עלייתה (ונפילתה) של מכבי ת"א / מליניאק

"לנצח זה מקצוע" הוא ספר חדש שהוצאתי לאור בשבוע שעבר, ופרק נרחב עוסק בניתוח ההצלחות של מכבי ת"א בכדורסל בשנות ה-70-80-90. המפתח להצלחה שאין לה תקדים בעולם - 37 אליפויות ב-38 שנים, הוא היכולת לחולל ולנצל הזדמנויות.

חמש הזדמנויות ששימשו למקפצות שהרחיקו את מכבי ת"א מיתר הקבוצות פורסמו ביום שלישי. קבלו חמש מקפצות, והסבר למהפך שהתחולל ב-2007 והפיל את האימפריה לעשר שנים רעות מקצועית וכלכלית.

הזדמנות 6

הרבה תמורה לאגרה

הצעד הראשון שנוקטים מורדים שמבצעים הפיכה במדינת עולם שלישי הוא השתלטות על אולפני הרדיו והטלוויזיה, מכבי ת"א שלטה בטלוויזיה הישראלית בלי הפיכה. קשה להעריך כמה שוות זכויות שידור בשוק שאין בו תחרות, אבל בשנות ה-70 וה-80 קבוצות הסכימו שישדרו אותן בחינם רק שיוכלו למכור שלטי פרסומת במגרש.

משחק גביע אירופה הראשון שודר ב-24.11.70 מאולם "נעמן" והמחיר ששולם עבור זכויות השידור היה אפס. בעונת הזכייה בגביע אירופה (1977) הטלוויזיה הישראלית שילמה למכבי ת"א 7,000 דולר ונקבע תקדים: בניגוד לתקנות רשות השידור, התירו למכבי לשחק בגופיות שעליהן פרסומת! מחיר זכויות השידור טיפס בהדרגה עד 35 אלף דולר בעונת 1985/86, ובתחילת שנות ה-90 נכנס ערוץ הספורט למשחק והמחיר זינק למיליון דולר פלוס.

מונופול על הטלוויזיה. שמעון מזרחי(צילום: ראובן שוורץ)

בשנת 2005 הורה בית המשפט בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע, לחשוף את המספרים: מ-1999 קיבלה הקבוצה מרשות השידור כ-26 מיליון דולר, שהיו שווים בערך ל 120 מיליון שקל! לא כולל הכנסה מחסויות ששודרו במהלך המשחקים, שרשות השידור בצעד חסר תקדים ויתרה עליהם. מחיר השיא נקבע ביוני 2000 בפגישה במסעדת "האיטלקייה הקטנה" ברחוב מונטיפיורי בת"א. אורי פורת סיכם עם שמעון מזרחי והמנכ"ל אמי אשל על 6.6 מיליון דולר לעונה, ו-7.1 מיליון דולר לעונה שאחריה.

יואש אלרואי, מנהל מחלקת הספורט בערוץ הראשון, זוכר שפורת יצא מהפגישה חיוור ומלמל: "יואש, כמה כסף אנחנו הולכים לשלם. מה יהיה?". האגרה ששילמנו כולנו שימשה, בין היתר, לרכישת רוב השחקנים הישראלים הבכירים, חלקם נרכשו רק כדי להחליש את היריבות. תארו לעצמכם שהערוץ הראשון היה משדר רק את שלמה ארצי או בית"ר ירושלים.

הזדמנות 7

המתאזרחים

מגיפת המתאזרחים התחילה דווקא בהפועל ת"א. שיחקתי שם בסוף שנות ה-60 עם לארי זולוט ואייבן לישינסקי, שהיו ספק יהודים. מכבי שיכללה את השיטה עם אולסי פרי, כבוד הרב ארל וויליאמס, ג'ים בוטרייט ועוד. הבעיה שהאירופים למדו מהר והפכו את אריאל מקדונלד למקדוני, ריקי היקמן לגיאורגי וטיילור רוצ'סטי למונטנגרי. קבוצות ישראליות נפגעות מהשיטה שהן עצמן המציאו, אבל עד שאירופה התעוררה מכבי תל אביב זכתה בשני גביעי אירופה לאלופות (ב-77 וב-81), ונבחרת ישראל סיימה במקום השני באליפות אירופה ב-1979.

הטרגדיה האמיתית: יהודים כשרים כטל ברודי, סטיב קפלן, בארי לייבוביץ' ולו סילבר נכרכו באותה קטגוריית "מתאזרחים" עם ארל וויליאמס. היטיב לסכם אלכסנדר גומלסקי מאמנה של צסק"א מוסקבה, שקונן לאחר ההפסד למכבי ת"א בווירטון 77': "קבוצה מאסיה עם שחקנים מאמריקה לוקחת את גביע אירופה".

הזדמנות 8

הרחבת היכל הספורט: שני מיליון דולר מתאי הכבוד

כשהיכל הספורט ביד אליהו נחנך ב-1963 הוא הכיל רק 5,000 מקומות ישיבה. גם לאחר ההרחבה ב-1972 ל-10,000 מקומות, ההיכל היה צר מלהכיל את אלפי האוהדים. ב-2007 ההיכל הורחב שוב ל-11,700 והדרך היחידה להגדיל את ההכנסות הייתה הוספת 24 תאי צפייה. דמי השכירות שמכבי שילמה להיכל עלו מ-300 אלף שקל ל-600 אלף דולר לעונה, אבל השכרת תאי הצפייה מכניסה כשני מיליון דולר בעונה. Win-Win!

