שקרים לבנים של הורים
אל תגידו "אני עושה הכול לטובתך", כשבפועל זה לא המצב, "אבא ואמא מאוד אוהבים", למרות שאתם בתהליכי פרידה או "אם לא תסדרו את החדר נחזיר את הצעצועים לחנות". איך בכל זאת אפשר להימנע משקרים ללא דרמות מיותרות על כל דבר?
מדי פעם כולנו משקרים לילדים שלנו. לפעמים בשביל לסיים את האוכל מהצלחת ולפעמים אנחנו אומרים להם שהציור שלהם כל כך יפה שהוא היה יכול להיות מוצג במוזיאון הלובר. לפעמים הורים אומרים שהג'ימבורי סגור היום, שאם לא יצחצחו שיניים - השיניים ינשרו, שהזריקה לא תכאב או שאם לא יסדרו את הצעצועים הם יחזירו הכול לחנות. הורים משקרים לילדים בשם ההגנה ולשם התנהגות טובה. ובואו נודה, לפעמים יותר קל לספר סיפור שקרי מאשר לספר את האמת.
בזכות השקר ה"לבן הקטן" אנחנו חוסכים זמן, מקלים על עצמנו, מונעים דרמה ועימותים וחוסכים מהילדים התמימים שלנו גם את האמת שלפעמים קשה מדי לאוזניים הקטנות שלהם.
ללמד את הילדים להתמודד עם אכזבה
לשקר לילדים מתוך כוונה להימנע מעימות אולי תורם לנו ההורים אבל לילדים זה לא תורם בכלל. ללמד את הילדים כיצד להתמודד עם אכזבה הוא אחד התפקידים החשובים ביותר של ההורה. כאשר אנחנו משקרים לילדינו, אנחנו פוגעים בהם עמוקות.
כשהילד יודע משהו וההורים מערערים לו את הידע הזה, הילד מפתח ספק בעצמו. ילדים בריאים לומדים בגיל צעיר להקשיב לקול הפנימי שלהם המבדיל בין נכון ולא נכון, בזכות הוריהם שמעודדים אותם לזה. התנהלות כזו מלמדת את הילד לסמוך על עצמו, על האינטואיציות הפנימיות שלו ולתפוס את עצמו כמקור נאמן לאמת.
כאשר הורה מספר לילד שהאמת שלו היא שקר, הספק העצמי שנגרם לילד עלול להוביל לחוסר אמון בעולם כולו. ילדים שהוריהם משקרים להם מתחילים לפעול בתגובה לסתירה בה הם נמצאים. מה שהם ידעו כנכון אינו נכון ומה שחשבו ללא נכון הופך להיות נכון.
קראו עוד:
האב שמצא דרך לשלב בין הבית לקריירה
חיילים מספרים: הפאדיחות של ההורים
ההורים והילדים שדואגים לתיקי ביה"ס לכולם
אז מה אם כך עלינו לעשות כדי להגן על ילדנו גם בלי לשקר להם? עלינו לקבל את העובדה שאנחנו לא יכולים להגן על ילדנו תמיד ובכל זמן וששקרים מותירים את הילדים כשהם יודעים את האמת והם תוהים לעצמם מדוע ההורים שלהם משקרים להם.
טעויות נפוצות שהורים עושים במטרה "להגן על ילדיהם":
1. הורים גרושים שמספרים לילדם שאבא ואימא אוהבים אחד את השני אך פשוט לא יכולים לחיות יחד. חשוב שההורים יגידו את זה פשוט כמו שזה. על ההורים להכיר ולהתמודד עם העובדה שאינם רוצים לחיות יחד.
2. הורים שנמצאים בקונפליקט זוגי ומספרים לילדם ש"הכול בסדר בין אימא לאבא". כאשר ישנן בעיות בזוגיות, כדאי פשוט לומר שאבא ואימא לא מסכימים כרגע, שישנם חילוקי דעות ושוני ביניהם, וזה בסדר, כמו שלפעמים ילדים לא מסתדרים עם אחים או חברים.
3. הורים שמספרים לילדם "אני עושה הכול לטובתך", כשבפועל זה לא כך. למשל, הורים שלא מסכימים להביא חיית מחמד הביתה בטענה שהם סובלים מאלרגיות, כאשר אין זה כך במציאות, או כשאנחנו לא מסכימים לקנות לילד צעצוע רועש כי זה יעשה לנו כאב ראש. אלו שקרים שנוגעים למשאבים ולשאלה כמה ההורה מוכן לוותר על נוחיותו עבור רצונות ילדו.
4. הורים יכולים לספר את האמת על אירועים שליליים מבלי לפרט לגבי פרטים בעייתיים. למשל, מעשה אלים יכול להיות מתואר כהתנהגות בעייתית שבו מישהו נפגע מבלי לספר כי האירוע היה אונס אכזרי.
5. כשההורה או קרוב אחר חולה, הילדים יודעים את זה. זה יכול לעזור להורה לדבר על הנושא במושגים שהילד יכול להבין ולקלוט, כך שמתאפשר עיבוד רגשי תוך שגם ההורה וגם הילד מתמודדים ומעבדים את המציאות הקשה. כאשר ילדים ממלאים בעצמם חללים בסיפור שסיפרו להם באופן חלקי, הפרשנות שלהם לגבי הסיפור עלולה להיות הרבה יותר גרועה מהמציאות עצמה.
ילדים יכולים להתמודד כמעט עם כל אכזבה, אם הוריהם יספקו להם תמיכה. עובדה זו עובדת גם בכיוון ההפוך- אם הוריהם שיקרו להם שוב ושוב, הילדים מתחילים לאבד אמון ולהטיל ספק גם במציאות הפשוטה ביותר.
המלצתי היא לא לשקר לילדים. במידה ושיקרתם מתוך לחץ, מתוך הגנה או סתם כי כך יצא ונתפסתם, התנצלו ,הסבירו שזה לא היה בסדר מצדכם לשקר, הסבירו מדוע פעלתם באופן שפעלתם והבטיחו שלא תחזרו על התנהגות זו.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת רשת מעונות היום "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים הארצית
לפנייה לכתב/ת 
