בקשת משה ליאון נדחתה: הסרטון נגדו לא יוסר
המועמד לראשות העיר ירושלים הגיש תביעת דיבה נגד פעיל חברתי שמתח עליו ביקורת בפוסט בפייסבוק. בינתיים ביקש ליאון להסיר את הסרטון, אבל ביהמ"ש סירב: "זו תהיה פגיעה קשה בחופש הביטוי בתקופת בחירות"
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה את בקשתו של המועמד לראשות העיר וחבר המועצה משה ליאון לחייב את הפעיל החברתי יוסי סעידוב להסיר פוסט שפרסם עליו בפייסבוק. השופטת קרן מילר קבעה שליאון ישלם לו הוצאות משפט בסך 4,000 שקל, ונימקה את הדחייה בכך שהסרת הפוסט "תהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובאינטרס הציבורי בתקופה זו של מערכת בחירות".
סעידוב, פעיל חברתי מוכר בירושלים, היה בין מייסדי פארק המסילה ושימש יו"ר המינהל הקהילתי בגוננים. לפני כמה שבועות הוא פרסם סרטון בפייסבוק שבו תיאר כיצד הוגשה נגדו תלונה מצד עיריית ירושלים בחשד למרמה לאחר שחילק דפי מידע לחברי הוועדה למינהלים קהילתיים שבראשה עומד חבר המועצה ליאון.
סעידוב סיפר בסרטון שנחקר במשטרה באזהרה כאחרון העבריינים ושהתלונה נסגרה מחוסר אשמה. הוא הוסיף כי מזכיר העירייה שהגיש את התלונה עובד עבור "מטרותיו הפוליטיות המפוקפקות של ליאון, מדיניות שפוגעת בתושבי וילדי הקטמונים", וסיים את הסרטון בטענה שטרם קיבל התנצלות בגין תלונת השווא: "מבחינתי החשבון פתוח".
בתגובה הגיש ליאון תביעת דיבה נגד סעידוב על סך 100 אלף שקל, וטען כי "פרסום לשון הרע יצא תחת ידי הנתבע באמצעות פרסום פומבי, על מנת ליצר שיח שלילי במטרה להשחיר את דמותו של התובע, ככל הנראה על מנת ליצור הון פוליטי תוך ניסיון עלוב להטיל דופי בעשייתו המפוארת של התובע". בנוסף הוגשה בקשה לצו מניעה שיורה לסעידוב להסיר את הפוסט מפייסבוק.
היא מתחה ביקורת על ליאון וכתבה: "המבקש הוא איש ציבור המתמודד בימים אלו על המשרה הבכירה ביותר בעיר ירושלים. במסגרת מערכת הבחירות נעשים מטבע הדברים פרסומים רבים הנוגעים למבקש, לפועלו ולמעשיו. מאחריו שלא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה אם הפרסום הוא אמיתי אם לאו, הרי שהסרתו תהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובאינטרס הציבורי בתקופה זו של מערכת הבחירות לאפשר הבעת ביקורת חופשית על המועמדים לראשות העיר".
היא הוסיפה כי "למבקש כאיש ציבור ותיק ודאי יש אמצעים ציבוריים (כגון פרסומים מטעמו) שיאפשר לו להגיב ולהתמודד עם הפרסום שלטענתו אינו אמת ופוגע בו".
סעידוב מסר בתגובה: "מצער שליאון לא יודע להתמודד באופן ענייני עם טענות על תפקודו הלקוי ונוקט שיטות של השתקה והפחדה. לתושבי הקטמונים מגיעים הסברים מדוע שכונתם מופלית לרעה - הסברים שליאון מסרב לתת ובמקום זאת מאיים, מנסה לזרוע פחד ולהשתיק. הוא לא יצליח. ראוי שתושבי ירושלים ישאלו את עצמם אם זה האיש שראוי לעמוד בראשות העירייה".
עו"ד אסף מרציני שייצג את סעידוב מסר: "בית המשפט הדגיש את חשיבות חופש הביטוי והדיון הציבורי במעשיו של נבחר ציבור - במיוחד בתקופת בחירות. זו התקופה שבה מעשיו והחלטותיו עומדים למבחן הציבור. בסופו של יום דחה בית המשפט את הניסיון הנואל להשתיק את מרשי שהינו פעיל חברתי שרק טובת הציבור לנגד עיניו".
מטעמו של משה ליאון נמסר בתגובה: "אופן הצגת הדברים בכתבה חוטא לאמת. עיריית ירושלים, באמצעות מזכירות העירייה, בדקה ומצאה כי לא ניתן לייחס את תוכן הפרסום למר משה ליאון. באופן זה, כמתחייב על-פי דין, פנתה העירייה אל משטרת ישראל בתלונה רשמית. מר סעידוב נחקר אך לא הועמד לדין, ולאחר מכן בחר לפרסם בעמוד הפייסבוק שלו דברי בלע וגנאי נגד מר משה ליאון. למרות שנתבקש להסיר את הפרסום ולהתנצל, מר סעידוב סירב, ומשכך הוגשה תביעת לשון הרע. בית משפט השלום בירושלים קבע בהחלטתו כי אין מקום למתן צו כמבוקש, בין היתר מן הטעם לפיו טרם התבררה תביעתו של מר ליאון במלואה ולזכותו עומדת האפשרות להסיר הפרסום בדרכים נוספות, לרבות פניה למשטרת ישראל. מאחר שהתביעה נגד מר סעידוב תלויה ועומדת ואף תתברר עד תומה, לפי שעה, מר ליאון סבור כי אין מקום להעמיק את הקרע, המשרת את מתחריו שלא לצורך. התנהגותו הנפסדת של מר סעידוב, אשר תכליתה לפגוע במר ליאון באופן אישי, כחלק ממעורבותו הפוליטית של מר סעידוב מהווה מניע מובהק האסור על פי חוק. בבוא עת, לאחר בירור העובדות לאשורן, יתגלה לעין כל כי מר סעידוב כשל בלשונו ובהצהרותיו".
לפנייה לכתב/ת 
