דיווה על הקיר: דנה אינטרנשיונל בתערוכה
לאחר זכייתה באירוויזיון 1998 דנה אינטרנשיונל הפכה לסמל של סובלנות, ולדמות מרכזית בקהילה הגאה בארץ ומחוצה לה. תערוכה חדשה עוברת דרך תחנות בקריירה שלה ומבקשת לצייר דרך פריטי לבוש, קליפים, צילומים ביתיים ואמנות מקורית בהשראתה - את השינוי שחוללה בחברה הישראלית
היא צמחה בשוליים של הסצנה הגאה בשלהי שנות השמונים, התגלגלה בהמשך אל סצנת המועדונים המחתרתית ובשנת 1992 הוציאה אל תחנות הרדיו את שירה הראשון "סעידה סולטנה" - שזכה להתעלמות מהממסד המוזיקלי וחיבוק מהקהל. "זה הפתיע אותי נורא שדווקא הקהל והעם חיבקו אותי בניגוד לממסד ובו גם האליטה הישנה של תחנות כמו גל"צ שהתייחסו בזלזול לסוג המוזיקה הזו", היא מספרת.
מאותו רגע דמותה הסנסציונית התבססה על נטייתה המינית, על דמותה החיצונית הנועזת, ועל השירים ששרה ובהם חיו בערבוביה עברית, ערבית, אנגלית, תימנית וג'יבריש. את הפריצה הגדולה שלה אל לב המיינסטרים עשתה דווקא עם אלבומה השני ועם שירים כמו "ישנן בנות" ו-"אני לא יכולה בלעדיך". "לא חלמתי בכלל על סדר גודל כזה של קריירה", היא אומרת.
בשנת 1998 אחרי אלבומה השלישי, היא נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון שנערך באנגליה והשאר היסטוריה. היא קטפה את המקום הראשון והפכה לסמל עולמי. אמנסטי גייסו אותה לקמפיין שלהם "זכויות גייז הן זכויות אדם" והיא הפכה למעין דוברת עבור קהילת הלהט"ב בארץ. כשדמותה מייצגת מחד מורשת של דיוות תימניות נוסח שושנה דמארי ומרגלית צנעני ומנגד פופ מערבי חדש ובועט.
"אני לא התכוונתי אף פעם להיות סמל, או דגל, או דוגמה. אנשים רואים בי מה שהם רוצים, אין לזה שום קשר למי שאני באמת. החלום שלי היה להיות זמרת. לכל מה שקרה מעבר לזה, לא היה משהו שהתכוונתי אליו, פשוט נקלעתי לסיטואציות", סיפרה בריאיון בעבר.
את התערוכה שתוצג בגלריית המשכן בבית מאירוב בחולון אצרו רפי וזאנה וד"ר גיא מורג צפלביץ' והיא תיפתח בחודש הבא. "זו הצדעה שלי למי שנשאה גם עבורי כנער מתבגר בצפת, את דגל קבלת השונה והאחר. השינוי המשמעותי ביותר שהיא מייצגת הוא ההבנה שהכישרון האמנותי יכול לשמש כשפה בינלאומית להעברת מסרים. התערוכה שד"ר גיא מורג ואני אצרנו מסמנת נקודות ציון מוכרות ומוכרות פחות בדרך הארוכה הזו שעוד נמשכת" מספר וזאנה.
בתערוכה יוצגו פריטי אופנה המזוהים עם הופעותיה בארץ ובעולם, משמלת קדם האירוויזיון של 1995 ועד השמלה של ז'אן פול גוטייה איתה זכתה ב-1998; טיוטת השיר שכתב יואב גינאי, תקליטי זהב ופריטי אספנות מהעיתונות; לרבות קטעי וידאו ביתיים, ראיונות, קליפים והפקות אופנה. לצד הפריטים ההיסטוריים, אמנים ומעצבים ישראלים יציגו עבודות שהושפעו מדמותה.
התערוכה היא השלישית בסדרת תערוכות גיבורי התרבות (קדמו לה תערוכות שהוקדשו לעפרה חזה וצביקה פיק) - במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון.
לפנייה לכתב/ת 
