אמן השחמט שעשוי להפתיע: הכירו את המינוי של שקד לעליון

רגע לפני שאורי שהם החל להקריא את פסק הדין האחרון שלו, רגע לפני פרישתו מבית המשפט העליון, נכנס לאולם הגדוש מפה לפה פרופ‘ אלכס שטיין. אחרי שהחליף מילים חמות עם הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, פרופ‘ אהרן ברק, הוא תפס את מקומו ליד יועציה של שרת המשפטים איילת שקד.

השופטת בדימוס עדנה ארבל, אלכס שטיין והנשיא בדימוס אהרן ברק, בשבוע שעבר בטקס הפרישה של אורי שהם(צילום: טובה צימוקי)

שטיין, שיחליף ממחר את שהם בכס השיפוט בערכאה הגבוהה ביותר, הוא אחד מששת השופטים שנכנסו לבית המשפט העליון בתקופתה של שקד, ובלי ספק הדמות המעניינת ביותר מביניהם. שרת המשפטים עצמה רואה במינויו של שטיין את גולת הכותרת של תפקידה כיו“ר הוועדה לבחירת שופטים ומאמינה שהוא יסייע ”להטות את הספינה“ השיפוטית לכיוון השמרני. במילים אחרות, שקד מצפה ומקווה ששטיין יפעל לבטל את האקטיביזם השיפוטי שתבע ברק.

בעידן שבו כל שופט נבחן קודם כל על פי השאלה אם הוא ”אקטיביסט" או ”שמרן“, ההנחה היא ששקד התעקשה על מינויו של שטיין בעיקר בשל נטייתו השמרנית. אולם לא בטוח שלהנחה שפרופ‘ שטיין הוא שמרן יש על מה לסמוך.

ה"הוכחה" היחידה לכך היא פוסט בפייסבוק שפרסם בשנת 2015 - ומחק זמן קצר לפני שנבחר לעליון - שבו כתב כי ”האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמתית לזכות עמידה והכל שפיט (אין דוקטרינה שמשאירה בחוץ זוגיות פוליטיות). אמנם נדיר שבית המשפט העליון פוסל חוקים של הכנסת, אבל הרטוריקה שלו שתלטנית. הוא דורש סמכויות במסווה של איזונים ובלמים".

אל מול הפוסט הזה ניצבים מכריו של שטיין, שטוענים בתוקף כי הוא חש משוחרר מכל מחויבות כלפי מי שמינה אותו ועוד יפתיע בעצמאותו השיפוטית. המכרים משווים את שטיין לנשיא המיתולוגי של בית המשפט העליון בארה“ב ארל וורן. וורן מונה ב-1953 על ידי הנשיא אייזנהאואר מתוך הנחה שפסיקותיו יהיו שמרניות, אולם הוא הפתיע וב-16 שנות כהונתו עמד מאחורי שורה של פסיקות ליברליות מהפכניות, מה שהוביל את אייזנהאואר להודות בערוב ימיו כי המינוי של וורן היה "השטות הגדולה ביותר שעשיתי בימי נשיאותי".

השרה שקד ופרופ' שטיין

כששקד הכריזה על פרופ‘ שטיין כעל המועמד שלה היו רבים שהרימו גבה, בעיקר משום ששטיין חי ב-15 השנים האחרונות בארה“ב (הוא חזר לארץ לפני שבועיים לרגל המינוי) ואין לו כל ניסיון שיפוטי (הוא בא מהאקדמיה). שקד מצידה ראתה במינויו ”החזרת מוחות“ והוא אף הבטיח לוועדה שדנה במינויו כי ישפיע על בנו לשוב ארצה ולהתגייס. היא גם אהבה את העובדה שמוצאו מברית המועצות לשעבר, מה שלדעתה יגדיל את הגיוון בבית המשפט העליון, שתפיסתו קפיטליסטית ודוגלת במינימום רגולציה ושהוא אאוטסיידר, כלומר לא משתייך לקליקה המשפטית שממנה הגיעו שופטים רבים לבית המשפט העליון.

מה שריכך את ההתנגדות הייתה הופעתו של שטיין (59) בפני הוועדה לבחירת שופטים במעין ”שימוע“ שנערך למועמדים, שהוגדרה ”מבריקה“. "הטענה ששטיין לא מעורה בהוויה הישראלית, בחקיקה ובעיקר בפסיקה העדכנית הופרכה כליל“, אמרו נוכחים בשימוע.

אז מיהו החבר החדש בבית המשפט העליון? פרופ‘ שטיין היה אלוף ברית המועצות לנוער בשחמט וזכה לתואר תואר "אמן" בתחום. גם היום הוא ממשיך לשחק בזמנו הפנוי. הוא שירת בפרקליטות הצבאית, למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה אצל השופט מנחם אלון ז״ל בבית המשפט העליון ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בראשית שנות ה-90 הוא הצטרף לסגל המרצים באוניברסיטה ועשור לאחר מכן עבר ללמד ולעבוד בארה"ב.

שטיין נחשב איש אקדמיה מוביל בתחומים המשפט פלילי, נזיקין, רשלנות רפואית, גישה כלכלית למשפט ותורת המשפט. הוא חיבר ארבעה ספרים, ביניהם ספר חדשני בדיני הראיות שפורסם בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

חברו לאקדמיה, פרופ' דודי שוורץ, אומר כי פרופ‘ שטיין הוא ”אחד הפרופסורים המובילים בעולם בתחום בדיני הראיות, סדרי הדין ונזיקין. ייחודו בהיותו איש אשכולות, שצפוי להביא איתו לבית המשפט העליון את הגישה השחמטאית. הוא פורץ דרך - אבל בתוך הכללים".

גם פרופ' אריאל פורת מאוניברסיטת תל-אביב, ידידו הקרוב ושותפו של שטיין למספר מחקרים, אומר עליו כי הוא ”נחשב למומחה מספר אחת בארה"ב לדיני ראיות, אך הוא רבגווני בתחומי המשפט. מה שמכשיר אותו לכהונת שופט היא העובדה שמעבר להיותו מומחה בתחומים אקדמאיים רבים הוא גם איש מעשי מאוד".