"אדם טבע ודין": הזיהום מהאסדה בדור לא יהיה משמעותי
מחוות דעת של אחד מארגוני הסביבה החשובים בישראל עולה כי "החשש הציבורי מזיהום האוויר שייגרם בחוף מהאסדה הוא מוגזם יתר על המידה". מומחה מטעם העמותה קבע כי מודל הזיהום המדויק ביותר הוא של המשרד להגנת הסביבה
זיהום האוויר שיגיע מהאסדה לחוף אינו משמעותי, החשש של הציבורי מזיהום אוויר מוגזם. כך עולה מחוות הדעת של "אדם טבע ודין", אחד מארגוני הסביבה הגדולים והחשובים בישראל, לגבי הקמת אסדת הגז של שותפות לווייתן סמוך לחוף דור.
הוויכוח הציבורי סביב אסדת הגז של מאגר ליוותן, המתוכננת לקום כ-10 ק"מ מחוף דור, מסרב להירגע כבר חודשים ותופס כותרות. תושבי האזור שבו האסדה אמורה לקום, מארגון "שומרי הבית", הזמינו מומחים מחו"ל שטענו כי מדובר בפרוייקט בסיכון שעלול להעלות את האפשרות לתחלואה באזור. כעת בעמותת "אדם טבע ודין", מסבירים מה עמד בבסיס עמדתם לפיו ניתן להקים את האסדה מול החוף.
חוות הדעת של "אדם טבע ודין", מסתמכת על חוות דעתו של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה. הוא סוקר את חוות הדעת של המתנגדים, של חברת נובל אנרג'י ושל המשרד להגנת הסביבה, כשהוא מנתח את המודלים שעומדים בבסיס כל חוות דעת ועמדה.
כך, חברת נובל אנרג'י השתמשה במודל לחיזוי זיהום אוויר, המאושר לשימוש על-ידי ה-EPA האמריקני והמשרד להגנת הסביבה הישראלי, והוא משמש כמודל רגולטורי עיקרי במרבית תסקירי ההשפעה על הסביבה המבוצעים בארץ. לפי המודל הזה, הפליטות הצפויות להגיע לאזור החוף זניחות.
יחד עם זאת, במודל של נובל אנרג'י לא ערכו הערכה של פליטות חומרים מזהמים דוגמת בנזן ובעקבות הערות החברה בוצעו השלמות למודל שלה. מההשלמות שנערכו בחודש מרץ העלו הערכות נמוכות מאוד. לנוכח תוצאות אלה הובעה ביקורת מקצועית של פרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית ופרופ' דוד ברודאי מהטכניון כי המודל של נובל אנרג'י אינו מתאים לבחינת אסדה בים.
המשרד להגנת הסביבה ערך את הבדיקות שלו לפי מודל אחר ומחמיר. התוצאות, לפי "אדם טבע ודין", טרם פורסמו במלואם. אך לפי תוצאות ראשוניות ריכוזי הבנזן שהגיעו לחוף היו זניחים. הפרופסורים, שחוות הדעת שלהם שימשו גם את המומחים מחו"ל שגייסו אנשי "שומרי הבית", השתמשו באותו מודל של המשרד להגנת הסביבה. בחוות הדעת של "אדם טבע ודין" קבע ד"ר וגנר כי המודל שבו השתמשו אנשי המשרד להגנת הסביבה היה המדוייק ביותר. רמת הדיוק הנמוכה ביותר הייתה במודל שבו השתמשו אנשי נובל אנרג'י, ואילו המודל של הפרופסורים היה בעל דיוק בינוני.
ד"ר ונגר מציין כי המודל של הפרופסורים התייחס לפליטות מתוך אסדה במפרץ מקסיקו, שלדברי פרופ' ברודאי תפוקתה היא רק 10% מזו של לווייתן. יחד עם זאת, השתמשו בנתוני פליטה גבוהים גבוהים. "במצב של שיגרה זוהי הרצה מחמירה ביותר, ואולי אפילו בלתי מציאותית", ציין ד"ר ונגר בחוות הדעת. לפי הערכת הפרופסורים, קצב הפליטה של מזהמים הינה גבוהה פי 10 מאסדת תמר. ולמרות ההערכות המחמירות "התוצאות שהתקבלו מראות כי לא הייתה חריגה באף נקודה מהתקן השנתי לבנזן". לדבריו, "הרצת הפרופסורים דווקא מחזקת את הערכתי כי במצבי שגרה (שהם כמובן רוב הזמן) זיהום האוויר שיגיע מהאסדה לחוף אינו משמעותי".
