גברים ונשים משתפים: כך ריפאנו את הלב השבור
דרור הבין שהוא לא יוכל לחזור לצאת עם נשים עד שיתחיל להשקיע ולפתח את עצמו, שלי למדה לראשונה מהו הערך שלה כאישה, מיכל החליטה לנצל את הפרידה כדי להגשים את החלום הכי גדול שלה ועדי הפכה את שברון הלב לקריירה. וגם - המחקר שמצא את הדרך שתעזור לכם להתגבר על האקסים בצורה מהירה מתמיד
בהמשך השתמשתי בכתיבה כדי לרפא את לבי השבור, וכמו תהליך הכתיבה, גם ההתגברות עצמה לקחה לי זמן. אין ספק שהייתי מעדיפה להחליף את ארבע השנים האלה בחצי שנה של באסה, לו היו לי את הכלים לעשות זאת נכון. מחקר שפורסם במגזין Time חושף שנמצאה הדרך הטובה ביותר להתגבר על לב שבור: זה נקרא 'אסטרטגיית הרגולציה', וכמו בשיטות להורדה במשקל או הפסקת עישון סיגריות, גם השיטה הזו מושתתת על הניסיון לשלוט במחשבות שלנו בכל רגע נתון אבל במיוחד כשאנחנו חושבים יותר מדי על האהבה שברחה לנו מבין האצבעות.
המחקר נערך באוניברסיטת מיזורי ובו לקחו קבוצה של אנשים בני 20-37 שהיו במערכת יחסים מעל שנתיים וחצי, שהסתיימה ממש לאחרונה. החוקרים הציגו בפני הפרודים הטריים ארבע שיטות קוגניטיביות שונות המגיעות מעולם האימון האישי, כדי לבחון איזו שיטה עוזרת להם להתגבר על הפרידה בצורה הטובה ביותר.
בשיטה הראשונה הנחקרים התבקשו לכתוב את כל התכונות הרעות שהם מצאו בבן או בת הזוג שלהם לשעבר. פרקטיקה זו מתבססת על העובדה שרובנו נוטים לפאר את האקס שלנו בדיעבד. אנו עושים זאת ממקום של געגוע ונוסטלגיה, דבר שגורם לנו להמשיך לחשוב עליו או עליה ולרצות להיות איתם בקשר. החוקרים יצאו מנקודת הנחה שעל ידי שימת דגש מיוחד דווקא על התכונות השליליות של האקס, אנחנו יכולים לרכך את עוצמת הפגיעה והגעגוע.
בשיטה השנייה הנחקרים התבקשו להקריא שורה של משפטים חיוביים ומעודדים בסגנון: "זה בסדר להמשיך לאהוב מישהו, גם אם אנחנו כבר לא זוג". שיטה זו, על פי החוקרים, נועדה להכיל את הרגשות השונים שעולים, במקום להילחם או להתנגד להם. השיטה השלישית הייתה בגדר הסחת דעת - החוקרים הורו לנחקרים לחשוב מחשבות חיוביות שלא קשורות באקס, בכל פעם שהם נזכרים בפרידה הכואבת. לבסוף הייתה גם שיטה רביעית שבה ביקשו מהנחקרים לא לחשוב על שום דבר מיוחד כשעולה להם מחשבה על האקס.
אחר כך הציגו החוקרים בפני הנחקרים תמונה אמיתית (לא דיגיטלית) של האקס שלהם, ובחנו את תגובתם אליה באמצעות אלקטרודות המחוברות למוח. הם גם בדקו איך הנחקרים מרגישים לגבי האקס שלהם לפני ואחרי שהתרגילים ניתנו להם על ידי שאלון מיוחד. על פי תוצאות המחקר, התרגילים הורידו בצורה משמעותית את התגובה הרגשית השלילית שלהם לתמונה של האקס. המחקר מוכיח שכמו כל דבר בחיים, גם התגברות על לב שבור לוקחת זמן, אבל שבהחלט יש לנו את היכולת לקצר את התהליך דרך כיוון המחשבות שלנו למקום אחר. ואם רק נעשה את אחד משלושת הדברים הללו, קבעו החוקרים, יש סיכוי גבוה שנוכל להתגבר על האקס מהר משנדמה לנו.
במקום להתבאס, התחלתי לפתח את עצמי ולגדול
ואם המדע לא מספיק לכם, דיברתי עם כמה אנשים שעברו פרידה קשה בחייהם ומצאו דרכים יצירתיות שעזרו להם להתגבר על הלב השבור. דרור (39) העסיק את עצמו כדי שלא יהיה לו זמן לחשוב על הפרידה: "סיימתי קשר של חמש שנים בפרידה קשה וכואבת עם המון מטענים. כשהתחלתי לצאת עם בחורות אחרות זה היה די זוועה - הייתי מרוסק מבפנים, והייתי ממש דייט גרוע. כמובן שאף אחת לא רצתה להיות ריבאונד, וזה היה די מייאש ומתסכל. הרגשתי שאין לי מה להציע, וכנראה גם אין לי מה לחפש. במקום להתבאס ולהיכנס לדיכאון, התחלתי לעשות דברים חדשים, לפתח את עצמי ולגדול".
"קראתי ספרים, עשיתי ספורט, הלכתי ללמוד מוזיקה ב'רימון', התחלתי להופיע קצת פה ושם, הצטרפתי להרכב, והתחלתי לעבוד על אלבום מקורי משל עצמי. יום אחד הלכתי עם חבר לשיעור ניסיון של אקרו-יוגה, והתמכרתי לזה לגמרי! היום אני מנסה לשלב את כל התחביבים שלי ביחד עם העבודה, ולפעמים מרוב שעסוקים בדברים שאוהבים, כבר אין זמן לחשוב על מה שאין וחסר. ההרגשה היא יותר שלמה, ולומדים גם מהי אהבה עצמית ולהעריך את מה שיש".
