ההתחממות הגלובלית נמצאת כאן ועכשיו!
כנראה שלא נוכל לברוח מהמציאות ונמשיך לחוות תקופות חמות וקרות ולהתמודד עם תופעות מזג אוויר שונות ומשונות. אבל פעולה בינלאומית להפחתת פליטות גזי החממה יכולה לשנות את הכיוון
כל כך הרבה פעמים בשנים האחרונות שמעתם את המושג "התחממות גלובלית", והנה השבוע נדמה שאין ברור ממנו. אחרי שנרשם במחוזותינו גל חום קיצוני וטמפרטורות גבוהות, בקיץ שגם כך חם עד מאוד, ושיא צריכת החשמל של כל הזמנים שוב נשבר, אין דוגמה טובה יותר למילה התחממות.
לקריאת כל הטורים של פרופ' עדי וולפסון
אבל אנחנו לא לבד, כי החום הזה מכה בכל הגלובוס. ביוון, החום הוביל השבוע לשרפות כבדות ולעשרות הרוגים, ביפן שורר גל חום קיצוני כבר שבועיים, וגם במקרה זה יש עשרות הרוגים, וגם על מערב אירופה החום לא פסח, משרפות בשבדיה ודנמרק ועד לטמפרטורות הגבוהות ביותר מעשר מעלות מהממוצע בלונדון. גל חום קיצוני שרר גם בצפון אמריקה בתחילת החודש, מניו-יורק ועד למונטריאול, כמו גם ברוסיה, ארמניה, סקוטלנד ואירלנד.
מעבר לפגיעה בבני האדם, גל החום גם גובה מחיר כבד מהטבע, מבעלי החיים ומהצמחים, ולכל אלה יש גם השלכות כלכליות כבדות. באירלנד, לדוגמה, שרגילה לגשמים גם בקיץ, עונת היובש הביאה לירידת במפלס מי האגמים והבארות, ואיתה גם למחסור חמור במים. באנגליה ובסקוטלנד היובש הוביל לקמילה של כל העשב במרחבים, עשב טבעי שמזין את הבקר והצאן שמגדלים באזור.
אבל אם נדמה לכם שהתחממות גלובלית משמעה רק חום ויובש, הרי שבאסיה מתמודדים לאחרונה עם סופות, שיטפונות ומפלות בוץ, מיפן, דרך תאילנד ווייטנאם ועד לסין. וגם אצלנו הכריזו השבוע על שנת בצורת בנגב. ולא בגלל החום הקיצוני בקיץ, אלא בגלל מצב הגידולים בשדות בחורף.
ושלא תתבלבלו, אמנם השנה כמות הגשם הייתה במקומות רבים קרובה או אפילו גבוהה מהכמות הממוצעת, אבל פרקי הזמן שירדו בהם הגשמים היו קצרים יותר מבעבר וכמות הגשם בכל פרק זמן שכזה הייתה גבוהה יותר, לפעמים כמה עשרות מ"מ בשעה. כמות שכזאת, לא רק שלא נאגרת באדמה ובמאגרי המים, אלא פוגעת בשדות וביבולים. תופעות קיצוניות של מזג אוויר נרשמו השנה גם במקומות אחרים בעולם, למשל חורף קשה, קר ומושלג בבריטניה.
למעשה המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא הרבה מעבר לעלייה ממוצעת בטמפרטורה הנמדדת על פני כדור הארץ לאורך השנים, המשמעות העיקרית היא שינויי מזג אוויר קיצוניים ותכופים, פגיעה בבני האדם ובכלכלה ושחיקה של משאבי הטבע.
ואיך כל זה קרה? יש את ההסבר המדעי: פליטה מוגברת של גזי חממה - גזים המונעים מחלק מקרינת השמש שפוגעת בכדור הארץ לחזור חזרה לאטמוספירה, ובכך מבטיחים שהטמפרטורות על פני כדור הארץ לא יהיו נמוכות מדי ויאפשרו חיים. עם זאת, הצטברות של שכבה עבה של גזי חממה באטמוספירה מובילה לכליאה של חום רב קרוב לקרקע ולעלייה של הטמפרטורה על פני כדור הארץ, כמו באפקט של חממה. ויש גם את ההסבר הפשוט: גידול אוכלוסין מתמיד ועליה ברמת החיים, שמובילים לייצור מוגבר של אנרגיה, מזון ומוצרים ושירותים מעשה ידי אדם, ואיתם לצריכה מוגברת, וכל אלה גורמים לפליטה של גזי חממה.
מה יהיה בחודשים הבאים ובשנים הקרובות? כנראה שלא נוכל לברוח מהמציאות ונמשיך לחוות תקופות חמות וקרות ולהתמודד עם תופעות מזג אוויר שונות ומשונות. אבל פעולה בינלאומית להפחתת פליטות גזי החממה יכולה לשנות את הכיוון. נכון, יש הרבה פעולות שצריכות לעשות ממשלות, עיריות וארגונים גדולים, כולן מורכבות מאוד, החל מדיון בנושא הגבלת הילודה ועד למעבר לאנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית שמש ורוח. אבל גם כל אחד מאיתנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלו, יכול לתרום למאמץ הגלובלי, והמפתח פשוט: שימוש מושכל במשאבים ובעיקר הפחתה במקור.
לדוגמה, הפחתת צריכת המזון מהחי יכולה להפחית עד כ-50% מהפליטות הכרוכות במזון שלכם. וגם להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית, אופניים או הליכה. להימנע מרכישת מוצרים עם אריזת יתר. לסגור את מכשירי החשמל כשלא משתמשים בהם, מהאור ועד המחשב והטלוויזיה. למחזר למחזר למחזר. ואפשר גם לטעת עץ, למען הדורות הבאים.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