בחוות הדעת ציין ד"ר ונגר כי "תקלות מתרחשות ועלולות להתרחש במערכות רבות וכמובן גם באסדה". לדבריו, חבל שהמודלים של נובל אנרג'י לא בחנו את ריכוזי המזהמים הצפויים בתרחישי תקלה. "יכולות להיות תקלות באסדה הגורמות לשחרור מוגבר של מזהמים לאוויר, שלא משביתים את פעולות האסדה או שיכולות להיות תקלות שנגרמות מתרחישי אסון מוחלט המביאים להרס נרחב באסדה או לשבר בחלקים גדולים ממנה ובצנרת". ד"ר ונגר העיר כי רצוי לבצע בדיקות משלימות של תרחישי תקלה שונים, לרבות תקלות מהסוג החמור. "בשלב זה, לנוכח זיהום האוויר הנמוך הצפוי בחוף בעת שיגרה ולנוכח תוצאות הרצת מודל הפרופסורים... אני סבור שאף הרצות נוספות של תקלה כבר אינן רלוונטיות לוויכוח על מיקום האסדה". עוד ציין כי "החשש הציבורי מזיהום האוויר שייגרם בחוף מהאסדה הוא מוגזם יתר על המידה. פעולה לשיפור הרגולציה והפיקוח... נראית הדבר הנכון בנסיבות העניין".
חוות הדעת של "אדם טבע ודין" מגיעה כמה ימים לאחר חשיפת חוות דעת המומחים של אנשי "שומרי הבית", בראשם פרופ' אמריטוס ריק שטיינר. פרופ' שטיינר הציג תרחישי אימים המבוססים על השוואה של אסון דיפווטר הורייזן. הדיפווטר (של חברת בריטיש פטרוליום - BP) הייתה אסדת קידוח נפט במים עמוקים, ובעקבות פיצוץ שנגרם משחרור בועת גז מתאן, דלפו למי מפרץ מקסיקו מאות מיליוני ליטרים של נפט גולמי.
עיקר החשש של אנשי "שומרי הבית" הוא מדליפת קונדנסט. במקרה של פיצוץ בצינור באסדה צפויים לזרום בין 850-1,000 קוב קונדנסט. התרחיש, לפי המשרד להגנת הסביבה, מביא בחשבון את הכמויות באסדה וחומר בצינור מהאסדה אל החוף. הקונדנסט, במקרה של אסון ותקלה חמורה, צפוי להגיע לחוף כמעט בוודאות. מדובר בכמויות שאינן ברות השוואה לאסדת קידוח כמו הדיפווטר.
דליפות קונדנסט שאירעו בעולם הן מעטות. האסון המוכר והידוע ביותר הוא זה של סאנצ'י, שאירע בינואר 2018 עם התנגשות האונייה האיראנית סאנצ'י, שהכילה כ-960 אלף חביות קונדנסט עם אוניה מהונג-קונג, כ- 300 ק"מ משנגחאי. יש שהשוו את האסון לאסון הנפט של אקסון ואלדז, שנגרם מדליפת נפט גולמי ממכלית הנפט אקסון ואלדז בדרום אלסקה ב-1989, אז זרמו לים 41 מיליון ליטרים נפט גולמי.
קשה להשוות אסון מיכליות עם פעילות של אסדה קבועה, בעלת צינורות קבועים. אסדת לווייתן יכולה להכיל רק כמות מוגבלת של קונדנסט, 2,000 חביות. אסדה צפה, לעומת זאת, יכולה להכיל מאות אלפים של חביות קונדנסט, דבר שדורש העברה של החומר המסוכן באוניות. כך, אם להסתמך על החששות של שטיינר מאסון, הרי שאסדה צפה טומנת בחובה פוטנציאל גדול יותר לזיהום במקרה של התנגשות או כשל חמור.
לפנייה לכתב/ת 
