שתף קטע נבחר

 

עלייה דרמטית בפניות לסיוע נפשי מהדרום: "הילדה מתפתלת מכאבי בטן מרוב חרדה"

בעקבות ההסלמה התקשרו מאות לקו הסיוע של עמותת נט"ל - כמות פניות שבשגרה מתקבלת בחודש: "אנשים מבולבלים ולא יודעים איך להתמודד". אם לשלושה מנתיבות: "הבת אמרה לי 'אימא, הלב שלי קטן והפחד גדול'"

 

בהלה במהלך ירי לעבר שדרות, אתמול    (צילום: רועי עידן)

בהלה במהלך ירי לעבר שדרות, אתמול    (צילום: רועי עידן)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

עמותת נט"ל, המעניקה תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טרור ומלחמה בישראל, מדווחת היום (ה') על עלייה דרמטית במספר הפניות לקו הסיוע בעקבות המצב הביטחוני בדרום. מאז תחילת ההסלמה אמש הגיעו לקו מאות שיחות, כמות שמתקבלת בחודש ממוצע.

 

"העלייה בכמות הפניות היא היסטרית", אומרת מנהלת קו הסיוע, גילה סלע. "כמעט כל ארסנל המתנדבים שלנו מחובר מהבית ומהעמותה עצמה. הפניות הקשות הן מתושבי שדרות ועוטף עזה. אנשים מתקשרים מאוד מבולבלים ולא כל כך יודעים איך להתמודד עם זה. הם אומרים שאין להם כבר כוח להתחיל את זה שוב. הם כבר היו שם. הם נעים בין מצב שבו הם כל הזמן חיים על הקצה, בגבול אפור של שגרה, של חוסן, של 'צריך להמשיך הלאה' לבין 'אין לי כוח יותר'".

 

סלע מוסיפה כי פניות רבות מגיעות גם משאר חלקי הארץ: "נראה שהתפקוד של כל המדינה יורד בארבע רמות. זה מגיע מאנשים שגם ככה קשה להם קצת, שגרים היום בצפון או במרכז אבל פעם גרו בעוטף עזה או בקריית שמונה, והמצב הזה מעורר אצלם את התסמינים מחדש. אנחנו מדינה פוסט טראומטית באופן גורף, ולכל אחד עם קצת פחות חוסן נפשי או משאבים להתמודדות בשעות לחץ זה מקפיץ את הרגישות והפחדים".

 

סוג פניות שכיח קשור בחשש מהסלמה שתגרור כניסה קרקעית לעזה. "עד היום אנחנו מטפלים במאות חיילים שהיו בצוק איתן, ועכשיו כשמתחילים לדבר על גיוס מילואים סף החרדה אצלם עולה – 'מה יהיה אם יקראו לי ומה יהיה אם אני אצטרך שוב להיכנס', ואנחנו מקבלים גם הרבה פניות מאימהות של חיילים. מדינה שלמה סובלת", מוסיפה סלע.

 

בנט"ל ממליצים להורים לאפשר לילדים להביע את רגשותיהם, שיכולים להתבטא בבכי, בלבול, חרדות או הסתגרות, כעס, רעד ועוד. בעמותה מסבירים כי התגובות הללו הן נורמליות ויכולות להימשך כמה ימים, אך התחושות יפחתו עם הזמן. במקביל לשיחות עם הילדים ולשיתוף, יש לעודד חזרה הדרגתית לשגרה, חיבור לחברים, בילוי עם המשפחה, ושמיעת מוסיקה אהובה.

מורן בן דוד עם בנותיה עדי ונועה  ( צילום: הקרן לידידות)
מורן בן דוד עם בנותיה עדי ונועה בממ"ד( צילום: הקרן לידידות)

מורן בן דוד, תושבת נתיבות, סיפרה על ההתמודדות: "לילה לבן וקשה מאוד עבר עלינו. משפחה שלמה בת חמש נפשות מנסה לתפוס תנומה ללא הצלחה במשך כל הלילה. אנו מנסים להרגיע את הילדים שנרדמים לכמה דקות אך לצערי מתעוררים שוב לאזעקות שחוזרות ונשנות בלי סוף. שלושה ילדים מפוחדים ומבוהלים וגם זוג הורים שמנסים להיראות חזקים, מנסים להרגיע ולעשות תרגילי הרפיה. בין לבין קוראים פרקי תהילים ומתפללים שהסיוט הזה ייגמר. בעלי מחזק אותנו באמונה ומנסה להרגיע את אווירת האימה שהפכה אותנו בן רגע ממשפחה בחופש למשפחה סגורה ומסוגרת בממ"ד.

 

"עדי, בתי בת התשע, חיוורת כסיד, מקיאה ומתפתלת מכאבי בטן מרוב חרדה, לוחשת לי באוזן 'אימא, הלב שלי קטן והפחד גדול, אני לא יכולה יותר'. ואז אני, האימא החזקה, פורצת בבכי ומחבקת אותה בלי מילים. איך מתמודדים עם הפחד מהבלתי ידוע? נשאר לי רק להאמין ולהתפלל שהכול כבר ייגמר".

 

מלבד הדאגה למשפחתה, בן דוד מסייעת במסגרת תפקידה לתושבי האזור במסגרת הקרן לידידות, שבה היא משמשת רכזת מרחב נגב מערבי. נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר כי "מתחילת ההסלמה הנוכחית הקרן נמצאת בקשר עם ראשי הרשויות ומחלקות הרווחה בדרום ומקיימת גם שיחות יזומות למאות קשישים ועולים חדשים שמטופלים על ידינו באזור. מוקד הקרן לידידות פתוח ופועל לחבר בין מתנדבים, חברות וארגונים המבקשים לסייע לתושבי הדרום לבין תושבים באזור עוטף עזה הזקוקים למידע ולסיוע. אנחנו מחזקים את תושבי העוטף בשעתם הקשה ונמשיך להגיש סיוע ככל שנידרש בתקווה שהשקט יחזור במהירות".

 

בכל התלבטות לגבי הדרך הנכונה לפעול, ניתן ליצור קשר עם קו הסיוע הטלפוני של נט"ל במספר 1-800-363-363 או באמצעות הצ'אט באתר האינטרנט. מספרו של מוקד הקרן לידידות הוא *9779

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
 צילום: הקרן לידידות
מורן בן דוד ובנותיה, הלילה בממ"ד
צילום: הקרן לידידות
מומלצים