לא הכל אבוד: המסע שעוברות האבידות שנשכחו ברכבת בדרכן חזרה לבעליהן
טבעות אירוסין, מעטפות עם כסף ואפילו נשק - לא תאמינו מה שוכחים מאחוריהם הנוסעים בקרונות. פריטים וחפצים אלה, הנאמדים במאות בשבוע, עושים דרכם למחלקת האבידות שבתחנת מרכז באדיבות אנשי הרכבת, המנסים להחזירם לבעליהם המודאגים. יצאנו לראות איך זה מתבצע בשטח וגילינו שמחזיר האבידה שמח לא פחות ממי שמקבל אותה. צפו
לרבים מאיתנו זה קורה: כמה שניות לאחר הירידה מהנסיעה ברכבת אנחנו מבינים ששכחנו בה משקפי שמש, כרטיס רב קו או סתם מטען לטלפון. אבל במקרים רבים זה כבר מאוחר מדי - הרכבת כבר יצאה לדרכה ואנחנו נותרים מתוסכלים בתחנה. אבל לא הכל אבוד. תשאלו את עובדי מחלקת אבידות ומציאות ואת עובדי מוקד שירות הלקוחות של רכבת ישראל - שהחזירו במשך הזמן פריטים רבים לבעליהם לאחר שאלה אותרו בקרונות, חלקם יקרים ואפילו מוזרים.
לכתבות צרכנות נוספות
"לפני חודש מצאנו מעטפה עם 4,000 דולר שמישהו שכח ברכבת. איתרנו אותו והפנינו אותו לתחנת המשטרה שם הכסף חיכה לו", מספר איציק שטרית, מנהל מחלקת אבידות ומציאות. זמן לא רב לפני כן זוג שכח טבעת אירוסין במהלך נסיעה, והיא חזרה אליהם כמה ימים לאחר מכן. "הם מאוד שמחו", מספר שטרית.
מהם הפריטים שהולכים לאיבוד הכי הרבה? תלוי בעונה. "בקיץ אנשים מאבדים הרבה משקפי שמש, בחורף יותר ביגוד ומטריות", מספר שטרית. בקיץ הולכים לאיבוד הרבה יותר פריטים מבכל עונה אחרת. הסיבה לכך היא כנראה שהרכבת מתמלאת בנוסעים שלא רגילים לנסוע בה במהלך השנה – הורים שלוקחים את ילדיהם לטייל או תיירים שנוסעים לשדה התעופה או בחזרה ממנו.
"מאות חפצים הולכים לאיבוד מדי שבוע ברכבת ישראל", מספר שטרית. "אנחנו מסיעים 250 אלף נוסעים ביום מ-64 תחנות, 65 מיליון נוסעים בשנה, מן הסתם אנשים מאבדים הרבה. הרבה אנשים מוותרים מראש - ואז במקרה הם רואים את החלון שלנו כאן, בתחנת רכבת מרכז ואומרים 'אה, לא ידעתי שיש מחלקת אבידות'".
איך ההרגשה להחזיר למישהו אבידה?
"אני רואה את השמחה של האנשים ומרגיש שזכיתי. הרבה דתיים אומרים לי שזו מצווה גדולה – גם להתפרנס וגם להשיב לאדם אבידה".
לפנייה לכתב/ת 
