"ישראל מחויבת לשוויון באופן מלא"

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

בכנסת ה-20 הוגשו מעל 60 הצעות חוק העוסקות לכאורה באלמנטים המרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית. אולם האם הכנסת הנוכחית בישראל מתנגשת עם ערכיה הליברליים של המדינה? או שמא על נבחרי הציבור להנהיג את כללי המשחק וזה עדיין נחשב בגבולות הדמוקרטיה? כדי לדון בנושא הגיע לאולפן ynet נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

"מה שאנחנו רואים עכשיו סביב חוק הלאום, הוא שיש פער בין מה שמקדמים בחדרי חדרים בכנסת ובין המקום שבו נמצא הציבור. רוב גדול בציבור לא היה מודע לעובדה שערך השיוויון לא מקובע בחוק ופתאום מגלה את זה", אומר פלסנר.

מדינת לאום כן, אבל עם שוויון מלא

לדבריו, פעם זה פוגע בקהילה הלהט"בית, פעם בקהילה הדרוזית, פעם בנשים, ופעם בזרמים לא אורתודוקסים. "צריך לומר את האמת לגבי חוק הלאום. האמת היא שישראל היא מדינה יהודית, אבל היא גם מדינה דמוקרטית, מחויבת לשוויון וזה חייב להיכנס לחוק הלאום, האלמנט הדמוקרטי והאלמנט של המחוייבות לשיוויון כי השיוויון אינו ניתן לחלוקה. ברגע שאתה פוגע במגזר אחד אתה פוגע בשורה ארוכה של מגזרים אחרים ולכן אין דרך להיות מדינת לאום בלי שהיא מחוייבת לשוויון באופן מלא".

יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

אנחנו לא מרחיקים לכת, כשאנחנו אומרים שזה מסכן את כל מה שהדמוקרטיה השיגה?

"אנחנו רואים לא מעט יוזמות - וביחס לכנסות קודמות", אומר פלסנר. "60 הצעות חוק הוגשו, מתוכן אושרו שבע חוקים, זאת אומרת שעדיין הדמוקרטיה איתנה, מצליחה להדוף את הרוב הגדול של החוקים, אבל רואים מגמה של יותר יוזמות אנטי דמוקרטיות, כשיותר מהיוזמות הללו עוברות - כגון חוק הלאום. אז יש התגברות של הסכנה, ולצד זאת יש כוחות גדולים ומשמעותיים בחברה הישראלית ובציבור הישראלי שנחושים לבלום את היוזמות הללו - וגם אם הן עוברות, לדלל אותן באופן משמעותי".

לדבריו, הבעיה היא שבמדינת ישראל אין חוקה שקובעת את כללי המשחק הבסיסיים לגבי מה מותר ומה אסור. "דמוקרטיה היא שלטון הרוב אבל היא לא רק שלטון הרוב, הרוב לא יכול לעשות הכול, הרוב לא יכול להחליט שלמיעוט מסויים, למשל קהילת הלהט"ב אין בכלל זכויות שוות. לכן דמוקרטיה זה שילוב של שלטון רוב יחד עם שלטון חוק והגנה על זכויות הפרט וזכויות של קבוצות מיעוט".

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה