כלבים, פוליטיקה והשראה יפנית: ריאיון עם הבמאי ווס אנדרסון
אף שלווס אנדרסון אין כלב, סרטו החדש "אי הכלבים" מתמקד בחברים על ארבע שמוגלים לאי מוזנח ביפן. כמובן שלא מדובר במעשיית דיסני, אלא דווקא בסרטו הכי אקטואלי של הבמאי המוערך: "הפוליטיקה דומה יותר לזאת שבטקסס מביפן", הוא אומר בריאיון
במאי הפולחן, אשף הסטייל ויקיר ההיפסטרים ווס אנדרסון ("עמוק במים", "ממלכת אור הירח", "מלון גרנד בודפשט") לא מטפח בימים אלה כלב מחמד. לעומת זאת עז דווקא יש לו. ואילו רומן קופולה, חברו הטוב ושותפו ליצירה מעדיף בכלל חתולים. העובדות הללו לא מנעו מהצמד חמד לעשות את סרט אנימציה "אי הכלבים", במרכזו ניצב ידידו הטוב של האדם. הסרט פתח השנה את פסטיבל הקולנוע של ברלין, נועל בשבת הקרובה את פסטיבל ירושלים והחל משבוע הבא גם יעלה לאקרנים באופן מסחרי.
לפחות שני השותפים שלהם לפרויקט, כן מגדלים כלבים. "ג'ייסון שוורצמן הוא אוהב כלבים מושבע - יש לו כלב שנמצא איתו כבר תקופה ארוכה ומלווה אותו בכל מסעותיו ברחבי העולם", סיפר אנדרסון במפגש מצומצם עם נציגי התקשורת הבינלאומית, בו נכחתי במהלך פסטיבל ברלין. "ולקוניצ'י נומורה יש חמש צ'יוואוות. בעצם אחד מהם בדיוק מת. אגב, בילדותי היה לנו לברדור רטריבר שחור שהיה שייך לאחי הגדול וקראו לו צ'יף. אז לאחד הכלבים בסרט קראנו ככה".
"אי הכלבים", סרט משעשע ועצוב, מתוחכם ומרגש, נוגע וקולי, מתרחש ביפן. בעקבות מגיפה שפורצת בעיר, ראש העיר המושחת והאכזר מוציא צו מנהלי המורה על גירוש כל הכלבים לאי שבמרכזו ניצב אתר אשפה עזוב. אחיינו היתום של ראש העיר חוטף מטוס ומגיע לאי הזבל כדי לאתר את כלבו האהוב. במקביל סטודנטית מרימה את נס המרד אחרי שראש העיר הורה לחסל את המדען שהמציא נסיוב למגפה של הכלבים.
"ג'ייסון, רומן ואני התחלנו את הפרויקט עם רעיון שלא נשמע משהו: לעשות סרט על כלבים שננטשו במזבלה", משחזר אנדרסון. "כן, להקת כלבים שחיה על גבי זבל. בילדותי, אהבתי את הסרט המצויר 'היפהפייה והיחפן', והיחפן הוא דמות שזכורה לי היטב - גם הוא היה כלב מזבלות. אבל בנוסף, כבר כמה שנים שאנחנו מדברים על לעשות משהו שקשור ביפן; סרט שיהיה קשור לאהבה המשותפת שלנו לקולנוע היפני, ובמיוחד לבמאי אקירה קורוסאווה. בעיקר הושפענו מהסרטים שלו שעסקו בחיים בעיר".
אנדרסון, שביקר לראשונה ביפן בתחילת העשור הקודם ונכבש בקסמיה, מושפע ב"אי הכלבים" לא רק מהקולנוע של קורוסאווה. הוא גם נטל מגאון האנימציה הייאו מיאזאקי ("המסע המופלא", "הטירה הנעה"). "אצל מיאזאקי אתה מקבל טבע ורגעים של שלווה וסוג קצב שלא קיים כל כך במסורת האנימציה האמריקנית", אומר אנדרסון.
במסגרת המחוות ליפן אפשר למצוא בסרט התייחסות לפסל של הכלב האצ'יקו, המוכר לכל מי שביקר בטוקיו או ראה את הסרט עם ריצ'רד גיר. "הכלב הזה נהג לחכות בתחנת הרכבת מדי יום לבעליו ששב מהעבודה, וכשהבעלים מת, הכלב המשיך ללכת לתחנה מדי יום. שאבנו השראה גם מאי הזבל הנטוש ביפן הנקרא גונקאנג'ימה, שבו מעולם לא הייתי. אבל דרך google earth אפשר ללכת לכל אורכו, וכך עשינו.
