעגלים" הוקמה לפני כשבע שנים כדי להתמודד עם הסוגיה המורכבת של שחיקה בעבודה. מי שעומדים מאחוריה הם הממשלה, הארגונים הכלכליים וההסתדרות, שרצו לתת מענה לעשרות אלפי עובדים שעובדים במשך שנים במקצועות פיזיים, מעייפים ולרוב מונוטוניים. מאז הקמתה של הקרן יצאו יותר מ־23 אלף עובדים להכשרות שונות במימונה המלא. הקורסים שאותם עברו סייעו להם לשדרג את תפקידיהם במקומות העבודה שבהם הם מועסקים מזה שנים ארוכות, או למצוא עבודה חדשה שהולמת את הכישורים שרכשו.
מקופאית מפוטרת להנהלת חשבונות
רבקה ויסוצקי (57) היא דוגמה מצוינת לאפשרויות הגלומות בפרויקט. "עבדתי כקופאית ראשית ב'מגה' במשך תשע שנים, ואז החלה הקריסה הכלכלית של החברה", היא מספרת. "במהלך החיפושים אחרי העבודה הבאה, נחשפתי ל'קרן מעגלים' ולהכשרות שהם מציעים. הם נתנו לי הזדמנות ללמוד במימון שלהם הנהלת חשבונות. עוד לפני שסיימתי את הלימודים - התחלתי לעבוד. אני מועסקת כבר שנתיים בחברה חדשה ומרוצה מאוד".
רבקה, ילידת ארגנטינה, מברכת על ההזדמנות שניתנה לה ללמוד, להתפתח ו"לעשות לימונדה מהלימונים" – לנצל את איום הפיטורים לשדרוג מקצועי. "זה פשוט מעולה שיש הזדמנות שנייה להצליח. שמחתי מאוד ללמוד ולהשתלב מחדש בשוק העבודה", היא מסמכת.
המנהלת של רבקה בחברת פיקוק מחשבים 1986 בע"מ בכפר־סבא, מיכל פיק, מוצאת יתרון גדול בהעסקת עובדים מבוגרים. "לקלוט עובדים מבוגרים ולעבוד איתם זה נהדר. רבקה היא עובדת מעולה ומצטיינת. עובד מבוגר הוא אחראי יותר, לא ממהר לילדים קטנים הביתה, וגם לא עוזב אותי מחר לטובת מקום אחר. למבוגרים יש יתרונות רבים לעומת עובדים צעירים", היא טוענת.
קורסים מקצועיים במימון המדינה
אחת ממטרותיה העיקריות של הקרן היא לאתר באמצעות המעסיקים את אותם עובדים שמועסקים בתנאי עבודה אשר עלולים לגרום להם לשחיקה ברמה האישית, המקצועית והארגונית. כך, במימון מלא של הקרן, יכולים המעסיקים להעניק לעובדיהם השחוקים אופק תעסוקתי: קורסים מקצועיים, כלים עדכניים, למעשה גם תקווה חדשה, ולקדם את תרומתם למקום העבודה שבו הם מועסקים, או למקום חדש שבו ישתלבו. בנוסף, הקרן מעניקה גם קורסי הסבה מקצועית להכנת העובד לתרחיש של פרישה, פיטורין או שינויים ארגוניים.
מסלול נוסף שמציעה הקרן הוא "מסלול הפנסיה המגשרת", שמיועד לעובדים הנמצאים עד שנתיים לפני גיל הפרישה הפורמלי ומעוניינים בפרישה מוקדמת. המשמעות היא יציאה מוקדמת של העובד לפנסיה, קבלת משכורת בגובה מסוים במהלך תקופה זו ושמירה על רצף זכויותיו הפנסיוניות עד ליציאה כחוק לגימלאות.
יצחק כץ (66) יצא לפני כחצי שנה לפנסיה מגשרת מחברת "אסם", שבה הועסק כמלגזן 25 שנים. "עבדתי במקצוע שוחק והתאמתי מבחינת הקריטריונים. הם סייעו לי לצאת לפנסיה 14 חודשים לפני הזמן. טוב שיש תוכנית כזו שעוזרת לאנשים שעומדים לצאת לפנסיה. אהבתי את העבודה, אבל הרגשתי שאני כבר לא יכול יותר", הוא אומר.
המסלולים האמורים מיועדים לגברים בגילאי 50 עד 65, ולנשים בגילאי 50 עד שנתיים לפני גיל פרישה, בתנאי שהם הועסקו לפחות שבע שנים ב"מקצוע שוחק", או לעובדים מתחת לגיל 50 אשר צברו 20 שנות ותק במקצוע שוחק. הצבירה אינה מחייבת רצף, אלא הצטברות של השנים.
"מקצוע שוחק" יחשב ככזה אם מתקיימים לגביו לפחות שניים מהמאפיינים הבאים: עבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים באופן ממושך, עבודה הדורשת עמידה ממושכת, עבודה פיזית בתנאים אקלימיים קשים, עבודה בסביבת רעש ושחיקה בגין ירידה בשמיעה, עבודה בתנאי חום, קור או רטיבות ללא קשר לתנאי מזג האוויר, עבודה בסביבת חומרים מסוכנים או ריחות קשים, נהגים ומפעילי ציוד מכני הנדסי הנדרשים לנסיעות ממושכות, עבודה בסיכון בטיחותי גבוה, עבודה במשמרות קבועות לאורך זמן ולפחות חמש משמרות לילה בחודש, או שחיקה על בסיס קביעה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
אז לכל מי שחושב שאין ברירה אלא להישחק במקום העבודה ולהיאחז בו עד גיל הפנסיה, או לקבל כגזירה משמיים את חרב הפיטורים - מתברר שיש אלטרנטיבה. רבקה, איברהים ויצחק מוכיחים שמעבר לפינה, גם אם חצית מזמן את גיל 55, מחכים דברים טובים, ואפילו מנהלים שמאמינים בך וביכולותיך להתקדם. העולם שייך למבוגרים, כבר אמרנו?!
בשיתוף קרן מעגלים