היסטוריה: S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה של AA מינוס

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון(צילום: אלכס קולומויסקי)

חברת דירוג האשראי S&P הודיעה היום על העלאת דירוג האשראי של ישראל מרמה של +A לרמה של -AA, הדירוג הגבוה ביותר שלו זכתה ישראל מעולם.

• מודי'ס עדכנה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לחיובית
• Fitch אישררה את דירוג החוב של ישראל: פוטנציאל לביצועי יתר בהכנסות המדינה
  

העלאת הדירוג היא הישג משמעותי מאוד למשק הישראלי, ומהווה הבעת אמון ביכולת של המשק לצמוח וביכולת של הממשלה לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית. ברמה הפרקטית, היא תאפשר לממשלה לגייס כספים בתנאים טובים יותר.

חברות הדירוג שמות דגש על היחס בין החוב הממשלתי הישראלי לתוצר שהיה במגמת ירידה בשנים האחרונות, לאור גביית מסים גבוהה מהצפוי וכן יציבות המוסדות הממשלתיים והמדיניות הפיסלקית והמוניטרית.

"ישראל תצמח בשיעור ממוצע של 3.3% בין 2018-2021"

בחברת הדירוג מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של כ-3.3% בשנים 2021-2018, כאשר הצמיחה תנבע מצריכה פרטית, המשך פעילות השקעות של תאגידים, וכן ביצועים חזקים בתחום ייצוא השירותים.

האנליסטים של S&P התייחסו להצלחת הממשלה, למרות הפילוג הרב בה, להעביר את תקציב 2017-2018 ואת תקציב 2019 וחשוב יותר מכך את ההצלחה שלה בשמירה על משמעת פיסקלית.

הצלחה זו שייכת בעיקר לחוק הנומרטור שמונע מהפוליטיקאים להתחייב על תוכניות מבלי שיש להם מקור תקציבי לכך. עוד מתייחסים בחברה להסכם הרב-שנתי בין משרד האוצר למשרד הביטחון (הסכם כחלון-יעלון), שעתידו כבר מוטל בספק לאור הדרישות לתוספת תקציב מצד ליברמן, התרגילים של כחלון שמקדם תוכנית למיגון בלי לשתף פעולה עם ליברמן, וכמובן חוסר ההצלחה להביא את אותו הסכם לרמת הביצוע בכל הנוגע לפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור של אנשי הקבע.

בדומה לחברות הדירוג האחרות, גם ב-S&P מביעים ספק באשר ליכולתה של הממשלה הנוכחית לטפל בסוגיות מורכבות שמחייבות טיפול לטווח ארוך, כמו עודף בירוקרטיה, מחסור חמור בתשתיות וכמובן השתלבות של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה (בממשלה זו העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים נבלמה ואף ירדה, לצד העלייה בקצבאות האברכים).

עוד מציינים שם כי מבנה הממשלה גם עלול להגביל את יכולתה להתמודד עם אתגרים בשוק הדיור. מחירי הדיור מצוינים כאחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי. עוד מציינים ב-S&P כי הסיכונים הגיאופוליטיים הביטחוניים, על אף שעודם גבוהים, התמתנו במידת מה.

חברת הדירוג מציינת כי היחלשות של הביצועים הכלכליים או הפיסקליים, כמו גם התגברות משמעותית בסיכונים הביטחוניים, עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל כאשר מנגד הסבירות להעלאת הדירוג לאור שיפור נוסף בביצועים נמצאת כרגע בסבירות נמוכה. בדו"ח מצוין גם כי הסבירות להיחלשות פיסקלית מהותית פחתה לאור הצמיחה הכלכלית האיתנה שאמורה לפצות על חלק מהפחתות המסים שנעשו.

מודי'ס עדכנה את תחזית האשראי של ישראל לחיובית

בחודש שעבר חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס (Moody's) עדכנה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל ל"חיובית" ואישררה אותו ברמה של A1, זאת לאחר שנציגי החברה ביקרו בארץ בחודש יוני האחרון. משמעות התחזית החיובית היא שדירוג האשראי לא צפוי לרדת השנה, אך אם לא יעלה הדירוג, התחזית תהפוך ל"יציבה", כלומר ההערכה תשתנה לכך שלא יהיה שינוי.

האנליסטים מעריכים כי אם חוזקת המשק, הצמיחה והיציבות ימשיכו לתת את אותותיהם, הדירוג יוכל לעלות בהמשך. מנגד הסלמה במתח עם הפלסטינים שתוביל להגברת הבידוד הבינלאומי עלולה לגרום ללחצים כלפי מטה על דירוג האשראי של ישראל. גורמים נוספים שעלולים להוביל לירידה בדירוג האשראי של ישראל: דעיכה במחויבות הממשלה למשמעת פיסקלית ומהלכים פוליטיים שיביאו להגדלת הגירעון.

בחודש פברואר השנה S&P אישררה את דירוג ישראל כ-A+ עם תחזית חיובית. אז העריכה החברה כי הצמיחה הממוצעת של ישראל תישמר על 3% בממוצע בשנה וכי היחס בין החוב לתוצר יגיע לרמה של 58% עד סוף 2021.

חברת הדירוג ציינה אז כי הפחתה של היחס בין החוב לתוצר על ידי שמירה על גירעון שנתי נמוך יכולה להביא להעלאת דירוג האשראי. הדרך לעשות זאת היא לשמור על המסגרות התקציביות ולפקח על הוצאות הממשלה, זאת על רקע הפחתות המסים האחרונות שמאיימות להגדיל את הגירעון.

מלבד הגירעון השנתי הנמוך, גם האינפלציה הנמוכה (יותר מחצי מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים) ושיעורי הצמיחה הביאו לירידת החוב הממשלתי בשנה שעברה.

כחלון: "נחסוך הוצאות מימון של מיליארדים, שאותם נפנה למשרדים החברתיים"

החשב הכללי רוני חזקיהו: "העלאת הדירוג של ישראל לרמת AA- הגבוהה ביותר אי פעם משקפת את הכרת הגופים הכלכליים הבינלאומיים בחוזקה של כלכלת ישראל ומדגישה את החשיבות בקידום מדיניות המעודדת צמיחה תוך שמירה על משמעת פיסקלית". 

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ביקשה לברך על ההחלטה: "ההחלטה משקפת אמון של המוסדות הבינלאומיים במדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמדיניות המוניטרית שהנהיג בנק ישראל שתרמה לצמיחת המשק וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לחשיבות של ההפחתה המתמשכת של יחס החוב לתוצר, ולתרומתה של הירידה בנטל החוב לחוסנה של כלכלת ישראל".

 יו"ר פסגות מיכל עבאדי בויאנג'ו, שכיהנה כחשבת הכללית באוצר בין השנים 2011-2017 מסרה: העלאת דירוג האשראי היא בשורה של ממש לכלכלה הישראלית והבעת אמון בעוצמתה. מאמצי המדינה להוריד את יחס החוב- תוצר, לשמור על גירעון נמוך ומנגד לפעול להגדלת הצמיחה הם בין הגורמים המשמעותיים להצלחה כבירה זו. אני תקווה שבקרוב נזכה להעלאות דירוג גם בחברות מדרגות נוספות. זהו יום חג לכלכלה הישראלית".