"לקחנו את מרבית ההשראה שלנו מדימויים, ממקומות ומארכיטקטורה מיפן. אני מקווה שטיפלנו בנושא בצורה נכונה ושאנשים ביפן ירגישו שיש בסרט אותנטיות, אפילו אם מדובר בפנטזיה מוחלטת".
אנדרסון נוהג לעסוק בסרטיו במשפחות לא מתפקדות וכמעט נמנע לדון בסוגיות פוליטיות. בערך שלו בוויקיפדיה, נכתב שאחד המאפיינים המשותפים לכל סרטיו הוא "היעדר דמויות רעות: הדמויות בסרטיו עלולות לעיתים קרובות לעשות טעויות ואף לפגוע באחרים, אך הן תמיד עושות זאת בתום לב".
ב"אי הכלבים", אנדרסון חורג ממנהגו. ראש העיר הוא דמות זדונית מובהקת שאף מכונן מחנה ריכוז לכלבים, ויש בסרט אמירה פוליטית שנובחת מעבר לגבולות האי. גם ביחס לנעשה כיום בעולמנו - עידן של שנאת זרים שבו מהגרים נשלחים למחנות מעצר ופוליטיקאים ימנים קיצוניים לא נרתעים להשמיע דעות גזעניות, וגם בהתייחסות לעבר הנאצי.
כשאנחנו נפגשים עם אנדרסון בבניין שמשקיף על פאריזר פלאץ ושער ברנדנבורג, קשה שלא לחשוב בהקשר של "אי הכלבים" על מה שהתחולל בכיכר הנשקפת מהחלון בתקופת השלטון הנאצי. "הכלבים שלנו הם אנשים. מדבבים אותם אנשים, הם חושבים כמו אנשים ומה שקורה בסופו של דבר זה שבעיר עולה תנועה פוליטית שיוצאת נגד הכלבים, מסיתה את האוכלוסייה כנגדם ואז הם מוגלים או מחוסלים".
"כמובן שזה לא לגמרי רק על כלבים. כבר בשלב מוקדם בתהליך העבודה על הסרט, אמרנו שאנחנו צריכים להמציא את הפוליטיקה של העיר הזו. היה לנו ראש עיר וידענו שמשהו קורה מבחינה פוליטית - ומשם הגיע הסיפור. לפוליטיקה בסרט אין כל קשר למה שקורה כעת ביפן. היא הרבה יותר דומה לפוליטיקה בטקסס, ממנה אני בא. ככל שהתקדמנו בעבודה על הסרט, ובגלל ששקדנו עליו במשך הרבה זמן, העולם השתנה תוך כדי, והדברים מבחוץ מצאו את דרכם פנימה לתוך הסיפור. הפוליטיקה היוותה חלק גדול מאיך שניגשנו לסיפור. ואמרנו: 'המ, נראה שזה מתאים לרגע בו אנו חיים עכשיו'. יחד עם זאת, זה סיפור שהיה יכול להתרחש בכל מקום, והיה יכול להתרחש בכל זמן".
"אי הכלבים" שנוצר בטכניקת הסטופ-מושן, הוא סרט האנימציה השני שיוצר אנדרסון, קדם לו "מר שועל המהולל". "האתגר הגדול ביצירת סרט אנימציה הוא 'האם אנחנו יכולים ליצור סיפור טוב? האם אנחנו יכולים ליצור תסריט טוב? האם אנחנו יכולים להביא את זה למקום שבו אנחנו מרגישים שזה עובד?'.
"באנימציה יש אתגרים ייחודיים שאין במדיומים אחרים, למשל, מתברר שהבובה הזאת לא ממש מחייכת, ועכשיו מה? וזה גילוי שאפשר לעלות עליו גם שנתיים וחצי לתוך הפרויקט. פתאום אתה צריך להתמודד עם זה. יש כל מיני דברים קטנים כאלה שצצים לאורך הדרך. או דברים גדולים - חוסר היכולת לחייך יכול להיות ביג דיל אם זה חשוב לסצנה. אבל תמיד יש דרך לעקוף את זה. תמיד יש איזה פתרון, ואין לך ברירה - אתה מוצא דרך".
צוות הדיבוב של "אי הכלבים" הוא ממש נבחרת חלומות. חלק מתורמי הקולות כבר עבדו בסרטים של אנדרסון – טילדה סווינטון, ביל מאריי, אדוארד נורטון, פרנסס מקדורמנד, ג'ף גולדבלום והארווי קייטל. "בריאן קרנסטון היה הבחור החדש בקבוצה. כל השאר הכירו אחד את השני, כולנו עבדנו יחד בצורה כזו או אחרת בעבר, אבל בריאן היה חדש. לייב שרייבר גם היה חדש. היה נחמד לראות את השניים עובדים עם כל השאר. הם שמחו להיות במחיצתם".
