מחקר: פעם נבגדת, תמיד נבגדת. ותשאלו את הקרדשיאנס
במחקר שהתפרס על פני חמש שנים, נמצא שכמעט מחצית מהבוגדים יבגדו בשנית גם בזוגיות הבאה שלהם. אבל זה לא מסתיים כאן – גם הנבגדים עצמם צפויים לחוות דז'ה וו מעברם הרומנטי ולמצוא עצמם נבגדים גם בזוגיות הבאה שלהם. מסכנה קורטני
מאז פרצו הקרדשיאנס לפני עשור לחיינו והגדירו מחדש את גבולות הטראש, נראה שאי אפשר לזרוק אבן בלי לפגוע בידיעה על אחת מבנות המשפחה. בו בזמן, נראה שהן מצידן אינן מסוגלות לזרוק אבן מבלי לפגוע בגבר בוגד, ולקוות בדיעבד שהן זרקו אותה חזק. רק לפני חודש וחצי זעקו מדורי הרכילות כי בן זוגה של קלואי קרדשיאן שנתפס בוגד בה רגע לפני לידת בתם, שב לסורו וממשיך לבגוד בה, ואילו אחותה קורטני נפרדה בשבוע שעבר מבן זוגה במקביל לפרסום תמונותיו עם בחורה אחרת, שנתיים בלבד לאחר הפרידה מאבי ילדיה, שלוותה גם היא בתמונות לוהטות עם בחורה שאיננה קורטני.
האם בנות קרדשיאן סובלות מביש מזל כאשר מדובר בגברים, או שמא מדובר בנטייה האנושית להיצמד לדפוס התנהגות מסוים ולחזור עליו? שהרי לא ניתן לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ולצפות שתתקבל תוצאה אחרת, כאמרתו של אלברט איינשטיין. על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Sexual Behavior, כנראה שההשערה השנייה היא הנכונה, וכי לא רק "פעם בוגד תמיד בוגד", אלא גם "פעם נבגד תמיד נבגד".
חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת דנוור ביצעו מחקר אורך במשך חמש שנים. הם עקבו אחרי 484 נחקרים בטווח הגילאים 18-35, שהיו להם שתי מערכות יחסים רומנטיות בתקופת המחקר. כל אחד מהנחקרים נשאל האם היה נאמן לבן זוגו בכל אחת ממערכות היחסים הללו. בנוסף לכך הוא נשאל האם ידע או חשד שבן זוגו בוגד בו בכל אחת ממערכות היחסים. לא פחות מ-44% מהנחקרים הודו בכך שבגדו בבן זוגם בנקודת זמן כלשהי במהלך חמש שנות המחקר.
ואם הידיעה שכל כך הרבה אנשים בוגדים בבני זוגם אינה מרעישה דיה, הרי שמסתבר שכמעט מחצית מהבוגדים יבגדו בשנית גם במערכת היחסים הבאה. כשהחוקרים השוו בין אנשים שבגדו לבין אנשים ששמרו אמונים, הם מצאו שאנשים שבגדו היו בעלי סיכוי גבוה פי שלושה לבגוד גם במערכת היחסים שלאחריה. אם כן, מסתבר שהפתגם "פעם בוגד – תמיד בוגד" אינו רחוק מהמתרחש במציאות, ואפשר ללמוד על הסיכוי שבן זוגך יבגוד בך מתוך חוסר הנאמנות שהוא הפגין בעבר.
כמו כן, ממצאי המחקר מלמדים לא רק על הבוגד אלא גם על הנבגד, שכן מתוך נבדקי המחקר, כשליש דיווחו כי הם מודעים לכך שבן זוגם בגד בהם. ולא מספיק שבגדו בהם בעבר, אלא שהחוקרים מצאו שיש להם סבירות כפולה למצוא את עצמם שוב בצד הנבגד גם במערכת היחסים הבאה, בהשוואה לנבדקים שדיווחו על נאמנות בני זוגם הקודמים. כך, 22% מהנחקרים שבגדו בהם במערכת היחסים הראשונה מצאו את עצמם נבגדים גם במערכת היחסים שאחריה, לעומת 9% בלבד מהנחקרים שבחרו במערכת היחסים הראשונה בבן זוג נאמן.
לגבי הנבדקים שרק חשדו שבן זוגם בוגד בהם (18% מהנחקרים) – נמצא שיש להם סיכוי גבוה פי ארבעה לחשוד בבגידת בני זוגם גם במערכת היחסים השנייה, לעומת נבדקים שלא חשדו בנאמנות בני זוגם במערכת היחסים הראשונה. ממצאי המחקר מלמדים שלאנשים שבגדו בבני זוגם, ידעו על בגידת בני זוגם או רק חשדו בה, יש סיכון גבוה יותר לחוות את אותו חוסר נאמנות גם במערכות היחסים הבאות שלהם. מעניין לגלות שממצאים אלו חזרו על עצמם ללא קשר למין הנבדק או לסטטוס המשפחתי שלו, כלומר היו זהים עבור גברים ונשים, רווקים ונשואים.
לנבא בגידה עתידית
אלא שבניגוד לממצא הראשון שמראה שמרבית מהבוגדים הם סדרתיים, את הממצא השני והשלישי קשה להסביר. כיצד הנבגדים מצליחים למצוא את עצמם שוב ושוב באותה סיטואציה, אם מי שיוזם אותה הינו הצד השני? החוקרים טוענים שלמרות שיש להיזהר עם האשמת הנבגדים בחוסר הנאמנות של בני זוגם, הרי שגם להם עשוי להיות תפקיד ביצירת מאפייני הקשר שמגבירים את הסיכון לבגידת בן הזוג.
כלומר, על פי החוקרים אנשים שהיו להם בני זוג בלתי נאמנים הם בעלי סיכון גבוה להיות נבגדים גם בעתיד, משום שהם תורמים לייצור קונטקסט זוגי שכזה. בנוסף, אנשים שחוו חוסר נאמנות מצד בן הזוג תופסים בגידה כיותר מקובלת או נפוצה, ומפתחים ציפיות לגבי בגידה עתידית. לפיכך הם עשויים להיות סובלניים יותר כלפי סימנים לחוסר נאמנות מצד בני זוג במערכות היחסים הבאות. ולבסוף, גם חוסר הנאמנות שלהם כלפי בני זוג אחרים בעבר יכולה להשפיע על הסיכוי שיחשדו בנאמנות בן זוגם הנוכחי, מאחר שמי שבגד בעצמו נוטה יותר לחשוד בבגידה כלפיו.
לבגידה, אם כן, יש השלכות שחורגות הרבה מעבר למערכת היחסים שבמסגרתה היא קרתה, ומעבר לפגיעה בבן הזוג הנוכחי. היא מנבאת בגידות עתידיות במערכות יחסים אחרות, ומשפיעה אף על מערכות היחסים העתידיות של הנבגד. אז מה עושים כדי לא להיות קרדשיאן? על אף שאין פתרון קסם שמגן מפני בגידות של בן זוג, הרי שבהחלט קיימת דרך למזער את הסיכון, והיא מתחילה בבירור האם אותו אדם בגד או בגדה בעבר.