24 תאי צפייה התווספו. היכל מנורה מבטחים(צילום: עוז מועלם)

מי שיצא לא טוב מהפרויקט הייתה מועצת ההימורים שמימנה כ-25 מתוך 125 מיליון שקל תקציב ההרחבה. בדו"ח מבקר המדינה (2003) מצוין ש"פרויקט העשור" שיזם בספטמבר 2002 יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט יום טוב סמיה, היה אמור לכלול במקור חמישה אצטדיוני כדורגל, אולם כדורסל בחצור הגלילית ובריכת שחייה אולימפית בווינגייט. במרץ 2003 נכלל לפתע ב"פרויקט העשור" גם היכל יד אליהו...

הזדמנות 9

מתוק לי עם "עלית"

מכבי ת"א הייתה הראשונה שהוסיפה לשמה את שם הספונסר. התקנון אסר על צירוף שם הספונסר לשם הקבוצה, אבל במסגרת היחסים עם התקשורת, השם שהופיע בעיתונים היה מכבי "עלית" ת"א וזה מה שחשוב. עד לשנת 2000 שמעון מזרחי ואריה ברנוביץ' היו נפגשים עם נציגי "עלית" בלובי של מלון "הילטון" פעם בשנה וסוגרים הסכם אימוץ.

הסכום היה חסוי עד ש"עלית" הפכה ב-1973 לחברה ציבורית, ומאז שדייוויד פדרמן רכש אותה עם משקיעים נוספים ב-1986, הסכומים די התאימו את עצמם לצורכי הקבוצה. ב-1997 קנתה משפחת שטראוס את "עלית" והגבילה את סכומי האימוץ, עד להפרדת כוחות ב-2007 שכללה גם ירידה לפסים אישיים.

הראשונה עם ספונסר על החולצה. שחקני מכבי ת"א(צילום: ראובן שוורץ)

למרות שהסכומים ששילמו "אלקטרה" ו"פוקס" נמוכים יותר, הם עדיין גבוהים משמעותית מחסויות שמקבלות קבוצות אחרות, ובנוסף יש כעשרים נותני חסות נוספים. מכבי ת"א הייתה גם הראשונה להדפיס מודעות פרסום בחוברות שמחולקות בהיכל הספורט, ומאפשרות לרכוש כרטיסי מנוי ולהעביר למועדון תרומות שנחשבות הוצאה מוכרת לצורכי מס. בקבוצות אחרות ההכנסה בקושי מכסה את הדפסת החוברות.

הזדמנות 10

הבטחת ההשתתפות ביורוליג

כשהיורוליג נוסדה בשנת 2000 מכבי ת"א לא רצתה לירוק לבאר ממנה שתתה שנים רבות, ונשארה בסופרוליג של פיב"א. אחרי עונה אחת מכבי ופנאתינייקוס ערקו ליורוליג ותם הטקס, מאז אין יותר גביע אירופה לאלופות. ההשתתפות המובטחת ביורוליג הייתה ועודנה פוליסת הביטוח של מכבי ת"א לימי סגריר, והם הגיעו בשש עונות בהן מכבי לא לקחה אליפות והמשיכה לשחק ביורוליג למרות הכישלונות במגרש. ההסכם שחוסם את אלופת ישראל, היה כנראה מה שגרם לאורי אלון להתייאש ולעזוב את הפועל ירושלים.

2007 - מהפך

קו פרשת המים שהפריד בין ההצלחות הפנומנאליות לכישלון מוחלט, היה פיטוריו של מוני פנאן ביולי 2007. איש לא הבין למה הוא פוטר, עד שב-19 באוקטובר 2009 מוני שם קץ לחייו ונפתחה תיבת פנדורה ששפכה אור על מה שקרה בחדרי החדרים של האימפריה. פנאן מימן במזומן הוצאות של הקבוצה בארץ ובחו"ל, פרט לשחקנים צ'קים, מימן להם בילויים, המועדון מימן למקורבת לפנאן רכב צמוד ומשכורת חודשית בגובה 10,000 שקל, טיולים למשפחה למזרח הרחוק.

חוץ מכרטיסי טיסה לקבוצה, פנאן נהג להזמין ב"דיזנהאוז" גם כרטיסים ל"משקיעים" בחברת המימון שלו, והחשבונות שולמו בהוראתו מקופת המועדון. האור האדום נדלק אצל דייוויד פדרמן לאחר שפנאן, שהחזיק בחמישה אחוזים וחצי מהבעלות, לא שילם את חלקו בסך 130,000 דולר בכיסוי גירעון הקבוצה. מאז שפנאן פוטר הנהלים שונו ורוב בעלי התפקידים הוחלפו, אבל הקבוצה בלעדיו הפסידה תארים כי לצד הניהול השערורייתי, שלא לומר פלילי, פנאן עשה גם משהו טוב – הוא חצץ בין הבעלים למאמנים ולשחקנים.

הפיטורים שלו היו קו פרשת המים. מוני פנאן(צילום: אלי אלגרט)

מאז שהבעלים מתערבים בעניינים מקצועיים מכבי הפסידה שישה תארים, נשרה ליורוקאפ, מסיימת עונות עם למעלה מ-10 הפסדים, מפטרת מאמנים ושחקנים בסיטונות, משלמת על הטעויות הרבה כסף וההתנהלות סביב הקבוצה היא היסטרית, ועדיין מכבי ת"א גדולה על הכדורסל בישראל בכמה מספרים.

הסיפור המלא בספר "לנצח זה מקצוע". הספר לא נמכר בחנויות רק ב-www.maliniak.co.il