הצגה של איש אחד ודו-קיום: עכו מתכוננת לבחירות
המתחים בין יהודים לערבים שככו בעשור האחרון מאז המהומות ביום כיפור לפני עשור: "חיינו בבועה שהתפוצצה, וזה עשה טוב לשני הצדדים. למדנו את הלקחים". רק ראש העיר לנקרי יתמודד ומה הסיכוי שיהיה בעכו ראש עיר ערבי? כתבה שלישית בסדרה
מכירים עיר בארץ שבה ראש העיר הוא איש ליכוד, ממלא מקומו מישראל ביתנו והסגן מזוהה עם התנועה האיסלאמית? תכירו את עכו. כן, אותה עיר שרק לפני עשר שנים בערה כמעט שבוע בגלל אלימות בין ערבים ליהודים. עשר שנים של פעילות אינטנסיבית לקבלת האחר עשו את שלהן, ובכלל, אומרים בעכו, פה לא מתעניינים בפוליטיקה ארצית או עולמית. פה כולם שותים את אותם המים, יהודים וערבים.
עוד לקראת הבחירות המקומיות
שיאני הכהונה: 40 שנה ראש עיר
"האירוע של 2008 הוא היה אירוע מכונן", אומר רפאל (רפי) לוזון, יליד עכו (58) חבר מועצת העיר מטעם הבית היהודי בהתייחס למהומות שאירעו בעיר לפני עשור ביום כיפור. "זה היה 'כתוב על הקיר', רק עניין של זמן. חיינו בבועה שהתפוצצה, וזה עשה טוב לשני הצדדים. גם ליהודים וגם לערבים. נוצר מצב של תסיסה, שהתפוצצה באותו מקרה חד פעמי. אנחנו למדנו את הלקחים, הם למדו את הלקחים, ואני חושב שמעז יצא מתוק.
"המצב היום עדיין לא אידיאלי, אומר לוזון, "אבל הסקנו את המסקנות, המוסדות שלנו עבדו ועובדים בנושא של חינוך, של סובלנות וסבלנות, של הכרת האחר, ואני חושב שהיום המערכת היא שונה לחלוטין. לא הכל נפלא, אבל אנחנו לא בסרט הזה שהיינו ואני מאמין שגם לא נהיה בסרט הזה. איך שאני מכיר את הציבור שלנו, העכואי, ואני מכיר אותו די הרבה זמן, זה שונה".
ומה יקרה לקראת הבחירות בחודש אוקטובר הקרוב, האם המתיחות בין יהודים וערבים גואה? לדברי לוזון ממש לא. "דווקא בקטע הזה אין מתחים בין המגזרים. בסופו של דבר אין פה עניין של 'השטחים' כמו בפוליטיקה הארצית. 'השטחים' שאנחנו מדברים עליהם פה הם שטחים ציבוריים, איכות חיים, דברים כאלה, לא דברים שקשורים למתחים בינלאומיים. בבחירות המקומיות מצביעים על איכות חיים, איכות הסביבה, הכל זה מוניציפלי בסופו של דבר", מסביר לוזון. "כשאנחנו יושבים במועצת העיר אנחנו לא מתעסקים במה אמר האו"ם ומה קרה בכנסת, אלא מה קורה פה בעיר שלנו. הגינה, החצר, והמים שלי הם כמו של אותם אנשים שגרים מולי ולצידי, גם מהמגזר הערבי, מוסלמים, נוצרים וכן הלאה, כולנו נמצאים באותה קלחת, לטוב ולרע".
ג'לאל בנא, איש יחסי ציבור במגזר הערבי ותושב עכו, פחות מוטרד משאלת המתח בין יהודים לערבים בבחירות. מתח כזה קיים לדבריו בין אוכלוסיות שונות בכל עיר, למשל חרדים ודתיים-לאומיים בירושלים, חילונים וחרדים בערים אחרות. הוא מוטרד יותר מהיעדר המוטיבציה של התושבים לצאת ולהצביע - בשל היעדר התחרות. בבחירות הקרובות יתמודד רק ראש העירייה המכהן, שמעון לנקרי.
"יש מועמד אחד לראשות העיריה ואין מערכת בחירות. אין על מה להתחרות. אני חושב שזה יביא לכך שמערכת הבחירות תהיה רדומה. התוצאה ידועה מראש, אז אין לנו מה לעשות ואין לנו על מה להילחם, זה גם גורם למי שנמצא בשלטון ללכת עם תחושה ש'אני הכל יכול ואני הולך לנצח', לא משנה מה אחוזי ההצבעה".
