אתה לא מבין למה הילד שלך שמן
הילד שלך שמן ואתה רוצה למות מזה, אבל אתה צריך להבין הבעיה היא לא אצלו. הבעיה היא אצלך. אתה הבעיה. אתה הסיבה, והוא התוצאה. הוא לא צריך שתדחף אותו. שתלחיץ אותו. שתמשוך אותו למעלה. הוא צריך שתאהב אותו. שתקשיב לו. שתביט לו בעיניים. שתפרגן לו. שתעריך אותו. שתראה אותו. שתקבל אותו כמו שהוא. כמו שהוא עכשיו
הקיץ חם. הקיץ מעיק. הקיץ כל כך אכזרי. בקיץ הכל חשוף. רואים את הכל. כל קמט. כל נקודת חן. כל כתם זיעה. וכל פיסת שומן. בקיץ אי אפשר להסתיר את מה שאתה לא רוצה שיראו, אבל אין ברירה, אתה יורד לים. נוסע לסחנה. או נמצא במלון, בבריכה, עם הילד שלך. ואז מגיע טקס ההתפשטות. ואתה מביט בו. ורוצה למות.
הילדים מסביב רזים, שמחים, מתרוצצים מלאי ביטחון. ורק הילד שלך מלא, שמנמן, מהסס אם להסיר את הטריקו שדבוקה לעורו. אתה מסתכל עליו ורואה כמה קשה לו עם זה. אתה מבין היטב למה קשה לו עם זה. בילוי בבריכה הוא עבורו סיוט מתמשך. שרק ייגמר כבר. שאף אחד לא יביט בו. שהכל מסביב ייעלם. עד שיחזור לחדר וילבש את החולצה שגדולה עליו במידה אחת לפחות.
אתה מיואש מזה. מרגיש חסר אונים. מה לא עשית בשבילו כדי לטפל בבעיה. לקחת אותו לדיאטנית. בנית עבורו תפריט. דיברת איתו על גבולות. הוצאת את החטיפים מהארון. שפכת את המשקאות הממותקים. ובארוחות אתה מעיר לו, ומסביר לו, ומטיף לו, ומחנך אותו שיעצור. שיבלום. ותוקע בו מבט חודר כשהוא גורף עוד קצת צ'יפס.
אבל זה לא עובד. הוא לא יורד. ובערב, כשאתה חוזר הביתה, אתה כבר לא יכול לסבול את זה. אתה פותח עליו פה. מייצר דרמות. רב עם אשתך. מנופף בידיך. ושוקע בתוך הספה עצבני ואבוד, לא רוצה לראות את הפרצוף שלו. ואת הגוף שלו.
הכי קל לאהוב ילדים מצליחים ויפים
הבעיה היא לא אצלו. הבעיה היא אצלך. אתה הבעיה. אתה הסיבה, והוא התוצאה. הוא לא צריך שתדחף אותו. שתלחיץ אותו. שתמשוך אותו למעלה. הוא צריך שתאהב אותו. שתקשיב לו. שתביט לו בעיניים. שתפרגן לו. שתעריך אותו. שתראה אותו. שתקבל אותו כמו שהוא. כמו שהוא עכשיו.
הכי קל לאהוב את הילד שלך כשהוא מצליח. שמח. מרוצה מעצמו. מוקף חברים. ומביא ציונים טובים. זו לא חוכמה גדולה. החוכמה הגדולה היא לאהוב אותו כשקשה לו. כשהוא נכשל. כשהוא מגיע זועף ועצוב ומתוסכל מבית הספר, טורק מאחוריו את הדלת, מתכנס בתוך חדרו ולא רוצה לראות אף אחד. כשהחולצה לא עולה עליו. כשהוא מתבייש בגופו. כשהוא חושב שהוא כישלון, אפס, מכוער, שאף פעם לא ייצא ממנו כלום.
מעניין ממי הוא שמע את זה. מאיפה הרעיונות הללו נכנסו למוחו, צללו לנשמתו, שקעו בתוך גופו והתיישבו שם בבטן, מצטברים, מתרחבים, גדלים והורסים את חייו. זוכר את הפעם הראשונה שהעלבת אותו? שקראת לו "שמן"? שצעקת עליו "תראה איך אתה נראה"?
שישבת עליו בארוחה ואמרת לו שהוא זולל כמו חזיר ושיביט במראה? זוכר את הפנים שלו? זוכר איך העלבון חבט בו? זוכר איך הוא התכווץ? זוכר איך הוא התייפח? זוכר איך המשכת בכל זאת לגעור בו ולא יכולת להרפות? זוכר את אבא שלך עושה לך בדיוק אותו דבר? זוכר כמה שנאת אותו אחר כך? כמה לא רצית לשמוע ממנו? כמה התרחקת?
אתה מתחיל להבין? אתה מתחיל להבין אותו עכשיו?
שום תזונאית, שומרי משקל, או מאמן כושר, לא יוכלו להעניק לו את מה שהוא זקוק לו יותר מכל: אהבה. האהבה שלך. אהבה של אבא. אבא שמניח בצד את כל מה שהוא חושב שצריך לעשות ובוחר פשוט להיות בשבילו. להביט על מה שטוב בו. ויפה בו. ומוצלח בו. אבא שמחייך אליו. שמחבק אותו. שעושה איתו דברים. שמקדיש לו זמן איכות. שמשקיע בו ולא בדיאטה שלו.
אני לא יכול להבטיח לך שהוא יירד מיד. אני לא יכול להבטיח לך שזה יקרה מהר. אני כן יכול להבטיח לך שההשקעה שלך תישא פרי. הוא יהיה שמח יותר, עצמאי יותר, אחראי יותר, בטוח בעצמו, ויום אחד, כשהוא יחליט, הוא יוריד את כל מה שהעלה תוך מספר שבועות או חודשים, כי הוא פשוט ירצה. כי הוא יהיה מחויב לעצמו. כי הוא יאהב את עצמו. כי אתה הראית לו, ולימדת אותו, את זה. בדיוק את זה.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