פתאום הבנתי ששכחתי מעצמי
שלי (29) השתמשה בפרידה כדי לחזור לאהוב ולהעריך את עצמה. "בפרידה הכי קשה של החיים שלי וממש רגע לפני שיגעון ותרופות, לקחתי את הדברים וטסתי לבד לחו"ל ופשוט טיילתי לבד בשביל להירגע ולצאת רגע מהתמונה. זה ממש איפס אותי ופתאום הבנתי ששכחתי מעצמי ביחסים! אחרי שחזרתי עשיתי שינוי של 180 מעלות - התחלתי להתאמן וללמוד דברים שמעניינים אותי, מחקתי אנשים שלא עשו לי טוב והתחלתי ממש לטפל בעצמי גם נפשית וגם פיזית. את כל האנרגיות שהוצאתי במערכת יחסים התחלתי להוציא על עצמי, אבל באמת".
"נקודת השינוי הייתה כשהייתי בוונציה ועמדתי על איזה גשר, אחרי שאכלתי ושתיתי קצת יין. משהו בשקיעה וברוח הנעימה שהייתה שם, יחד עם האנשים והאווירה, הזכיר לי שתמיד יש לי אותי ושחיים שלמים עוד לפניי. הבנתי שהגיע הזמן לאהוב את עצמי יותר מכולם, ובפעם הראשונה בחיי הבנתי את הערך שלי".
הפרידה הייתה הזדמנות לטוס ולהגשים את החלום
מיכל (23) עשתה בעקבות הפרידה שלה את מה שהיא תמיד רצתה לעשות: "אחרי הפרידה הכואבת שעברתי הלכתי להגשים את החלום הכי גדול שלי, כי לא היה לי יותר מה להפסיד. עוד לא הגעתי ליעד הסופי שהצבתי לעצמי, אבל אני בדרך. החלום שלי תמיד היה לרקוד ב'מילניום' שזה סטודיו ממש נחשב של רקדנים בלוס אנג'לס, והנה, אני כרגע במסע באמריקה כדי ללמוד על עצמי ובקרוב גם אגיע למילניום, התחנה הסופית שלי".
כתבתי את מד הכאב שלי מדי בוקר
גם רותם (27) החליטה לטוס לחו"ל כדי להתגבר על האקס ועברה שם חתיכת מסע: "לאחר מספר חודשים עם האדם שהייתי בטוחה שיהיה אב ילדיי, הוא קם בוקר אחד על רגל שמאל ופשוט החליט לסיים את זה. התקשרתי לחברה טובה והודעתי לה שאנחנו טסות. אחרי חמש שעות הגענו לשדה כשאני בוכייה. לא חסכתי מאף אדם שאני כרגע בחורה עם לב שבור. בדרך קניתי מחברת ועט, כי אימא שלי טענה שיגיע היום בו זה יהיה מאחוריי ואצחק על זה, אז הרגשתי צורך לתעד את הרגעים".
"את הטיסה העברתי כשחברה מחזיקה אותי לא ללכת לעשן בשירותים, ולסירוגין נרדמתי והתעוררתי בוכה. הגענו לפריז ושם העברתי ימים של בלבול, בכי ותחושת אובדן רצינית ולא פרופורציונלית בעליל, מלווה בהתקפי חרדה קלים. כל בוקר, צהריים וערב כתבתי במחברת את מד הכאב ואת התחושות וזה ממש עזר לי".
הפרידה הפכה לעסק ריקוד מצליח
ולסיום, עדי רובין הצליחה להתגבר על פרידה קשה והפכה את הדרך שלה לעסק: "נפרדתי מהחבר בגיל 21, פרידה שבלי לשים לב גרמה לי לאבד 10 קילו ממשקלי, יחד עם עוד תופעות רגשיות שהגיעו אחר כך, ביניהן אובדן תחושת הרגשות בגוף. כשנפרדנו, פחדתי שיהיה לי מלא זמן ריק, ומה שקרה היה ההפך הגמור - לפני שהייתי מתחילה שבוע כבר היומן היה מלא".
"גם נסעתי לאילת לבד ובלי טלפון כדי לקבל קצת שקט, ושם פגשתי חבר'ה שהגיעו לשם מפרו, וישבו על החוף. הם הזמינו אותי לבוא לפסטיבל לטיני שבדיוק נערך שם, והחלטתי להצטרף אליהם. הוקסמתי מזה שריקודי זוגות ספונטניים ברחבה נראו כמו כוריאוגרפיה מושלמת".
"הדינמיקה בין הגבר לאישה, המתח בין הידיים, הדיאלוג של הגוף והתקשורת מאוד הקסימו אותי. בחלק מהריקוד אפשר לראות שהגבר מוביל אבל בלי מגע. זה התחבר לי לנוכחות שלי בקשר, לזה שאנחנו ביחד אבל כל אחד הוא ישות נפרדת".
"למעשה, כל מערכת היחסים שלי עם עצמי ובהתאמה עם גברים השתקפה לי שם. ואז התחילה העבודה - העבודה של לחזור אל עצמי, לחזור לגוף, לחזור להרגיש. יש לי ממש אבני דרך שאני זוכרת, כמו מתי חזרתי להרגיש לראשונה כל מיני רגשות ספציפיים. היום אני מלמדת ריקודי זוגות בגישה טנטרית שמתעסקת בחיבורים האלה ממש - החיבורים לעצמי, לפרטנר, למוזיקה וליצירה המשותפת".