היעדר המתח במערכת הבחירות מטריד את בנא, למרות שהוא אומר כי ההרכב הנוכחי של העירייה הביא את עכו למצב הטוב ביותר זה עשורים. "זו הקדנציה השלישית שהם עובדים יחד בהרמוניה, אתה לא רואה שיש ביניהם ויכוחים ומחלוקות, ואם יש הן נפתרות סביב השולחן ובהנהלת הקואליציה.וזה משהו מאוד מעניין, זו לדעתי תופעה די מעניינת בעכו.
"אני גדלתי בעיר וזוכר איך היא נראתה לפני שני עשורים ויותר", מספר בנא. "עכו עברה שינוי מאוד דרמטי, יש שאומרים הודות לחסן נסראללה, שירה לכאן כמה קטיושות ב-2006, ואז אנשים התחילו לשים לב לעיר. העובדה היא שנשפכים לא מעט תקציבים בעכו. משרדי ממשלה, גופים פילנתרופיים באים ומשקיעים בעכו, ואתה רואה את התוצאה מבחינת הגירעון, איכות החיים. העיר נקייה, החינוך רק הולך ומשתפר, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום הכי טוב אבל שואפים אליו. המגמה היא מגמת עלייה".
"לא משנה אם יהודי או ערבי"
האוכלוסייה בעיר מורכבת מ-70% יהודים ו-30% ערבים, אבל זה תלוי את מי שואלים. האם שינוי במאזן הדמוגרפי והתגייסות מסיבית של הציבור הערבי ביום הבחירות (שאחוזי ההצבעה שלו גבוהים יותר עד עכשיו) עשוי להביא לבחירת ראש עיר ערבי בשנים הבאות?
בנא אומר שקשה לו לראות שינוי כזה בעשורים הקרובים, אלא אם יהיה שילוב זרועות בין יהודים וערבים לרשימה אחת. "אני לא רוצה להצביע לראש עיר ערבי בגלל שהוא ערבי", מבהיר בנא. "אני רוצה להצביע על מצע, להצביע לאדם שיכול לנהל, שיש לו יכולת להוביל עיר. אני נגד הצבעה למועמד כזה או אחר בגלל שהוא ערבי או בגלל שהוא יהודי. אם יש לי ראש עיר שאני באמת מאמין שיוביל את העיר הזו לחוף מבטחים, אצביע לו - ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי".
לוזון עונה על אותה שאלה באמירה "הנבואה ניתנה לשוטים". עם זאת הוא אומר, שאם המגמות הנוכחיות של הזרמת אוכלוסייה יהודית איכותית לעיר (בעכו הוקמו שכונות לאנשי קבע, הופעל פרויקט למשתכן ונכנסו גרעינים תורניים), במקביל לציבור ערבי שימשיך להגיע – כפי שהמצב כיום – מכפרי האזור, האיזון הדמוגרפי יישמר וגם תמונת המצב הפוליטית לא תשתנה.
הברומטר האמיתי ליחסי יהודים ערבים בעכו הוא השוק העירוני. לא זה של העיר העתיקה, שהוא על טהרת המוכרים הערבים, אלא השוק ליד הרכבת, שם מתערבבים יהודים וערבים, תושבי העתיקה והעיר "החדשה" יותר. לפני פחות מחצי שנה אירע ליד חניון השוק פיגוע דריסה, ודקות אחריו כבר התייצבו יהודים מעכו להגן על הערבים "שלהם". "זה לא מישהו מעכו", הם אמרו על הנהג שדרס.
אשרף ג'ריס, דייג לשעבר ומוכר דגים בהווה, מציג לראווה את הדגים שמגיעים מהבריכות וגם את אלה מהים. בין לבין הוא מתפנה לחוות דעתו על יחסי יהודים וערבים בעיר. "כל החיים שלנו אנחנו גרים ערבי ליד יהודי, היינו עושים שבת איתם והם עשו איתנו שבת, אף פעם לא היה לנו בלאגן בעכו העתיקה, כל החיים שלנו היו טובים, עד עכשיו יש לנו חברים יהודים", הוא אומר.
"בבחירות, כל אחד מצביע למי שבא לו", הוסיף ג'ריס, על החיים בינינו זה לא משפיע. אנשי עכו הם האנשים הכי טובים שיש בעולם. אכלנו חומוס ביחד, שתינו מים ביחד, כל החיים שלנו - יהודים וערבים - הם ביחד וברוך השם אף פעם לא היו לנו בעיות"
לפנייה לכתב/ת 
