אמרנו לכם! / פלג בחמישי

תמה המחצית הראשונה במוקדמות ליגת האלופות שלשום בטוטו-טרנר. 0:2 למארחת מול דינמו זאגרב, עוד שלושה שערים חסרים לה כדי לכפות הארכה, אבל הפרשן אבי נימני אופטימי לאללה: "יכל להיות גם 0:5 ואנחנו אפילו לא מגזימים. זו מחצית ראשונה מהטובות ביותר של באר-שבע במסגרות אירופיות מאז ומעולם".

המחצית השנייה יוצאת לדרך. השדר רמי ויץ מדבר על הארכה ופנדלים, והפרשן זורם עם הפנטזיה: "אנחנו מוכנים להישאר פה עד הבוקר". ובדיוק אז הקרואטים כובשים. "מה אנחנו אמרנו במחצית הראשונה!" מתפרץ נימני. "יכולת יוצאת מן הכלל של באר-שבע מבחינה התקפית, אבל מה קורה מבחינה הגנתית? אוחיון חולם, בן ביטון שובר את קו הנבדל, אי אפשר לעשות טעויות כאלה במסגרת ליגת האלופות".

אבי נימני. חוזה עתידות(איור: אופיר בגון)

וזה נכון. במחצית הראשונה, כשהקרואטים יצאו להתקפה, פרשננו אמר מה שכולנו ראינו: החוליה האחורית של בכר (שחטפה שבוע קודם חמישייה) מסורבלת וחשופה למתפרצות. אבל הוא גם דיבר על "ריפיון וחולשה בלתי הגיונית של כל הגנת דינמו זאגרב", וכשהשדר הכריז אחרי ה-0:2 "אין שום סיבה לא להאמין!", נימני התלהב: "באר-שבע עם דקות גדולות. מחצית מצוינת בכל מה שקשור לפן ההתקפי. שולחת המון שחקנים קדימה. כולם מעורבים, גם המגינים, שחקני הכנף". במילים אחרות: שניהם כיסו את כל האפשרויות, כדי שבסוף יוכלו לומר: "כמו שאמרנו קודם".

המשפט הזה אינו נחלתו הבלעדית של הצמד הנ"ל. הוא נפוץ בקרב כל חכמי הבדיעבד מאסכולת שלמה שרף. כשהשדר והפרשן מקשקשים בלי הפסקה, ממש לא משנה אם ייגמר 0:7 לבאר-שבע או 2:4 לזאגרב. הם תמיד יטפחו לעצמם על השכם: "אמרנו לכם!" – למרות שהם אמרו גם את ההפך.

דן איינבינדר. נימני פספס באורח פלא את הטעות שלו(צילום: עוז מועלם)

וכשהפרשן הוא גם סוכן, מומלץ לשים לב דווקא למה שהוא לא אמר. ההרחקה הסתמית שהובילה לשער הקרואטי הראשון, למשל, הייתה מתוצרת דן איינבינדר, אבל בזה נימני לא הבחין. "כל הרביעייה האחורית של באר-שבע ציון נכשל", קטל הפרשן גם כשהקרואטים השוו ל-2:2. "אורן ביטון לא במקום, בן ביטון לא במקום, אוחיון לא במקום, צדק לא במקום". ייתכן, אבל גם ההתעלמות מהטעות ההיא של איינבינדר לא הייתה במקום.

ועכשיו נראה אם תצליחו לנחש מי מבין חמשת השחקנים שהוזכרו בפסקה הקודמת נמנה עם לקוחותיו של הפרשן? רמז: אמרנו לכם.

רמי וייץ. מכסה את כל האפשרויות(דן ויץ)

התמנון

בהודעה חגיגית שפירסם לאחרונה מועדון הכדורגל מכבי באר-שבע נקראים הילדים להירשם ל"בית הספר מהמובילים בארץ! עם צוות מקצועי מהטובים במדינה". ויש גם פירוט: "אלון חזן (נבחרת ישראל – יועץ מנטלי), ויקו חדד (ממובילי תחום קבוצות הנוער), וסתיו אלימלך שחקן עבר בבאר-שבע ומאמן בכיר".

חזן, כידוע, מכהן כמאמן נבחרת הנוער ומ"מ המאמן הלאומי, בשכר של כ-20 אלף שקל בחודש. חוץ מזה הוא עובד בעיריית אשדוד, מפרשן מדי פעם בטלוויזיה, וציפור קטנה, שמבינה משהו בתעופה, לחשה לי שאף אימן בקבוצה של רשות שדות התעופה בליגה למקומות עבודה. סיבה טובה לברר האם הוא יכול להקים ליגה למקומות עבודה של עצמו.

אלון חזן. העיקר שהבת תסתדר(צילום: עוז מועלם)

"בעירייה אני עובד 20 שנה. זו עבודה חלקית מאוד והשכר שלי במינימום", מסביר חזן. "במכבי באר-שבע התנדבתי. פעם בחודש. אלימלך חבר אישי וביקש לעזור בפרויקט שיקום".

כתבו שאתה יועץ מנטלי.

"שום יועץ מנטלי. אין לי מושג אפילו על פרסום כזה. עכשיו אתקשר ואגיד לסתיו שאבוא בשמחה, אבל בשום אופן לא כמשהו שייראה רשמי".

אתה מאמן בליגה למקומות עבודה?

"לא, לא. הבת שלי התקבלה בשנה שעברה לאל על. אחד המדריכים שם ביקש שאבוא לעזור. הייתי בא פעם בשבוע, עושה להם אימון כדי שהבת שלי תסתדר ועזבתי את זה".

