שתף קטע נבחר
 

זכות ההפגנה של חיילים להט"בים ודרוזים

בשנים האחרונות נדרש צה"ל להתמודד עם המציאות החדשה של ריבוי מחאות אזרחיות ופוליטיות. אבל החודש האחרון הותיר אותו חסר מענה

 

מחאת הקהילה הגאה באר שבע (צילום: רויטרס)
מחאת הלהט"ב אחרי חוק הפונדקאות (למצולמים אין קשר לכתבה)(צילום: רויטרס)

מחאת הקצינים הדרוזים נגד חוק הלאום והשתתפות החיילים בהפגנות של קהילת הלהט"ב שנערכו לאחרונה מעלות שוב, וביתר שאת, את שאלת הלגיטימיות של מעורבותם במחאות והפגנות למיניהן. בעבר נאסר על כל חיילי וקציני צה"ל ליטול חלק בכל הפגנה, תהלוכה או מצעד שלא נערכים על ידי רשות צבאית. האיסור חל גם על כל פעילות ציבורית הנושאת אופי מפלגתי או מדיני, על התבטאויות פומביות בנושאים מדיניים וצבאיים ועל הופעה בפני גופים אזרחיים כנציג הצבא. מדיניות ארוכת שנים וקשיחה זו נבחנה שוב ושוב על ידי רשויות הצבא עד שבאוגוסט 2016 שונתה פקודת המטכ"ל שדנה בנושא, אז הבין צה"ל כי בעידן המחאות החברתיות הוא לא יכול להמשיך ולמנוע לחלוטין מחייליו להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום.

 

 

צה"ל קבע באופן ברור שקצינים בדרגת סא"ל ומעלה נשארים עדיין מחוץ למחאות, אולם יתר החיילים, המהווים בעצם את מרבית הצבא, רשאים להשתתף בהפגנות בתנאים מסוימים.

 

חלק מהתנאים ברור אולם חלקו האחר, שנקבע במסגרת התיקון האחרון, יצר מצב מבלבל ונתון לפרשנות בהתאם להשקפת עולמו הפוליטית של המפרש. מצב בלתי נסבל זה עלול להביא לביצוע עבירות משמעתיות שבמסגרתן חיילים, אשר סברו כי הם מנצלים את זכותם להביע דעה, יישפטו וייענשו בשל אי-בהירות הפקודה.

 

לצד איסורים נחרצים כגון איסור על לבישת מדים במהלך הבעת המחאה או הזדהות אחרת כחייל, צה"ל אוסר על חיילים להשתתף במחאות הנוגעות, במישרין או בעקיפין, בעניין "מפלגתי או מדיני". היש במדינתנו עניין שאינו מפלגתי או מדיני? הרי אפילו סוגיית מחיר קופסת קוטג' הגיעה לכדי נגיעה מפלגתית כזו או אחרת. הייתכן מצב שבו חיילים שהשתתפו במחאה ההיא היו נשפטים בדין משמעתי והיו חשופים לעונשי מחבוש?

 

שאלות אלה עולות עוד לפני שדנים בעניינים כבדי משקל הרבה יותר כגון השתתפות חיילים במחאה הלהט"בית או במחאת העדה הדרוזית. בעניין הקהילה העדיף צה"ל, לפי הפרסומים, שלא לקבוע מסמרות לגבי האפשרות החוקית להשתתף במחאה, אלא פשוט הצהיר שחיילים שישתתפו בה לא ייענשו. אבל בעניין העדה הדרוזית העניין מורכב יותר.

 

הבעת המחאה במקרה זה נוגעת לעניין השירות הצבאי עצמו. כאן קשה יותר להעלים עין כי לא מדובר בהשתתפות נקודתית בהפגנה במוצ"ש בכיכר כזו או אחרת, אלא במחאה רחבה יותר לאורך זמן. מחאה שאחת מתוצאותיה היא סיום השירות הצבאי בעקבות חקיקת חוק הלאום.

 

חיילים וקצינים לא יכולים להודיע כך סתם, מהיום למחר, על סיום שירותם הצבאי, בין אם הם חיילי חובה ובין אם הם אנשי הקבע. הליך הפיטורים משירות חובה או התרת התחייבות לשירות קבע הינו הליך ארוך הדורש נימוקים מיוחדים ואישורים משרשרת פיקודית ארוכה. מה יעשו המפקדים בצבא בבוקר שבו לא יגיעו אותם קצינים דרוזים לבסיסיהם? האם יכריזו עליהם כעריקים? האם יישלחו שוטרי המשטרה הצבאית להחזירם? אין ספק שמדובר באירוע מאתגר לצה"ל שיש להיערך אליו בצורה מיוחדת.

 

  • עו"ד בני קוזניץ שותף במשרד קוזניץ, פסח ושות', העוסק בתחום המשפט הצבאי

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים