מנכ"ל הביטוח הלאומי מזהיר: "אם לא נקבל החלטות אמיצות - משפחות יתרסקו"
אחרי פרסום התחזית הקשה, שלפיה המוסד יפשוט רגל מוקדם מהצפוי, מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר פורש בריאיון ל-ynet את ההשלכות: "זה ירסק את היכולת של המערכת להתמודד עם הצרכים שלה". מי הכי צריך לדאוג ואילו תוכניות קיימות כדי למנוע את הקריסה
יום אחרי פרסום התחזית שלפיה המוסד לביטוח לאומי יקרוס מוקדם מהצפוי, מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר מזהיר: "אם לא נקבל החלטות אמיצות - משפחות יתרסקו". בראיון מיוחד ל-ynet תיאר שפיגלר את השלכות פשיטת הרגל של המוסד: הנכים והסיעודיים יהיו בחוסר אונים מוחלט, המשפחות יצטרכו לטפל בזקנים והיכולת של המשק לתפקד תיפגע.
לפי שפיגלר, התחזית החדשה אמורה להטריד בעיקר את הדור הצעיר ודור הביניים, שכיום עובדים ומשלמים פרמיות עבר קבצאות המבוגרים, אך אם לא יהיה שינוי משמעותי מהיר, הם לא יזכו לקבל אותה רשת תמיכה סוציאלית מהדורות הבאים.
"צריך להראות את הדברים כפי שהם, לדעת מה המשמעות שלהם – והיא גרועה מאוד", אמר שפיגלר בראיון מיוחד ל-ynet. "הביטוח הלאומי הוא הגוף הסוציאלי המשמעותי ביותר שמחובתו לטפל בכל ההיבטים של סיוע ועזרה לאוכלוסיות החלשות. אם המוסד שאמון על הדברים הרגישים ביותר בחברה מתוקנת לא יוכל לממש את ההתחייבויות שלו - אנחנו כחברה נמצאים במקום מאוד לא טוב בלשון המעטה".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי תיאר את המשמעויות האסוניות של פשיטת רגל: "זה ישנה סדרי בראשית. המוסד לביטוח לאומי לא יוכל להעביר קצבאות לנכים ולסיעודיים. הם יהיו במצב של חוסר אונים מוחלט, הם לא יוכלו לתפקד. לא יהיה מי שיטפל בהם – והמשפחות שלהם יצטרכו בלית ברירה להיכנס לנעלי אלה שלא יהיו בנמצא ולסעוד אותם".
"מי אלה הסיעודיים? האבות שלנו, האמהות שלנו, סבא, סבתא – הם נמצאים בשארית חייהם. אנחנו חייבים להם. אם משפחה נדרשת לטפל באחד מהדורות היותר ותיקים שבה - גמרת לה את היכולת לתפקד. זה פוגע ביכולת שלה לצאת לעבודה, זה משנה את כל שגרת יומה, כל המשפחה סובבת את אותו בוגר שנדרש לקבל את הסיוע שלה", הסביר שפיגלר.
הוא הוסיף: "זה פוגע ביכולת של המשק לתפקד, בגלגלי הצמיחה, זה פשוט מרסק את היכולת של המערכת להתמודד באופן שוטף עם הצרכים היומיומיים שלה, ביכולת של חברה מתוקנת לתפקד במישור הכלכלי שלה ואני כבר לא מדבר על המישור הערכי, המוסרי והמצפוני".
שפיגלר הסביר שהנתונים המדאיגים נובעים מכמה סיבות עיקריות, בהן העלייה בתוחלת החיים, התפתחות הטכנולוגיה ואי העלאת גיל הפרישה לנשים. "מצד אחד הפרמיה לא כל כך השתנתה בשנים האחרונות ומצד שני חלו שינויים ממש מרחיקי לכת בנתונים שיש להם השלכה והשפעה ישירה על היכולת להמשיך ולספק את הזכויות שהתחייבנו להן".
"כל הדו"חות בשנים האחרונות הסתמכו על כך שהכנסת תחוקק חוק שיעלה את גיל הפרישה של הנשים מ-62 ל-64", אמר שפיגלר. "בפועל, הדבר הזה לא קרם עור וגידים וזה משליך מיידית על הצפי של המצב שאיתו יידרש המוסד לביטוח לאומי להתמודד. לכן עדכנו את התחזית שהיא עגומה ביותר, אלה פני הדברים".
עם זאת, שפיגלר מדגיש כי קיימות תוכניות שימנעו את המצב האפוקליפטי המתואר, ובמוסד לביטוח לאומי, בגיבוי שר העבודה והרווחה חיים כץ, שהציג את המלצותיו בנושא אתמול בפורום שרי הליכוד, לא יתנו למצב להידרדר לכדי חדלות פירעון. "נפעל בכל הכלים שעומדים לרשותנו ובאופן מלא כדי שהנטל לא יוכבד ומאידך גיסא שגם הדור הנוכחי וגם הדורות שיבואו בעקבותיו יקבלו את מלוא הזכויות שמגיעות להם, בתמיכה מוחלטת ומאוד אקטיבית של השר כץ".
בעיה נוספת שמחמירה את החשש מקריסה היא ההסכם שנחתם ב-1980 בין משרד האוצר לביטוח הלאומי. "משרד האוצר שותה סביב תשעה מיליארד שקלים בשנה מתוך עודפי ההכנסות של הביטוח הלאומי", הסביר הפרשן הכלכלי ד"ר אלכס קומן. "הוא שומר את הכסף אצלו ומשלם על זה ריבית די סמלית, של כשלושה אחוזים. המדינה תצטרך לבוא באיזשהו שלב ולתמוך במוסד לביטוח לאומי כתוצאה מזה שאנשים חיים יותר זמן והריביות נמוכות. זאת האחריות של המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