אסור שהתפקיד ייראה רשמי. חזן(צילום: אורן אהרוני)

מאמן נבחרת נוער צריך להשקיע בה את כל זמנו ומרצו.

"אני נותן את כל זמני ומרצי, וכל מה שקשור לנבחרת לפני הכל. לכן המשרה שלי בעירייה כל כך קטנה, חוץ מהפְרשות שיש לי לקוּפות כאלה ואחרות".

זהו. אנשים חרוצים, כשלונות חרוצים, וחבל שאין הפרשות סוציאליות גם על עבודה בעיניים.

הנפילה

אמנון סטרשנוב נחשב בעבר לא רק למשפטן מבריק וקשוח, בפרקליטות הצבאית ובבית המשפט המחוזי, אלא גם לאחד ממובילי המאבק בשחיתות. בכדורגל שמו עלה לכותרות כראש ועדה שהמליצה על שורת רפורמות בהתאחדות המסואבת, שנשלטה על ידי מרכזי הספורט.

המגדלור שהפך לחותמת גומי. סטרשנוב(צילום: מור שאולי)

וכך נאמר בסעיף 36 בדו"ח סטרשנוב שפורסם ב-2002: "על מנת להגביר את אי תלותו של יו"ר ההתאחדות, ולהגדיל את הדרך הדמוקרטית והחופשית מלחצים של אופן בחירתו – ממליצה הוועדה כי היו"ר ייבחר ישירות על ידי האסיפה הכללית בבחירות אישיות וחשאיות, וזאת בעת התכנסותה לבחירת ההנהלה". כמעט 16 שנה חלפו, אותם קומבינטורים ממשיכים לחגוג, ושיא האבסורד: הכל מתחת לאפו של נשיא בית הדין העליון שלהם, סטרשנוב.

השיא היה לפני כחודשיים. ועדת כשירות מטעם ההתאחדות פסלה את משה (שינו) זוארץ – המועמד היחיד של מרכזי הפועל ומכבי. מה עשו אלופי העולם בקומבינות? שינו את התקנון, תרתי משמע, והריצו אותו שוב. את ההתנהלות שמתאימה לרפובליקת בננות סירבה לקבל ראש ועדת הכשירות, השופטת בדימוס אסתר דודקביץ', שהתפטרה מתפקידה. סטרשנוב – שמקבל כיום מההתאחדות כ-15 אלף שקל בחודש (כולל מע"מ) – נשאר בתפקידו.

לאן נעלם המטיף לבחירות דמוקרטיות וחשאיות, מדוע הוא נאחז בכיסאו גם אחרי שהקומבינטורים עשו צחוק מוועדת הכשירות שמינה, ואיך הוא ישן בלילה? את השאלות האלה הצגתי לכבוד השופט בדימוס סטרשנוב. "אין תגובה", ענה האיש שהחשבתי פעם למגדלור, ופתאום נשמע לי כמו חותמת גומי.

המשחקייה

מי שהסתובב השבוע בחוצות ירושלים עשוי היה לחשוב שהתגשם חלומם של דוד המלך, דונלד טראמפ ומייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה, הברון פייר דה-קוברטן. העיר עטופה דגלים ושלטי ענק המבשרים על "אולימפיאדת הילדים" שנערכת בה, לא פחות.

ברקת. מדליית זהב בשפיכת כסף(צילום: אורן אהרוני)

מאחר שהתקשורת אינה מדווחת על שיאים אולימפיים שנשברים, לא היה מנוס אלא לפנות לעירייה, ועל הדרך לשאול: איך נבחרו ספורטאי ישראל, מה העלות של האירוע ומי מממן?

מעיריית ירושלים השיבו שמדובר בעוד אירוע שהביא "לחיזוק תדמיתה ומעמדה של ירושלים בעולם", והוסיפו: "באולימפיאדה מתחרים כ-1,000 ספורטאים בתשעה ענפי ספורט. בין המדינות המשתתפות – ארה"ב, מקסיקו, אוסטרליה, הודו, תאילנד, טייוואן, דרום-קוריאה וקוסטה-ריקה. ההשתתפות מוגבלת רק לערים החברות בארגון ה-icg, ועל פי התקנון בחירת הספורטאים נעשית על ידי האגודות המקומיות בכל עיר". כלומר, הקריטריון החשוב הוא לא היכולת אלא הכתובת.

מירי רגב. נותנת יד לג'ימבורי כשהאיגודים בתת-תנאים(צילום: אורן אהרוני)

והכסף? "ההשקעה הכוללת של אירוח המשלחות, ארגון התחרויות, פעילויות חווייתיות, אירועי פתיחה וסיום, שיווק ופרסום הינה כ-6.5 מיליון שקל. מקורות המימון הינם עיריית ירושלים – 4.5 מיליון, החברה-הבת העירונית אריאל – 1 מיליון, ומשרד התרבות והספורט – 1 מיליון".

מה אומרים משלמי הארנונה על הג'ימבורי הבינלאומי בירושלים, מי גוזר קופון, מה לזה ולספורט, ולמה השרה הממונה נותנת לכך יד כשאיגודים רבים מתקיימים בתת-תנאים? שאלות טובות. אבל לזכותה של מירי רגב ייאמר שלפחות בדבר אחד היא חסכה בגדול: השמלה לטקס הסיום.

"בני-יהודה שיחקו עם הרבה שחקנים חסרים"

מאמן הפועל ת"א קובי רפואה מוכיח שבגביע הטוטו הכל יכול לקרות